החברה בישראל מתבגרת ומזדקנת בייחוד כשתוחלת החיים עולה, כך שמצעירים אנו עוברים טרנספורמציה דמוגרפית למבוגרים וזקנים. שכבת הגיל שגדלה בקצב מהיר ביותר היא אוכלוסיית בני ה-65 ומעלה. התבגרות והזדקנות חלק מהאוכלוסייה הישראלית מחייבת אותנו כחברה לבצע חשיבה מעמיקה יותר בנושא ולהעניק הזדמנויות ל"מזדקנים החדשים".
בחברה הישראלית מציאות זו נוצרת בשל מודעות חברתית לתופעה המכונה "גילנות"Ageism - , ומכאן קיומה של הפליה כלפי קבוצות גיל אשר בשלבי התבגרותם יכולתם הקוגניטיבית נפגעת וחירותם נשללת רק בשל גילם הכרונולוגי והיותם זקנים.
הערכאות השיפוטיות נדרשות להכריע בסוגיות חוקיות ובסכסוכים המערבים שאלות ערכיות, זכויות זקנים ומעמד, וזאת בכל הנוגע למקומם של זקנים במשפט הישראלי. מדובר בתחום משפטי רגיש המחייב רגישות יתר, הבנה ומודעות לזקנה בהיבט המשפטי.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד ומגשרת יהודית שם טוב ואירית אלישר לחץ/י כאן
הגידול במספר הזקנים מביא להתפתחות דינמית של המשפט
העיסוק בתחום הזקנה בהיבט המשפטי הוא מתבקש לנוכח המציאות הדמוגרפית המשתנה (גידול ניכר במספר הזקנים מביא עימו גידול וגיוון ביחס לצרכים מיוחדים). הגידול במספר הזקנים מביא להתפתחות דינמית של המשפט ומחייב לדון בצרכים המשפטיים החדשים של אוכלוסיית הזקנים תוך רצון למנוע אפליה חברתית.
כיום, ענף זה ("הגילנות") מתפתח גם בשל העמקת המודעות החברתית והפוליטית וכולם מגלים כי למשפט יש רלוונטיות גדולה לעולמם של הזקנים. העת הבשילה אפוא לכך שמודעות זו תבוא לידי ביטוי ציבורי, כאשר למחוקק עוד צפויה עשייה רבה במתן עצות משפטיות נבונות ובמתן הכרעות המעוגנות בחוק.
"תפקידו של המשפט הוא לאפשר למזדקנים להגשים את רצונותיהם"
הפנייה אל עולם המשפט, בניסיון להתמודד עם התופעה הקשה, הייתה אך טבעית וכן הציפייה שמערך המשפט הפלילי והמשפט האזרחי יגוננו על האזרחים מפני פגיעה, ניצול והתעמרות. ואולם, כבנושאים אחרים, מתברר כי המציאות החוקית איננה כה פשוטה.
תחילת "פלישתו" של תחום כה אינטימי ופנים - משפחתי לעולם המשפט גרם לענפי משפט רבים להתפתח בהתאם. כך, דיני החוזים העוסקים בדיור מוגן, בתי חולים סיעודיים ובתי אבות מוצאים את עצמם דנים במושגים דוגמת עושק, דעה צלולה והשפעה בלתי הוגנת. כך גם בתחום דיני עבודה שכלל פיתוח של החוק לשוויון ההזדמנויות בעבודה ושל חוק דמי מחלה התומך בבני משפחה המטפלים בזקנים ונעדרים בשל כך מעבודתם.
התפתחויות משפטיות בתחום הסוציאלי ובתחום התכנון והמניעה
נוסף על כך ניתן לציין התפתחויות גם בתחום הסוציאלי שפיתח את דיני הפנסיה, ואת תחום התכנון והמניעה המאפשר לאנשים להתכונן לזקנה מבחינה משפטית ותוך כך עוסק בצוואות, בייפוי כוח מתמשך, במסמך הנחיות רפואיות מקדימות ועוד.
אנו, עורכות דין המתמחות בתחום המשפחה, מוצאות התפתחות רבה בטיפול בנושא משפט הזקנה הנובעת מגידול ניכר בשיעורי הגירושין, מעלייה בתוחלת החיים ועוד. המציאות החברתית הזו הציפה סוגיות משפטיות שבעבר כלל לא היו קיימות, או לפחות לא הגיעו לפתחם של בתי המשפט. כיום אנו מוצאים מערכים משפטיים תלת דוריים ואף ארבע דוריים, כמו גם מחלוקות הנובעות מזוגיות שנייה ואף שלישית.
יש פעמים שאדם בן 80 ימצא את עצמו בסבך משפטי מול יורש של אשתו המנוחה שאינו בנו. ישנם מקרים שבהם הסבים והסבתות נאלצים לפרנס את הנכדים. בפסק דין "היתומה נגד האלמנה" סבתא הגישה תביעה לקביעת הסדרי ראייה עם נכדתה מבנה המנוח אשר נספה בתאונת דרכים, היות שכלתה האלמנה סירבה לקיים את הקשר בין בתה הקטינה לסבתא.
