הסדר חוב בין החייב ובין הנושים הוא הסכם פשרה שבמסגרתו הצדדים מגיעים להסכמות ביחס להקטנת סכום החוב באופן משמעותי ולפירעונו מחוץ לכותלי לשכת ההוצאה לפועל ובית המשפט. לאחר פירעון סכום החוב המוסכם, בעל החוב יוכל לצאת לדרך חדשה ולהותיר את החובות מאחוריו.
בהסדר חוב ישיר מול הנושים אין מעורבות של בית משפט או של לשכת ההוצאה לפועל. במסגרת הסדרת החוב החייב מקבל הגנה מפני נקיטת הליכים נגדו ונחסכות ממנו הגבלות שבאופן רגיל מוטלות על חייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל. נוסף על כך, ניהול משא ומתן ישיר בין החייב ובין הנושים מאפשר לקצר באופן משמעותי את ההליך, לפשטו ולחסוך בעלויות הכרוכות בתשלום ריביות והצמדות.
לפניה ישירה אל עורכת דין קארין ברגינסקי, לחץ/י כאן
הליכי הוצאה לפועל כוללים סנקציות והגבלות כלפי החייב
במסגרת ניהול הליכים בפני מערכת ההוצאה לפועל ברוב המקרים מוטלות על החייב סנקציות כגון עיקול משכורת, עיקול חשבון בנק, הגבלה על רישיון הנהיגה ועיקולי מיטלטלין. על כן, משא ומתן ישיר בין הנושים ובין עורך דינו של החייב עשוי לתרום ליצירת יחסי אמון בין הצדדים ולמנוע מהנושים לפעול כנגד החייב באמצעות נקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגדו.
במקרים רבים הצדדים מגיעים להסדר עוד לפני פתיחת תיק בהוצאה לפועל כך שהסדר החוב מהווה דרך יעילה ומהירה לגביית החוב. ההסדר חוסך לחייב הגבלות וסנקציות מחד גיסא ומאפשר לנושים להימנע מהליכי גבייה ממושכים, יקרים ומורכבים מאידך גיסא.
חשוב לציין כי ההתנהלות במסגרת הליכי הוצאה לפועל מלווה בגידול מתמיד של סכום החוב ובחיובי ריבית והצמדה אסטרונומיים. במצב כזה לחייב אין אופק ממשי לפירעון החוב מאחר שתשלומיו לרוב נבלעים בתוך חיובי הריבית וההצמדה המתווספים לסכום קרן החוב. על כן, במקרים רבים החייב נקלע למצוקה כיוון שהוא לא מסוגל לפרוע את חובו ומתקשה לצאת לדרך חדשה ולזכות בשקט נפשי אמיתי.
פתיחת הליך לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2020 הליך חדלות פירעון ייפתח במתן צו לפתיחת הליכים. חייב שמעוניין לפתוח בהליך לפי החוק צריך להגיש בקשה בהתאם לסכום חובותיו. אם סכום החובות הכולל נמוך מ-150 אלף שקלים הוא צריך לפנות ללשכת ההוצאה לפועל כדי לפתוח בהליכים.
במקרה שבו סכום החובות עולה על 150 אלף שקלים, החייב צריך להגיש בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון (הכונס הרשמי).
לאחר קבלת צו לפתיחת הליכים מתחילה תקופת בדיקה אשר במהלכה נבחן מצבו הכלכלי של החייב כמו גם ההתנהלות שגרמה לו להגיע לחדלות פירעון. במהלך תקופה זו ממונה נאמן לנכסי החייב, נאסר עליו לפרוע את חובותיו ומוטלות עליו הגבלות שנועדו למנוע ממנו להגדיל את החוב. בסיום תקופת הבדיקה הממונה ממליץ על תכנית לפירעון החובות, ובית משפט השלום מקיים דיון בהמלצתו של הממונה אשר בסופו הוא צפוי להעניק לחייב צו לשיקום כלכלי.
לאחר קבלת הצו מבית המשפט, ימומשו נכסי החייב לצורך פירעון חובותיו לנושים, כאשר במקביל הוא יידרש לשלם תשלומים קבועים מהכנסתו לצורך פירעון החובות. לאחר תום תקופת השיקום בהתאם לצו יש סיכוי גדול שיקבל החייב הפטר וייצא לדרך חדשה, כמובן שעקב העובדה כי ההליך מורכב אין ודאות לקבלת הפטר.
מאחר שההליך לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כולל מספר שלבים ומכיל "מסננת" עוד לפני הכניסה בשעריו, כאמור ההפטר לא מובטח לאף אחד ויש לעשות דרך עד ההפטר ככל שיהיה.
מומלץ לפני הגשת בקשה לפתיחת הליך לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש לבחון אפשרות של הסדר חוב עם הנושים מחוץ לכותלי ההוצאה לפועל. גיבוש הסדר חוב כאמור תוך הסתייעות בעו"ד מנוסה ומקצועי המתמחה בתחום הסדרת החובות תאפשר לחייב להגיע להסכמות עם הנושים ביחס לתוכנית הפירעון. זאת, תוך הימנעות מנקיטת הליכים נגדו ומתשלומי ריביות והצמדה.
במסגרת הסדר החוב החייב ייהנה מהפחתה משמעותית של סכום החוב בדרכו לאופק נקי מחובות, ויוכל סוף סוף לזכות בשקט נפשי אמיתי.
עורכת דין קארין ברגינסקי מתמחה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל), הסדרי חוב, הוצאה לפועל ודיני משפחה וירושה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין להסדר חובות בהוצאה לפועל LawGuide.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.