בתי הדין הרבניים מהווים חלק ממערכת המשפט בישראל אשר כוללת בין היתר גם את בתי הדין הדתיים אשר פוסקים לפי כללי המשפט העברי וההלכה היהודית. בהתאם לחוק בישראל, לבתי הדין הרבניים נתונה סמכות שיפוט בלעדית בענייני גירושין ונישואין של אנשים שמוכרים כיהודים על פי ההלכה. לבתי הדין הרבניים נתונות סמכויות נוספות ומקבילות לאלו של בתי המשפט לענייני משפחה בנושאים קשורים לתביעת הגירושין כגון מזונות, משמורת והסדרי שהות.
בית הדין הרבני ירכוש סמכות שיפוט בנושאים הכרוכים בתביעת גירושין כאשר תביעה בנושא הרלבנטי הוגשה בפניו לפני שהוגשה תביעה דומה לבית המשפט לענייני משפחה. כלל זה עומד בבסיסו של "מרוץ הסמכויות" ביחס לסכסוכים הקשורים לגירושין כאשר הגשת תביעה לבית הדין הרבני חוסמת בפני הצד השני את האפשרות לנהל את הסכסוך בפני בית המשפט לענייני משפחה.
יש לכם שאלה בנושא בית דין רבני? לחץ/י כאן
מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני ובין בית המשפט לענייני משפחה
המונח "מרוץ סמכויות" נועד לתאר מצב שבו הסכסוך יכול להתנהל בפני שני מוסדות שיפוט שונים, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני כאשר לרוב בעלי הדין סבורים כי תוצאת הסכסוך תלויה במוסד שידון בו. בית הדין הרבני מוסמך לדון בסכסוכים בנושאים קשורים לתביעת הגירושין כגון חינוך, חלוקת רכוש, הסדרי ראייה ומשמורת, מזונות ועוד. הדיונים שמתנהלים בפני בית הדין הרבני הם חסויים על פי החוק ולכן פסקי הדין שלו אינם מתפרסמים למעט במקרים שבהם הוא בוחר לפרסמם.
בישראל, בני זוג שמוכרים כיהודים אשר נישאו ברבנות כדת משה וישראל או באמצעות נישואים אזרחיים, אינם יכולים להתגרש מבלי ששני הצדדים הסכימו לכך. במקרה שבו רק אחד מהצדדים מעוניין להתגרש, הצד השני יהיה מחויב להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. זאת לנוכח העובדה כי רק לבית הדין הרבני נתונה הסמכות לטפל בהסדרת הגט, ולפיכך כל זוג יהודים שמעוניין להיפרד נדרש לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני. במקרה שהגירושים מוסכמים על שני הצדדים הם יצטרכו להגיש בקשה משותפת להתגרש, אך אם רק אחד מהם מעוניין להתגרש הוא יצטרך להגיש תביעה לגירושין.
לצורך קבלת התביעה על ידי בית הדין הרבני, הצד שמבקש להתגרש צריך להציג בפני בית הדין עילה לגירושין על פי ההלכה או מספר עילות גירושין שונות ומקבילות. במקרה שהתביעה תתקבל, הצד שמעוניין בגירושין יוכל לכפות את הגירושין על הצד הסרבן ואם צד זה ימשיך בסירובו בית הדין הרבני רשאי להטיל עליו סנקציות מסוגים שונים עד שיסכים להסדיר את עניין הגט.
אילו עילות מוכרות בבית הדין הרבני לצורך הגשת תביעת גירושין?
עילות הגירושין המאפשרות לבן זוג להתגרש בניגוד לרצונו של בן הזוג השני נחלקות לשני סוגים. הסוג הראשון הוא עילות אובייקטיביות כגון מומים בריאותיים, פיזיים או נפשיים, עקרות, אימפוטנציה ועוד. הסוג השני הוא עילות גירושין סובייקטיביות שנעוצות בהתנהגותם של בני הזוג כגון בגידה, סירוב לקיים יחסי מין, התמכרויות להימורים, סמים ואלכוהול, אלימות בין בני הזוג, בעל שאינו מפרנס את אשתו, הכשלה בקיום מצוות הדת היהודית ועוד.
במקרים מסוימים כתב התביעה יכלול מספר עילות גירושין כך שבמקרה שעילה אחת אינה מתקבלת, תביעת הגירושין לא תידחה באופן אוטומטי. עם זאת חשוב לציין כי בעל דין שטוען לעילת גירושין נדרש לבסס אותה באמצעות עובדות, תאריכים ומסמכים כדי לחזק את אמינותה בפני בית הדין.
פסק הדין של בית הדין הרבני אינו מגרש בפועל את בני הזוג
יובהר כי גם במקרה שבו בית הדין קיבל תביעת גירושין ופסק כי בני הזוג מחויבים להתגרש, פסק דינו אינו מגרש בפועל את בני הזוג. לפיכך, בני זוג שלא קיימו את הפעולות הטקסיות הנדרשות לצורך קבלת הגט אינם נחשבים לגרושים.
במצב שבו אחד בני הזוג הוא סרבן גט, בתחילה בית הדין הרבני ינסה לדבר אל ליבו. אם הניסיון ייכשל, בית הדין צפוי להפעיל את הסמכויות שנתונות לו מכוח החוק תוך הטלת סנקציות מסוגים שונים על הצד הסרבן. במסגרת הסנקציות בית הדין רשאי לחייב את הצד הסרבן בתשלום מזונות בסכומים גבוהים עד למתן הגט, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ ושלילת רישיון נהיגה. נוסף על כך, בית הדין הרבני אף רשאי להטיל על סרבן הגט סנקציה של מאסר ממושך בפועל.
בכל מקרה של התלבטות או חוסר ודאות ביחס להגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, רצוי לפנות לעורך דין מקצועי שמתמחה בתחום הגירושין ומנוסה בייצוג בעלי דין בבית הדין הרבני. עורך הדין יסייע ללקוח להבין את ההליך שמתנהל בבית הדין, תוך שמירה על זכויותיו ועל האינטרסים שלו.
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לבית הדין הרבני LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.