"על המשטרה לצמצם את המעצרים שמאחורי הסורגים ולהגביר את השימוש בחלופות מעצר שיאפשרו שיקום ומניעת חזרה לפשע", כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדוח הביקורת השנתי שפורסם היום (שני). מהדוח עולה, כי במהלך שנת 2018 הובילה יחידת נחשון של שירות בתי הסוהר 404,770 כלואים לכ-200,820 דיונים משפטיים והרכבים של היחידה גמעו בממוצע כ-28,500 ק"מ מידי יום.
המבקר יוצא נגד המגמה של גידול מתמיד בבקשות המעצרים עד תום ההליכים המשפטיים. בשנת 2018 ביקשה המשטרה מעצר עד תום ההליכים ל-35% מהעצורים ו-29% מהעצורים במעצר ימים נכלאו עד תום ההליכים.
המבקר רואה בחיוב מגמה למעקב אחר עצורים בפיקוח אלקטרוני, במקום שליחתם למעצר עד תום ההליכים בבתי הכלא הצפופים, אולם מהדוח עולה כי קיימות 600 מערכות אזיקים לעצורים בפיקוח אלקטרוני, אבל כ-25% מתוכן אינן מנוצלות.
ממשטרת ישראל נמסר כי "במהלך השנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בכמות המעצרים למול עלייה בכמות המעוכבים - מה שמעיד על שימוש מידתי ומושכל בסמכות המעצר, ועל כך שמדובר בצורך המציאות עמה מתמודדים שוטרים ולא ביעד ארגוני. סמכות המעצר נתונה לשוטר למימוש תפקידו במאבק בפשיעה ובהגנה על הציבור, ולכן מרבית המעצרים מתבצעים תוך כדי פעילות מבצעית אגב אירוע פלילי. משהוחלט על מעצרו של אדם, מבוצעות ללא דיחוי כלל פעולות החקירה הנדרשות לגיבוש תשתית ראייתית, בהתאם לסד הזמנים הקבוע בחוק. תהליכי פיקוח ובקרה עיתיים על הנושא מבוצעים בכל הרמות, הן במשטרה והן ע"י בימ"ש, ברמה רוחבית או ביחס לאירוע בודד, ובמידת הצורך מופקים הלקחים המתאימים. נדגיש כי משך הזמן בו מוחזק עצור במעצר אינו קשור בהכרח לסוג וחומרת העבירה, אלא למורכבות החקירה ולגורמים נוספים. הארכת מעצרו של אדם מתבצעת אך ורק בהתאם לצורכי החקירה ובהתאם לעילות הקבועות בחוק".
בעיית כספי החילוט
בפרק אחר, על אכיפה כלכלית, מתריע המבקר על הפער בין נכסים שנתפסו ע"י המשטרה במהלך חקירות לבין הטיפול באותם סכומים. על פי הנתונים, המשטרה תפסה כ-4.2 מיליארד שקל בהליכי אכיפה כלכלית בשנים 2018-2016, אבל בעניינם של חלק גדול מהרכוש שנתפס טרם התקבלה הכרעה שיפוטית. לדבריו, הסכום שנפסק בצווי חילוט בתיקים שהסתיימו ב-2018-2016 הסתכם ב-454 מיליון שקל בלבד, מהם 294 מיליוני שקלים בתיקים שהחלו בתפיסת רכוש.
בדוח הביקורת נטען, כי נוצר צוואר בקבוק במעבר התיקים מהיחידות החוקרות לגורם המטפל בתביעות ובמימוש. "נמצא פער ניכר בין הגידול בתיקי החקירה שנפתחים במשטרה וברשויות חוקרות אחרות ובתפיסות הרכוש לבין היכולת של גופי התביעה ויחידת החילוט לטפל באותם תיקים ולהביא למימוש התפוסים", מציין מבקר המדינה. "בשנים 2018-2016 חלה עלייה של 220% בשיעור התפיסות, אך לא חל שינוי משמעותי בהקצאת כוח האדם שמטפל באותם התיקים. נכון לסוף שנת 2019 יחידת החילוט סיימה לטפל בכ-40% מהתיקים שבאחריותה ובהן ניתן צו חילוט סופי".