מחקרים רבים הצביעו על החשיבות החברתית והפסיכולוגית של הקשרים התלת דוריים, ומדינות שונות כבר חוקקו חוקים ספציפיים המסדירים את זכויות הסבים והסבתות לקיים קשר עם נכדיהם ללא תלות בהורים. בארצות הברית, למשל, במקרים של התפרקות המשפחה הגרעינית, הסבים והסבתות מקבלים משמורת, אפשרות לאימוץ ואפוטרופסות. חדירת המשפט לתחום זה מבטאת באופן ברור את חשיבות החוק והמשפט ביחס לעולמם של הזקנים.
קישור בין משפט וזקנה עלול ליצור בעיית פטרנליזם ביחס לזקנים
מנגד, הקישור בין זקנה למשפט יוצר גם בעיות שונות דוגמת פטרנליזם. דוגמה לכך ניתן למצוא במסגרת חוקים סוציאליים רבים, שמתאפיינים בהענקת סמכויות נרחבות יחסית לרשויות הרווחה ותוך כך מתירים להן להתערב בחייהם של הזקנים. נהוג להצביע על שני חוקים מרכזיים שממשיכים להיות בתוקף גם כיום ומשמשים להתמודדות עם תופעת ההתעללות בזקנים.
החוק הישראלי המקורי הראשון, שהקנה כלים משמעותיים להתמודד עם בעיית ההתעללות בזקנים הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב- 1962. מוסד האפוטרופוס מבוסס על התפיסה הפטרנליסטית המייחסת למדינה את הזכות והחובה להעניק הגנה לאותם אנשים אשר אינם יכולים לדאוג לענייניהם. עם זאת, הגבלת כשרותו של אדם פוגעת קשות בזכות הזקן לאוטונומיה. חשוב להבהיר כי לפי המצב המשפטי השורר כיום בארץ, כל זמן שקשיש לא הוכרז פסול דין, הוא חופשי לעשות ברכושו כרצונו.
מינוי אפוטרופוס - סמכות בלעדית של בית המשפט
בד בבד החוק מסדיר מינוי אפוטרופוס רק לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו האישיים. חוק זה נובע מהתפיסה שחירות הזקן הינה זכות יסוד. זכות הבחירה היא בשר מבשרו של כבוד האדם באשר הוא אדם, ולכן "חוק הכשרות והאפוטרופסות" קובע שאדם בוגר כשיר לבצע כל פעולה משפטית אלא אם כן הוא הוכרז פסול דין, כאשר הסמכות להכריז על אדם פסול דין נתונה אך ורק לבית המשפט. ההיגד שבלשון החוק "אינו מסוגל לדאוג לענייניו" מצביע על מצב קבוע לאורך זמן, ולא על מצב חולף וארעי.
מינוי אפוטרופוס אפשרי במקרים רבים, ומשמש לא פעם לחלץ זקנים ממצב קשה שבו הם נתונים כגון ניצול, הזנחה או התעללות. לא אחת, מינוי של אפוטרופוס, שמגן על זקנים בחסות צו שיפוטי, מאפשר להעניק להם טיפול ראוי והולם. נוסף על כך, סמכויותיו החוקיות של האפוטרופוס אפשרו גם התערבות וקבלת החלטות שהגנו על הזקנים מפני הפוגעים.
הגנה מפני ניצול ופגיעה בזקנים
עם זאת, לצערנו אליה וקוץ בה. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2003 חשף כי במקרים לא מעטים כללי הצדק הטבעי לא נשמרים בצורה הראויה, כאשר לפעמים פועלים בקלות יתר למנות אפוטרופוס מתוך העדפת השיקול הפטרנליסטי. יש לציין כי לשם הגנה על הזקן מפני פגיעה, הוסיפו לחוק הכשרות והאפוטרופסות את פרק ב' שכותרתו: הגנה מפני ניצול.
מכל הנאמר, יש להסיק כי החברה המודרנית מתקדמת גם ביחס, בדאגה ובחשיבות שהיא מעניקה לרווחתו של הקשיש. החברה בכללותה הופכת מוסרית יותר והמשפט צועד בעקבותיה.
וכבר נאמר בתורת ישראל, בפרקי אבות, ג' ו': "זקנה ושיבה נאה לצדיקים ונאה לעולם".
עורכות הדין יהודית שם טוב ואירית אלישר עוסקות בדיני משפחה, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתמשך, גירושין, חלוקת רכוש, הסכמי ממון, משמורת, צוואות ועוד. במשרד ניתן לקבל שירות גם בשפה הרוסית. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לאפוטרופוס וחסויים LawGuide.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.