בתאריך ה-15.09.2019 נכנס לתוקפו החוק החדש, שמעגן ומסדיר בחוק את הליכי פשיטת הרגל החדשים, המכונים כיום "הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי". בין מטרותיו המוצהרות של החוק החדש נמצאים תעדוף שיקומם הכלכלי של החייבים, הגדלת סכומי החובות שאותם יקבלו הנושים לידיהם, ואף קיצור (ככל שהדבר מתאפשר) של ההליכים הבירוקראטיים הכרוכים בהליכי חדלות הפירעון.
במקרים שבהם סכום החובות מצטבר ועולה על 150,000 שקלים, הגורם האחראי לטיפול במקרים אלה מטעם המדינה הוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" (שכונה גם "הכונס הרשמי" בהליכי פשיטת הרגל אשר נפתחו לפני מועד כניסת החוק לתוקפו). הערכאה המשפטית שבה מתנהלים, על פי החוק החדש היא בית משפט השלום, בעוד שבהליכי פשיטת הרגל שנפתחו טרם כניסת החוק החדש לתוקפו, התנהלו הליכים אלה בבית משפט המחוזי.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין ליבנה קציר, לחץ/י כאן
הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי מכוח החוק החדש
ככלל, ניתן לומר כי הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אורכים כ-4 שנים ומתייחסים לשלושה שלבים מרכזיים:
פתיחת ההליכים
הגשת בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי על ידי החייב, הנושה או מייצג מטעמם (רו"ח או עו"ד מתמחה בתחום). יעד הבקשה משתנה בין המקרים - הגשת הבקשה ביוזמתו של החייב (ועל ידו, ללא מייצג) תיעשה באופן ידני או מקוון, וכשהיא ממוענת לסניף המחוזי של הממונה על הליכי חדלות פירעון על פי כתובתו של החייב. זאת, בעוד שבמקרים בהם היוזמה מגיעה מהנושה (או מהמייצג אותו) הבקשה המקורית תוגש לבית משפט השלום, כשהעתק ממנה יוגש למשרד הממונה על הליכי חדלות פירעון.
מהרגע שבו הוגשה הבקשה ועד לקבלת הצו לפתיחה בהליכים, החייב רשאי לחזור בו מהגשת הבקשה או לבקש כי תועבר לטיפול בסניף מחוזי אחר של הממונה על הליכי חדלות פירעון.
תקופת הביניים
תקופה זו מתחילה ברגע קבלת הצו לפתיחת ההליכים לחדלות הפירעון ונמשכת עד למתן צו לשיקום כלכלי. מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות הפירעון פותח תקופה שאורכה כשנה, שלאחריה יזכה החייב בצו לשיקום כלכלי, שיקבע את הקריטריונים בהם על החייב לעמוד כדי לקבל הפטר (פטור מחובותיו).
לאורך תקופה זו, יבחן מצבו הפיננסי של החייב על ידי הנאמן שמונה לו, ותוטלנה עליו הגבלות שונות וחובות שונים (כחובת הגשת דוח הכנסות והוצאות תקופתי). בתקופה זו, מוקפאים כל ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה המתנהלים נגד החייב (למעט, כמובן, הליכים פליליים). כמו כן, במהלך תקופה זו, יקבל הנאמן החלטות שונות, אשר ניתן, בהתקיים תנאים מסוימים, להגיש בקשה לביטולן או לשינוי שלהן באמצעות הגשת בקשת החייב לממונה על הליכי חדלות פירעון. במקרים בהם אין המדובר בחייב, בקשת השינוי או הביטול תוגש לבית משפט השלום בו מתנהל התיק.
נוסף על כך, תקופה זו מהווה את התקופה שבה מגישים הנושים את תביעות חובם לנאמן, שיחליט האם הם זכאים לקבלת סכומים מהכספים שנצברו ב"קופת הנשייה".
לקראת תום התקופה, מגיש הנאמן לממונה על הליכי חדלות פירעון את דוח ממצאי בדיקה. מסמך, המפרט את מצב החייב מהאספקט הכלכלי, נסיבות היקלעותו למצב זה, את הכספים/ נכסים שהצטברו ב"קופת הנשייה" וכן הלאה.
קבלת צו לשיקום כלכלי וקבלת הפטר
לאחר שהוגשו לממונה ממצאי הבדיקה, הוא יגיש לבית המשפט את הצעתו לתוכנית שיקום כלכלי לחייב. ההצעה תתייחס, בין שאר רכיביה, לחובת תשלומים החלה על החייב, למימושם של הנכסים / הכספים שב"קופת הנשייה", להגבלות השונות שתחולנה על החייב וכד'. לאחר דיון בתוכנית לשיקום כלכלי של החייב, בית המשפט יגיש לחייב את הצו לשיקום כלכלי, שהינו, למעשה, תוכנית מפורטת לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי של החייב. במקרים בהם לא ניתן הפטר לאלתר (הפטר מיידי), בנקודה זו, תחל תקופה שאורכה כשלוש שנים, שבה תחולנה על החייב הגבלות מסוימות ועליו יהיה לעמוד בתנאים ובחובות כנדרש ממנו.
עמידת החייב בתנאים אותם מציב הצו לשיקום כלכלי, תזכה את החייב בקבלת ההפטר (כלומר פטור מתשלום חלק מחובותיו, למעט אותם החובות שעליהן לא ניתן פטור).
עורכת דין ליבנה קציר עוסקת בהוצאה לפועל, חדלות פירעון ושיקום כלכלי, משפט אזרחי מסחרי ודיני עבודה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לחדלות פירעון LawGuide.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.