נזקי גוף בתאונת דרכים: כך תקבלו פיצויים מחברת הביטוח

כל מי שנגרמו לו נזקי גוף בתאונת דרכים זכאי לקבל פיצוי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975, אלא אם כן מדובר באירוע שנופל בגדרם של מקרים שאותם החוק החריג ואשר בהם נשללת הזכאות לפיצוי.

 אחריות מוחלטת בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים
העיקרון העיקרי של חוק הפלת"ד הינו כי ישנה אחריות מוחלטת, כלומר כל מי שנפגע בתאונה, אם כנוסע או נהג ברכב או הולך רגל, זכאי לקבל פיצוי ללא קשר האם הוא אשם בתאונה או לא. כלומר כל נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי.
 
אם הנפגע נסע ברכב מנועי למטרת תחבורה בעת התאונה, האחראית לפיצוי היא המבטחת שביטחה את נהג הרכב בביטוח חובה. אם הנפגע הוא הולך רגל או רוכב אופניים, קורקינט וכד' שנפגע מרכב, הוא זכאי לפיצוי מהחברה שביטחה את נהג הרכב הפוגע.
 
במקרה שמדובר בתאונת פגע וברח, כלומר הנפגע אינו יודע מי פגע בו, ניתן להגיש תביעה נגד חברת קרנית, שתפקידה לכסות נזקים במידה וזהות הפוגע לא ידועה או שאין לפוגע ביטוח תקף.
 
לפניה ישירה אל עורך דין רפי רפאלי לחץ/י כאן

ראשי הנזק המזכים את הנפגע בפיצויים
לפי החוק ניתן לתבוע פיצויים עבור נזקים כדלקמן: עבור הפסדי שכר ואובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות, הוצאות עבור עזרת צד ג', הוצאות ניידות, כאב וסבל והוצאות משפט ובמקרים קשים ראשי נזק נוספים. בתביעות מכוח חוק הפלת"ד ככל שהפגיעה קשה יותר ואחוזי הנכות גבוהים יותר הפיצוי לנפגע יהיה גבוה יותר.

בניגוד לתביעות נזיקין רגילות, הנפגע אינו נדרש לצרף חוות דעת רפואית מטעמו כדי לקבוע את גובה הפיצוי, אלא רק מסמכים רפואיים המעידים על נזקיו. עם זאת, לאחר הגשת תביעה לבית המשפט על פי החוק, בית המשפט ממנה מומחה רפואי מטעמו בתחום הרלבנטי וזאת בהתאם לאופיים של נזקי הגוף שנגרמו לנפגע. 

המומחה הרפואי יחווה דעתו בעניין גובה הנכות הרפואית, הנכות התפקודית, וכל עניין הקשור לנזקי הנפגע. לשם כך המומחה ייעזר במלוא המסמכים הרפואיים שהצדדים מעבירים אליו וכן בדרגות הנכות אשר נקבעו במסגרת תקנות המוסד לביטוח לאומי.

על פי רוב בית המשפט ייחס חשיבות רבה לחוות דעתו של המומחה הרפואי מטעמו, אולם במקרים רבים הצדדים חולקים על ממצאי חוות הדעת, דבר אשר עלול להוביל להתמשכות ההליך המשפטי עד להכרעה. 

כיצד מחושב שכר הטרחה של עורך הדין המייצג את הנפגע בתאונת דרכים?
בתביעות מכוח חוק הפלת"ד שכר הטרחה לעורך הדין הוגדר בחוק בתביעות והוא נע בין 8% ל- 13% מסכום הפיצוי אשר התובע יקבל בסיום ההליך. סכום זה נגבה מהלקוח רק במקרה של זכייה בתיק, ולחילופין אפשר גם לסכם על שכר טרחה קבוע מראש שאינו תלוי אחוזים מסכום הזכייה בתיק.

נפגעת בתאונה? איך אפשר לתבוע על הנזקים?

1. יש להוציא אישור ממשטרת ישראל על תאונת דרכים.
2. חשוב לשמור את כל המסמכים הרפואיים הקשורים לתאונה לרבות סיכומי ביקור, אישורי פיזיותרפיה, אישורי מחלה, תעודות אי כושר, קבלות וכד'.
3. בתביעה נפסק שיעור הפיצוי בהתאם לסוגי הנזק כפי שפורט להלן ולכן ניתן לתבוע עבור: 

• כאב וסבל ( נזק שאינו ממוני)- בראש נזק זה מביאים בחשבון ימי אשפוז, נכות, חומרת פגיעה וכד'.
• הפסדי שכר לעבר ולעתיד- במידה ונקבעת לנפגע נכות צמיתה הוא יקבל פיצוי בהתאם לשיעור נכותו הן לעבר והן לעתיד. 
• עזרת צד ג'- במצב שבו הנפגע זקוק לסיוע כגון עוזרת בית או במקרים קשים אף לעזרה סיעודית.
• ניידות- תשלום עבור ניידות במצב שבו נכות הנפגע פוגמת ביכולתו להתנייד.
• השבת הוצאות- הוצאות רפואיות ואחרות אשר הנפגע נאלץ להוציא בעקבות מעורבותו בתאונת הדרכים יושבו לו.

פיצויים בגין תאונת דרכים שאירעה במסגרת העבודה
במקרה של פגיעה בתאונת דרכים שאירעה לאדם במסגרת זמני העבודה או בדרכו לעבודה וחזרה ממנה לביתו, הרי שמדובר בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה, ויש לפנות אל המוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל את הפיצוי המגיע לנפגע. במקרה כזה הפיצוי שיתקבל מהמוסד לביטוח לאומי ינוכה מהפיצוי שאותו יקבל הנפגע מחברת הביטוח לפי חוק הפלת"ד.

אדם שנפגע בתאונת דרכים צריך לבדוק האם ישנן פוליסות פרטיות או קולקטיביות במקום העבודה, הכוללות כיסוי לאובדן אי כושר עבודה ו/או תאונות אישיות. יש לציין כי בניגוד לתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים המתיישנת לאחר שבע שנים הרי שתביעה לפי פוליסות ביטוח מתיישנת לאחר שלוש שנים.