בתחילת 2020 נחת עלינו וירוסCOVID-19  או בשמו הידוע- קורונה.
 
כחלק מהצעדים להשתלט על הווירוס, נקטה הממשלה צעדים אשר נועדו להגן על חיי אדם אך פגעו קשות בפרנסתם של רבים.
 
בהמשך, התירה הממשלה למעסיקים להוציא עובדים לחל"ת ובתקנות לשעת חרום תיקנה את חוק הביטוח הלאומי כך שמי שהוצא לחל"ת יהא זכאי לתשלום דמי אבטלה בכפוף לעמידה בתנאים.
 
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין מזל רבה, לחץ/י כאן

 
תקנות שעת חרום
לפי ס' 171 (1) לתקנות לשעת חרום (נגיף הקורונה החדש)(הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה),התש"ף-2020, שנחתם ביום 27/3/2020 נקבע כי:
1.      ניתן יהיה להוציא עובד לחל"ת בכפוף לשני תנאים: 
א. העובד הוצא לחל"ת (חופשה ללא תשלום) ביוזמת המעסיק לתקופה בת 30 ימים לפחות. 
ב. העובד אינו זכאי לשכר בתקופת החל"ת.
עם תיקון התקנות ב-11/5/20 תקופת החל"ת תחל מ-1/3/20 עד 31/5/20, היינו 3 חודשים.

2.      הוצאה לחל"ת תזכה את העובד בתשלום דמי אבטלה לפרק זמן החל עליו בהתאם לנתוניו האישיים ולפי תקנות אלה.
3.      תקופת האכשרה קוצרה מ-12 חודשים בתוך 18 חודשים ל-6 חודשים בלבד.
עובדים רבים הוצאו לחל"ת אך לא ידעו באמת מה זכויותיהם והאם התקנות מאפשרות למעסיק להוציא את העובד לחל"ת בלא שתהיה לעובד אמירה בעניין.

הוצאת עובדים לחל"ת
חל"ת היא חופשה ללא תשלום, הוצאה לחל"ת אינה מעוגנת בחוק חופשה שנתית, והמקום היחיד בו היא מעוגנת הוא חוק עבודת נשים או בהסכמים שונים.

על פי רוב, עובד מבקש לצאת לחל"ת בהסכמת המעסיק לאחר ניצול ימי חופשה המגיעים לו ולעיתים, המעסיק יבקש להוציא את העובד לחל"ת עקב נסיבות שונות אך הוא צריך לבקש את הסכמת העובד.

נשים החוסות תחת חוק עבודת נשים ובכפוף לתנאים, יוצאו לחל"ת אך ורק בהיתר הממונה.

התנגדות לצאת לחל"ת
ככל שהעובד יתנגד לצאת לחל"ת יעמוד בפני סכנת פיטורים ואז יחול עליו חוק פיצויי פיטורים, חוק הודעה מוקדמת לפיטורים, תקנות פיצויי פיטורים וכל הנוגע לפיטורי עובד, היינו, שימוע, הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, הודעה על סיום העסקה, שחרור קרנות הפנסיה ותשלום כל זכויותיו שנותרו.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה
במקומות עבודה מסוימים הוצאו רק חלק מהעובדים לחל"ת כאשר לא ברור מה היו נימוקי המעסיק להשאיר עובד אחד ולהוציא עובד אחר. במצב כזה ייתכן ששיקולי המעסיק נבעו משיקולים בלתי ענייניים ואף מתוך אפליה על רקע שאסור על פי חוק. במקרה כזה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מאפשר לעובד להגיש תביעה נגד המעסיק בנימוק של היעדר שוויון.

במקרים אחרים נתבקשו העובדים להסכים לקיצוץ עמוק בשכרם ולא ידעו האם הם חייבים להסכים לכך ומה תהיינה השלכות תשובתם (חיובית או שלילית).

פתרון יצירתי נוסף מצד מעסיקים מסוימים היה להוציא עובד לחל"ת ולדרוש ממנו שימשיך לעבוד ותוך כך להשלים לעובד רק את חלק השכר שלא שולם לו כדמי אבטלה. יש לציין כי מדובר בפתרון בלתי חוקי שעלול לסבך את העובד ולפגוע בזכויותיו ובדמי אבטלה שקיבל.

כעת, המשק שב לפעילות אך עובדים רבים שהוצאו לחל"ת לא הושבו לעבודה ופוטרו או הושבו למשרה חלקית או ששכרם נשאר מצומק וכעת הם מבקשים לבדוק מה מגיע להם. עובד שהושב לעבודה יכול לדרוש את מלוא שכרו הקודם ושאר זכויותיו.

זכויות עובדים בפיטורים
לעובד העומד בפני פיטורים מגיעות שלל זכויות מכוח החוק והפסיקה. בין היתר ניתן לציין את הזכויות הבאות:

שימוע- כל עובד העומד לפני פיטורים מכל סיבה זכאי לשימוע לקראת פיטורים.
דמי הודעה מוקדמת- עובד שפוטר מכל סיבה זכאי לדמי הודעה מוקדמת בהתאם לוותק אם לא נדרש לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.
מכתב פיטורים- מכתב שיפרט את תקופת ההעסקה, מומלץ לבקש המלצות.
מכתב שחרור זכויות לקרן הפנסיה וט.161.
פיצויי פיטורים- אם לפי חוק פיצויי פיטורים או השלמה לפיצויים הצבורים בקרן הפנסיה.
דמי הבראה-החלק היחסי.
דמי חופשה שנתית שנשארו.