המבקר ממליץ, בין היתר, שמערך התביעה יפעל לקיצור משך הזמן של הטיפול בתיקים הכוללים אכיפה כלכלית בכדי להגביר את יעילות ההליך בכללותו. "על רשות המסים והפרקליטות להסדיר את חלוקת העבודה בנוגע לתיקי עבירות מס חמורות, נוכח המשמעות ההיקפית וההשלכות על היעדר הטיפול והפגיעה בקופה הציבורית, ביכולת ההרתעה ורמת אמון הציבור במערכת האכיפה".
מהפרקליטות נמסר בתגובה כי פרקליטות המדינה מברכת על עריכת הביקורת ותלמד את הדוח לעומקו ואת ההמלצות המערכתיות שבו. מבקר המדינה מצא שבשנים 2018-2016 חולטו בהחלטות שיפוטיות כ-590 מיליון שקל מעבריינים, מתוך 726 מיליון שקל שהפרקליטות ביקשה לחלט. נתון זה משקף אפקטיביות של 81% בעבודת הפרקליטות, היינו מכל שקל שהפרקליטות ביקשה לשלול מהעבריין, בסופו של יום נשללו כ-81 אגורות בצו שיפוטי".
"עוד מצא המבקר, שבתקופה זו הפרקליטות הגיעה להסדרים במספר 'מגה תיקים', כחלק מהאכיפה הכלכלית, שבמסגרתם החברות הנאשמות שילמו לאוצר המדינה למעלה מ-700 מיליון ₪. בהקשר זה, המבקר מצא כי הגם שבתקופה זו בוצעו מאות חקירות, רק בשלושה תיקים נמצא שהיקף הרכוש שתפסה המשטרה בשלב הראשון של החקירה הגלויה, היה גבוה מהיקף העבירה".
מדוח המבקר עולה אפקטיביות גבוהה בעבודת הפרקליטות בתחום האכיפה הכלכלית, הודות לשינויים מבניים שהפרקליטות עברה ולהידוק שיתוף הפעולה עם המשטרה ורשות המסים. בשנים האחרונות, נוסף על שתי היחידות הייעודיות העוסקות בתחום הכלכלי – המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ופרקליטות מיסוי וכלכלה - הוקמו בכל מחוז בפרקליטות חוליות אכיפה כלכלית, שמטרתן להתמקצע בתחום, לרכז מאמץ ולעבוד בצמידות עם המשטרה ורשות המסים כבר משלבי החקירה הראשונים. שינויים אלו ושיתופי הפעולה עם גופי האכיפה התעצם מאוד בשנים האחרונות. כל זה הביא לגידול ניכר באיכות האכיפה הכלכלית ובהיקף הרכוש שנתפס לעבריינים – ממאות אלפי שקלים בשנה לפני כ-15 שנה בלבד, למאות מיליוני שקלים בשנה, בשנים האחרונות".
מהסנגוריה הציבורית נמסר בתגובה: "הסניגוריה הציבורית מתריעה במשך שנים על שימוש יתר במעצרים על ידי משטרת ישראל, ועל פגיעה קשה בזכויותיהם של חשודים. הדוח החדש של מבקר המדינה, שבחן את הנושא לעומקו, מאשש לחלוטין את טענותינו. בשנים האחרונות טענה המשטרה כי קיימת ירידה בהיקף המעצרים. דוח המבקר מצביע כי נתוני המשטרה הינם חלקיים ביותר וכי למעשה ישנם אלפי מעצרים שלא דווח עליהם מידי שנה ובנוסף חלה עלייה בהיקף העיכובים שמבצעת משטרת ישראל.
"הדוח מבקר את הפגיעה בזכות היוועצות לפני החקירה ודוחה את טענות המשטרה כי הגורם לוויתור על הזכות להיוועץ בסניגור נובע, בין היתר, מפערים חברתיים. המבקר קורא למשטרה לאמץ את פסיקת בית המשפט העליון ומציע לה לתעד באופן חזותי או קולי את הוויתור של חשוד להיוועץ בסניגור.
"המבקר מצביע על כך שב 50% מהחלטות השחרור של בית המשפט היה ניתן לשחרר את החשוד בתנאים שבסמכות קצין משטרה וקובע כי נתון זה מחייב בדיקה משמעותית על ידי המשטרה. לאור זאת הסניגוריה הציבורית חוזרת ומדגישה את שאמרה מזה שנים, כי על המשטרה להגביר שימוש בסמכותה לשחרר חשודים בתחנות המשטרה ולמנוע את מעצרם המיותר והפגיעה החמורה בזכויותיהם. המבקר מעביר ביקורת חריפה על התנהלות המדינה שלא נקטה בצעדים הנדרשים על מנת להבטיח עמידה בשטח המחייה המתחייב בבג"ץ הצפיפות, ומעיר כי יש לראות ביישום של פסק הדין פרויקט לאומי.
