תשלומי שכירות והתחייבויות כספיות בימי קורונה: האם ניתן לבטלם עקב המשבר?

התפשטות נגיף הקורונה בישראל חייבה את הרשויות לנקוט בצעדים דרסטיים כגון, איסור התקהלות, סגירת מרכזי קניות ועסקים, הגבלות תנועה חמורות ועוד. צעדים אלו הם אמנם מחויבי המציאות אך אין ספק כי הם פוגעים באופן חסר תקדים בזכויות יסוד של האדם ובחיי המסחר והעסקים.

 האם המשבר יאפשר את ביטול דמי השכירות או ביטול של התחייבויות כספיות?
 המצב הנוכחי מעורר בקרב בעלי עסקים את השאלות הבאות: 

• האם בעל עסק יצטרך לשלם את דמי השכירות בתקופה שהעסק לא עבד? 
• האם ניתן יהיה לקבל פטור מהתחייבויות כספיות עקב הגבלות הממשלה על התנועה ופתיחת העסקים?

משבר הקורונה הוא אירוע קיצוני שעשוי לאפשר ביטול תשלומים
המצב הינו נדיר וקיצוני. הממשלה קבעה בחוק איסור על תנועה ופתיחת עסקים. מדובר בהגבלות קיצוניות שמגבילות את זכויות היסוד של: חופש התנועה וחופש העיסוק. הגבלות נדירות, קשיחות ואגרסיביות שכאלה, עשויות להוות קרקע יציבה לטענות הגנה כנגד תשלום התחייבויות כספיות במקרים מסוימים.

לפניה ישירה אל עו"ד זאב פלדמן לחץ/י כאן

הבסיס החוקי לפטור מהתחייבויות כספיות
סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), מאפשר במצבים בהם אירוע שלא ניתן היה לחזותו מראש ואשר בגינו קיום החוזה הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי, לפטור מהמחויבות החוזית (תשלום) וזאת ללא פיצוי לצד הנפגע.

סעיף 18 כאמור הוא מקור הגנה טוב כנגד תשלומי השכירות (בהנחה שאכן נמנעה הפעילות העסקית באופן גורף), היות והוא יכול להעניק פטור מתשלום דמי השכירות מחד, אך אינו יגרום לביטול החוזה מאידך ויאפשר בכך המשך השכירות, לאחר תום תקופת ההגבלות.

סעיף 18 מנסה לעגן את המצבים של אירועים בלתי צפויים שמתקיימים לנוכח כוח עליון. יצויין כי בעבר, דווקא בתי המשפט נטו שלא לאפשר, אף במקרים קיצונים, פטור מהתחייבויות עקב אירועי כוח עליון, וזאת בשל הנימוק כי ניתן היה לצפות אותם. 

אולם לדעת עו"ד זאב פלדמן, אירועי משבר הקורונה הם קיצוניים מאוד ולכן יביאו את הממשלה (באמצעות חקיקה) ואת בית המשפט לפטור מהתחייבויות חוזיות בנסיבות מסוימות. 

הצדדים לחוזה מחויבים לפעול בתום לב
בסיס נוסף להגנה מתשלום הוא סעיף 39 לחוק החוזים - המחייב את הצדדים לחוזה לפעול בתום לב. טענת הגנה מכוח סעיף זה כנגד דרישת התשלום עקב המצב הקיצוני שנכפה על בעל העסק, אמורה להתקיים בשל החובה לקיים חוזה בתום לב. חובה זו עשויה לבוא לידי ביטוי בהענקת פטור מתשלומי השכירות ו/או דחיית המשכנתא (במקרה של אי קבלת דמי שכירות) ו/או התחייבויות כספיות אחרות, ובתנאי שהתקיימו מספר תנאים עובדתיים בקשר עם ההגבלות.

ברור כי התעלמות הצד המקיים של החוזה מהמצב הקיצוני שנכפה על מפר החוזה (הטוען לפטור מהתשלום), הוא בבחינת חוסר תום לב בדרישה דווקנית על קיום תנאי החוזה.

בנסיבות קיצוניות אלה אף העניקו פטור מארנונה לעסקים
ביום 7.4.2020 ניתנה הודעה כי הממשלה תפעל להעניק פטור מארנונה לעסקים (25% עד סוף שנת 2020- שהם שווה ערך לכ-2 חודשים של ביטול ארנונה). מדובר במס בסיסי ומחייב הנחשב ל"ראשון במעלה". אם נסיבות משבר הקורונה מאפשרות את ביטול הארנונה, האם אותן נסיבות חריפות לא מאפשרות ביטול או הפחתה של התחייבויות חוזיות אחרות?! 

לסיכום, קיימות טענות חזקות לבקש פטור מתשלום דמי שכירות והתחייבויות כספיות
טענות הגנה כנגד תשלום דמי שכירות או התחייבויות חוזיות אחרות, צפויות לקבל הכרה עקב מניעת הפעילות העסקית, אולם כל מקרה צריך להיבחן לגופו לאור המערכת החוזית ואופי הפעילות של העסק.

נכון יהיה לצדדים, לנסות ולהגיע להסדר כספי מחוץ לכותלי בית המשפט, תוך ניהול מו"מ חכם, אשר יחסוך מהם הליכים משפטיים ארוכים ויקרים ויאפשר להם להמשיך לקיים את הקשר העסקי לאחר המשבר, באופן רציף תוך החזרת הפעילות המסחרית למסלולה.