למרבה הצער, כאשר העובד מגיע למשרד עורכי דין לבקש עזרה מקצועית בעקבות משבר הקורונה נבדקות כל הזכויות מתחילת ההעסקה ופעמים רבות נמצא כי קיימת פגיעה בזכויות לאורך תקופה. במסגרת פגיעה זו ניתן לראות כי השכר לפתע משתנה, אין צבירת ימי מחלה וחופשה, אין שעות נוספות או שהמשכורת שונתה לרכיבים של שכר יסוד ושכר שעות נוספות ועוד רכיבים יצירתיים שפוגעים בהפקדות לפנסיה ולקרן ההשתלמות. 

הפגיעה בזכויות העובד מצטברת לכדי כספים רבים, נוגעת גם לזכויות עתידיות ופוגעת בזכויות נוספות. בסופו של דבר מתברר שפיצויי הפיטורים הם חלק קטן ביחס לפגיעה הממושכת בזכויות אשר העובד לא הבחין בה ולדאבונו לא תמיד ניתן לקבל את כל הכספים רטרואקטיבית.

בחינת הנתונים עשויה לחסוך לעובד כסף ועוגמת נפש
לפיכך, מומלץ שתעבדו בשבילכם אחת לחודש במשך 10 דקות ותבחנו את הנתונים הבאים:

1.      קראו היטב את תנאי העבודה בכתב (הסכם או חוזה עבודה) שקיבלתם ואם אין לכם העתק, דרשו לקבל.
2.      בדקו את תלושי השכר והשינויים שנעשו בו שלא בהסכמתכם ובניגוד להסכם.
3.      פנסיה- בדקו את שכרכם, אילו רכיבים חייבים בפנסיה והאם המעסיק באמת העביר את הכספים שהיה עליו להעביר.
4.      ביטוח לאומי- בתקופת חל"ת על המעסיק לשלם עבור חודשיים בלבד ולאחר מכן התשלום חל על העובד ככל ואין מדובר בחל"ת "קורונה" אז מנוכה התשלום מדמי אבטלה. תשלום ביטוח לאומי מעיד על תקופת העסקה ומזכה בזכויות.
5.      חל"ת וזכויות אחרות- בד"כ ביציאה לחל"ת שלא במצב החרום המוכר, העובד אינו זכאי לדמי אבטלה. נוסף על כך הוא אינו זכאי לזכויות נלוות כימי חופשה, מחלה, פנסיה, נסיעות וותק. לכן בכל יציאה לחל"ת או בעיקר בהוצאה לחל"ת במצב חרום, חשוב לפעול להשגת זכויות בהסכמה.
6.      חל"ת בתקופת קורונה- אמנם העובד זכאי לדמי אבטלה אך אינו זכאי לזכויות נלוות. עם הוצאה לחל"ת חשוב לסכם על תקופות קצובות, זכויות שנשארות, רכב, טלפון, צבירת ותק ועוד.
7.      הסכם קיבוצי, הסכם קיבוצי מיוחד, צווי הרחבה- עובדים רבים אינם יודעים אם תחום העיסוק שלהם מזכה אותם בזכויות מיטיבות, בנוסף למה שקובע החוק, ומדובר בהטבות רבות. למשל, צו הרחבה בענף האפיה מזכה את העובד בתשלום דמי חגים גם על כל ימי חול המועד פסח. צו הרחבה בענף החקלאות נותן זכויות לעוסקים בגינון, בין היתר תוספות ותק גבוהות, תוספות משפחה ותשלומים נוספים.
8.      דמי חופשה- אין זכות לזכויות נלוות בתקופת חל"ת אבל יהיה נחמד אם תבדקו כמה ימי חופשה מגיעים לכם לפי הוותק וההסכמים שחלים עליכם ואם נמסר לכם המידע הדרוש, דעו כי ימי חופשה שווים כסף.
9.      דמי הבראה- חשוב לבדוק מה התעריף בכל שנה ועבור כמה ימים מגיעים לכם דמי הבראה. כמו כן רצוי לבדוק היטב אם כל הסכום שולם, ובמיוחד לאלה שמקבלים חלק יחסי בכל חודש.

כך תוכלו לממש את זכויותיכם כעובדים
כדי שניתן יהיה לממש את הזכויות שנגרעו כדאי להתכונן, לשמור תלושי שכר, להוציא מידי חודש פלט מקרן הפנסיה ולצרף לתלוש, לשמור התכתבויות והודעות הנוגעות להעסקתכם וזכויותיכם, דו"חות נוכחות, תעודות מחלה ולהתייעץ עם עו"ד כיצד למצות את זכויותיכם.

עורכת דין מזל רבה, מוסמכת כחשבת שכר בכירה ומגשרת, עוסקת בייצוג וליווי של עובדים ומעסיקים, זכויות עובדים, פיצויי פיטורין, זכויות נשים בעבודה, שוויון הזדמנויות בעבודה, שימוע בעבודה, הלנת שכר ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לזכויות עובדים LawGuide.

*יובהר כי מידע זה ניתן כשירות לציבור ואין במידע זה כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוו"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד בעל מומחיות, ניסיון ו/או ידע בתחום המשפטי ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא ואין באלו כדי ליצור יחסי עו"ד לקוח.