"בנוסף, הדוח מחזק את הממצאים שעולים מהביקורים הרשמיים שמבצעת הסניגוריה הציבורית במתקני המעצר והכליאה ומציין שתנאי המחייה של העצורים בישראל הם קשיים ביותר, אך מדגיש כי שב"ס פועל לתקן את הליקויים שמועלים בדוחות הביקורת של הסניגוריה הציבורית. הסניגוריה הציבורית סבורה כי על המדינה להפנים בהקדם את הביקורת שעולה מדוח המבקר ולמלא אחר המלצותיו כדי למנוע את המשך הפגיעה בזכויות החשודים והעצורים".
ממשטרת ישראל נמסר: "במסגרת המאבק הנחוש והמתמשך של משטרת ישראל בפשיעה החמורה והמאורגנת נעשה שימוש במגוון רחב מאוד של כלים שניתנו על ידי המחוקק, ולא בכדי הניב מאבק זה תוצרים חסרי תקדים ובכללם חשיפת עבירות חמורות, מניעתן, חשיפת עבריינים, ביסוס הראיות נגדם, הרחקתם מהחברה ופגיעה בתשתית הכלכלית המאפשרת את פעילותם וניזונה ממנה. בשנים האחרונות האכיפה הכלכלית מהווה מרכיב משמעותי ואפקטיבי בניהול תיקי חקירה בהם הושם דגש על ההיבט הכלכלי והיא נועדה בראש ובראשונה למנוע ממבצע העבירה ואחרים שימוש בכספים ורכוש ששימשו לביצוע עבירה או כאלה שהושגו תוך ביצוע עבירה.
"כל פעולת חקירה מעין זו, מבוצעת באופן מפוקח ומבוקר, בהתאם לנהלים ואמות מידה מקצועיות, באמצעות הפרקליטות/תביעות תוך שבית המשפט מבצע ביקורת שיפוטית על כל הליך של תפיסת נכסים וחילוט כספים ורכוש במסגרת החקירה, בין אם בשלב הסמוי ובין אם בשלב הגלוי. חשוב לציין כי המשטרה בוחנת בכל שלב את היקף ביצוע העבירה ובהתאם לכך אומדת את היקף הרכוש וחילוט הכספים המיועד להיתפס באמצעות צווי בית משפט. על מנת לקדם את האכיפה בנושא זה הוקם במטה הארצי מדור לאכיפה כלכלית וכן חוליות ייעודיות למאבק בתופעה וצוותי אכיפה הפועלים הן במחוזות והן בלהב 433".
"רוב הכסף - בשלושה תיקי ענק"
"המבקר העיר כי יש לפעול לקיצור משכי הטיפול בתיקים הכוללים אכיפה כלכלית, בין היתר לאחר שמצא כי בשנת 2019 ממתינים להחלטה תיקים שסך התפוסים בהם מגיע ל-800 מיליון שקל. הפרקליטות פועלת לקיצור משכי הטיפול בתיקים בכלל, ובתיקים אלה בפרט, ובקשר זה נציין כי הרוב המכריע של הרכוש הנ"ל תפוס בשלושה תיקי ענק שהמאפיין הבולט בהם הוא קיום חומרי חקירה רבים בחו"ל והצורך בחיקורי דין חובקי עולם במדינות זרות, לצורך השגת הראיות. בשל מורכבות התיקים, היקפם וחיקורי הדין הנדרשים, בית המשפט הוציא צו להארכת התפיסה בתיקים אלו מעבר לשנה".
על פי דוח המבקר, מערכת המשפט מתמודדת עם עומס התדיינות ומורכבות ב'מגה תיקים' המביאה לעיכוב בהתקדמות ההליכים המשפטיים בתיקים אלו. בהקשר זה, המבקר ממליץ להנהלת בתי המשפט לשקול לקבל את המלצת הפרקליטות וה-FATF (הגוף המקצועי הבינלאומי שערך ב-2018 ביקורת למדינת ישראל), להקמת בית משפט כלכלי שישמע תיקים אלו".