"כאוס חברתי - אנחנו יודעים מה המקור": השופטת בדימוס ברכה אופיר תום התראיינה היום (שלישי) בתכניתם של ענת דוידוב וגולן יוכפז ב-103FM, והתייחסה לאיומים האחרונים על שופטי העליון, ענת ברון ועוזי פוגלמן. בפתח השיחה, נזכרה באיומים שספגה היא עצמה על חייה בעת שעסקה בתיקים פליליים מורכבים. "אצלי מקור האיומים היה ברור מיד, עמדתי בהרכב תיק של משפחת פשע מוכרת. יום אחד הגיע אלי קצין משטרה והודיע לי שאני צריכה להיות מאובטחת מרגע זה", סיפרה.
לפני עשור הצמידו לך מאבטחים – למה?
"זו סיטואציה שונה לגמרי ממה שמתרחש היום, עם שני השופטים שאוימו. אני לא יודעת מי הם המאיימים, יש כל מיני הערכות ושמועת, אבל אנחנו לא יודעים מי המקור. אצלי זה היה ברור למדי, כי הייתי ראש הרכב במשפט פשע חמור, יחד עם השופט רוזן והשופטת מרים סוקולוב. עסקנו בתיק של אחת ממשפחות הפשע הגדולות, משפחת אבוטבול. במהלך המשפט, יום אחד הגיעו אליי קציני משטרה והודיעו לי שאני צריכה להיות מאובטחת מעתה ואילך".
זה התבסס על מידע מודיעיני?
"פתחתי עיניים גדולות ושאלתי - מה? הם לא רצו להגיד לי, הם אמרו שיש מודיעין, כנראה האזנות, אינני יודעת מה. ישירות לא קיבלתי שום איום, שום דבר. להפך, המשפט התנהל כרגיל, האווירה באולם, למרות שזה היה משפט של משפחת פשע, הייתה נינוחה וטובה. כשאומרים לי שאי אפשר לספק לי מידע נוסף, אני מכבדת. במידה מסוימת אני גם לא רוצה לדעת מה מקור האיומים, עדיף לי שלא אדע".
אבל עשית את הקישור?
"זה היה ברור מאיפה זה בא, אבל מה היה בדיוק, אם היו איומים ומה הם היו - לא ידעתי, ואני יכולה לומר שהיום אני יודעת קצת דברים, אבל לא את האיום הממשי. לא יודעים אם ניסו להתנכל לי, ואם כן אז איך ומה – אין לי מושג".
גם יתר חברי ההרכב נדרשו לאבטחה?
"לא, משום מה זה היה כלפיי, הייתי ראש ההרכב".
כמה זה היה חריג באותה תקופה?
"זה לא היה חריג, אצלי זה היה חריג, אבל בעולם המשפט לא. היו כמה משפחות פשע שעמדו לדין, הייתה אז תקופה סוערת במובן הזה, והשופט קרא היה מאובטח לא פחות ממני. אני הייתי עם אבטחה כשנה, גם אחרי שפרשתי פנו אליי שוב. פרשתי בסמוך למתן פסק הדין".
שנה שלמה הייתה אבטחה סביבך, בבית, בעבודה, בכל מקום?
"נכון. לא רק סביבי, באו בבוקר להסיע אותי לבית המשפט. הייתה תקופה שאסור היה לי להיכנס לרכב שלי ולנהוג בו".
ניסו לחסל אותך, במילים אחרות.
"יש להניח ,אני יודעת בדיוק כמוך מה רצו, אבל זה נשמע כך. בדקו לי את הרכב כל בוקר והייתה תקופה שנסעו לצדי, חודש-חודשיים, שני אופנועים יס"מ עם המכונית של משמר בתי משפט".
על המשפחה שלך התקבלו איומים?
"מזה פחדתי, אבל לא היה. לא קיבלתי איום ישיר אף פעם, המשפחה לא הייתה מאוימת, אבל פחדתי מאוד. אם פחדתי ממשהו זה היה על הבנות שלי והנכדים".
יש הבדל בין האירועים אז והיום. בין איומים מסביבה עבריינית לאידאולוגית.
"אני מניחה שיש הבדל, קשה לי להגיד מהו ההבדל, כי מבחינה אידאולוגית לא ספגתי איומים".
התוצאה עלולה להיות זהה?
"עלולה להיות, כן. עוד לא הגענו לזה אני חושבת ומקווה. יש לנו דוגמאות מהעולם הגדולה, סיציליה, איטליה ואחרים שנרצחו. היו באיטליה 27 שופטים שנרצחו לאחר שקיבלו איומים".
אצלנו גם שופט וגם ראש ממשלה.
"כן, אבל אנחנו רחוקים לדעתי ממעשים קיצוניים כאלה כמו שהיו".
ההסתה כיום כלפי בית המשפט ואנשי המשפט מאוד מטרידה.
"מאוד, אין ספק שזה עוד צעד אחד למטה בהתדרדרות החברתית, המוסרית, שקיימת היום אצלנו. אמרתי מלכתחילה שאני לא יודעת מי עומד מאחורי זה, אבל אל תשאל אותי מי, אלא מה עומד מאחורי זה. עומד מסע הכפשה עצום, שמתמשך זמן ממושך למדי. הסיבה למסע ההכפשה הזה הוא איזשהו כאוס חברתי, מוסרי, אליו התדרדרנו. אנחנו יודעים כולנו מאיפה זה בא. זה בא מערעור המוסד השלטוני, מערעור השלטון. השלטון היום לא נוהג ולא מגיב כפי שהיינו מצפים בחברה דמוקרטית".
אמון הציבור בבית המשפט הולך ונשחק, הסתה ואיומים וזלזול במוסדות השלטון – בבית המשפט.
"אין ספק, זו סכנה חברתית גדולה מאוד, משום שחברה מתוקנת וכל חברה שהיא, לא יכולה להתקיים בלי מערכת משפטית שאמורה לעשות סדר, לדאוג לחלשים, לחזקים גם. אמון הציבור הוא א' ב' במשטר דמוקרטי, ובכל משטר אחר".
את שפטת את שר האוצר לשעבר הירשזון, גזרת עליו את העונש הכבד ביותר שהוטל על פוליטיקאי.
"נכון".
אחרי גזר הדין נשאלת עד כמה הדיווחים בתקשורת השפיעו עלייך ועל גזר הדין והיית די כנה. ענית 'מאוד מקווה שלא, השתדלתי מאוד, כמו בכל תיק אחר בכל תיק שיש בו השלכות תקשורתיות. לומר חד משמעית, להישבע שלא הושפעתי? אינני יכולה'.
"הקדים אותי השופט אגרנט, נשיא בית המשפט העליון הראשון, הוא אמר 'גם השופטים הם בשר ודם וגם השופטים עשויים אפילו תחת סף הכרתם להיות מושפעים מזרמים שמתרחשים'".
צודק נתניהו שאומר שהמשפט שלו מזדהם בגלל הסיקור התקשורתי הנרחב?
"רע מאוד, אסור לו להגיד דברים כאלה. אסור באיסור התורה. המשפט שלו לא הזדהם. נורא ואיום שמנסים להשפיע אבל השופטים שיושבים שם חזקה עליהם, יש הרבה חזקות לגבי השופטים, שאטומים לזרמים בחוץ. אם זורם משהו, הרי יש לקיים מערכת של ראיות. הם צריכים לראות את הראיות כדי לשפוט את הדברים".