תגובות רבות התקבלו לפרסום התחקיר של קלמן ליבסקינד ב"מעריב־סופהשבוע" וכן קריאות לבדיקת התנהלות בית הדין למשמורת ודרישות להדחת הדיין רג'א מרזוק.
בתחקיר, שפורסם ביום שישי האחרון, הוצגו תיקים רבים שבהם בחר הדיין לשחרר לחופשי מסתננים אלימים, אף שכבר הוכיחו את עצמם כעבריינים מסוכנים. "אנו מברכים על הפרסום ב'מעריב' של התחקיר שלנו, בנוגע להפקרות המזעזעת והמתמשכת בהחלטות בית הדין למשמורת לשחרר לרחובות מסתננים עבריינים מסוכנים במיוחד", אמר מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, עו"ד יונתן יעקובוביץ, "לצערנו, גם המדינה כשלה כאשר שוב ושוב לא הגישה ערעורים על ההחלטות המסוכנות, למרות פניותינו בעניין. לכן ניאלץ לצאת למאבק משפטי כדי להגן על שלום הציבור ולהבטיח כי מקרים כאלו לא יחזרו על עצמם בעתיד, ואלו שכבר שוחררו - יוחזרו למשמורת עד להרחקתם מישראל".
גם באגף המשפטי של תנועת "אם תרצו" הגיבו לתחקיר, ואמרו:" לא מתקבל על הדעת שדיין מזלזל בחובתו החוקית להגן על שלום הציבור ומשחרר עבריינים אלימים בחזרה לרחוב, אף שהיה ברור ששחרור של פושעים לרחוב עלול להביא לפגיעה בקורבנות חפים מפשע. פושעים שוחררו, ולא פעם ולא פעמיים הותקפו אנשים באלימות קשה על ידי מסתננים שהדיין מרזוק שחרר. על פי חומרת האירועים שפורסמו בעקבות המחקר של המרכז למדיניות ההגירה, אנו דורשים ממערכת המשפט לבדוק את האפשרות שעל הדיין לשאת באחריות על היד הקלה על ההדק בכל הנוגע לשחרור העבריינים חזרה לרחוב ולהדיחו מתפקידו לאלתר".
מדוברות מערכת בתי המשפט נמסר בתגובה: "בכתבה האמורה קיימת התייחסות קצרה ותמציתית לפסק דין שניתן לפני כשלוש וחצי שנים על ידי בית המשפט העליון (השופטת ברק־ארז בהסכמת השופטים דנציגר וזילברטל). כפי שצוין בכתבה, פסק הדין קבע כי כאשר עברייני מין מורשעים ששוהים בישראל שלא כדין מסיימים לרצות את עונש המאסר שנגזר עליהם, יש מקום להטיל עליהם מגבלות מכוח חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס״ו־2006. זאת, כפי שהדבר נעשה ביחס לאזרחים ותושבי ישראל שהורשעו בדין, ובמקרה שבו המגבלות צפויות לסייע באיזון מסוכנותם".
ממשרד המשפטים נמסר: "מדובר בהחלטות שיפוטיות אשר נתונות לביקורת שיפוטית של ערכאת הערעור".