ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש אתמול לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לתקן את כתב האישום נגדו, בשל "הפגמים הקשים שנפלו בו". על פי הבקשה, בכתב האישום ישנן ראיות בכתב, על אף שקיים חוק האוסר זאת. "הכללתם בכתב האישום של פרטים פסולים מקורה במהלך בלתי ראוי של המאשימה בניהול ההליך, אשר מיוסד, בין היתר, על הליך חקירתי פגום ומגמתי ועל שיקולים העומדים בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
עוד נכתב כי כתב האישום מתייחס שלא על פי חוק למשפחתו של נתניהו, רעייתו וילדיו כישות אחת הקשורה אליו, ומייחס לרה"מ טענות המופנות נגדם, כאילו מדובר בו שביצע אותן. בהסברם כתבו הסנגורים כי "התביעה אינה יכולה לייחס לראש הממשלה את מעשיהם (הנטענים) של רעייתו ובנו, ובוודאי שלא ניתן לברוא אישיות משפטית שנקראת "נתניהו ובני משפחתו" לשם כך".
הבוקר (חמישי) שוחחו ניסים משעל וגיא פלג ב-103FM עם עמית בכר, לשעבר בכיר בפרקליטות מיסוי וכלכלה, שהסביר מה משמעות הצעד של סנגוריו של ראש הממשלה ומה הסיכוי שהבקשה תיענה.
פרקליטי נתניהו, בועז בן צור ועמית חדד מבקשים לתקן את כתב האישום כנגד נתניהו, בשל מה שהם מגדירים, 'פגמים קשים ושיטתיים שנעשו באופן לא מקרי'. הם טוענים שהפרקליטות בכתב האישום בראה יצור משפטי חדש, 'נתניהו ורעייתו, נתניהו ובני משפחתו'. באופן הזה, הם טוענים שהפרקליטות העמיסה דברים המיוחסים לשרה ויאיר נתניהו על גבו של ראש הממשלה, האם אכן הפרקליטות כשלה כאן?
"זו בקשה שהוגשה לבית המשפט, ואנחנו היום בשלב שהדברים כבר מתנהלים בפני בית המשפט, והוא יחליט האם יש כאן הצדקה לתיקון כתב אישום או לא. צריך להפריד את הנושא לשניים - הבקשה הפורמלית-המשפטית, והנושא השני שכרוך בו, אלה הכשלים המכוונים. מבחינת הבקשה לתיקון כתב האישום, זו לא בקשה מיוחדת, אנחנו רואים אותה בהרבה מאוד תיקים במשפט הפלילי. כמעט בכל תיק גדול יש בקשות מהסוג הזה - או לתיקון או להגנה מן הצדק במקרים שיש, והרבה פעמים הפרקליטות הולכת פה לקונסטרוקציות שהן לא מקובלות. מה שקרה בכתב האישום הספציפי כאן, זה שיש כאן את מי שחשוד שהוא ראש הממשלה. החשודים האחרים, רעייתו ובנו, הוצאו מכתב האישום בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה. ונשאלת השאלה האם מה שהם קיבלו יכול להיות מיוחס לראש הממשלה".
בוא נחדד, הרי יש טענה, למשל בתיק 1000, קבלת טובות הנאה. ראש הממשלה אומר, 'אני לא ידעתי מה שאשתי ביקשה ממילצ'ן, מה שהיא קיבלה ממילצ'ן'. האם יש ממש בטענה הזאת שראש הממשלה יכול כטענת הגנה לבוא ולומר - 'אני לא יודע למי אשתי פנתה ומה היא קיבלה?'.
"כטענת הגנה, הוא בוודאי יכול. השאלה עכשיו היא האם צריך לתקן את כתב האישום, והפרקליטות צריכה להוכיח. בסופו של דבר לאדם יש חזקת חפות, כולנו יודעים, וזה אומר שהפרקליטות צריכה להוכיח שראש הממשלה היה קשור וידע במידה מספקת שאפשר לייחס לו גם את העבירה של מרמה והפרת אמונים בתיק 1000".
למה נועדה הטענה של עורכי הדין? למשוך את הזמן? לדחות את המשפט?
"אני לא חושב שזה מבחינת עורכי הדין, אני לא יודע לגבי ראש הממשלה עצמו והאסטרטגיה, אלה שני דברים שלא קשורים אחד בשני, האסטרטגיה המשפטית היא אחת, והמהלך הציבורי הוא אחר. אבל אני לא חושב שזה נועד למשוך, ואני לא חושב שזה יצליח למשוך, יש כאן טענות שצריך לברר אותן. לכן אמרתי בהתחלה שבהרבה מאוד תיקים מגישים את הבקשות האלה בשלב המקדמי, הרי הגשת הטענות המקדמיות נקבעה ל-29 בנובמבר, פה הקדימו, כי הם מנמקים שהם רוצים בעצם להבין האם מתקנים את כתב האישום ואז להתייחס. יכול להיות שבית המשפט ידון בזה ביחד. זה חלק מהאסטרטגיה המשפטית שהם באים ואומרים 'אני לא קיבלתי, ואני לא ידעתי', והפרקליטות תהיה חייבת להוכיח את הקשר בין מה שרעייתו ובנו של ראש הממשלה קיבלו, לבין איזושהי ידיעה של ראש הממשלה, והדבר הזה צריך להיות מפורט בכתב האישום. אם השופטים יחשבו שזה לא מפורט כפי שצריך, הם יורו לתקן. אני מניח שהפרקליטות תגיב והיא תפנה בכתב האישום למקומות שבהם לטענתה היא כן קושרת בין המתנות שניתנו למשפחה, לבין ראש הממשלה, גם מבחינה עובדתית, ואולי גם תציג איזושהי תזה משפטית שבה לפיה הם חושבים שהם יוכיחו, ובית המשפט יכריע".
הם כותבים לבית המשפט 'פגמים קשים ושיטתיים שנעשו באופן לא מקרי', כלומר הם טוענים שהייתה כאן כוונת מכוון, האם הניסוח הזה הוא ניסוח שכיח שמגישים כאלה בקשות, שמתגוללים כך על התביעה, מייחסים לה זדון?
"שום דבר כאן לא שכיח, וכשקוראים את גוף הבקשה, הם יותר מתכוונים לפגמים בחקירה, שהם פגמים והם יידונו, זה לא עניין קל, הפגמים שעשויים להיות שם. אבל כל העליהום של ראש הממשלה, לא של ההגנה, מאוד לא שכיח, זה דבר לא טוב בעיניי. אני חושב שהיה טוב גם לראש הממשלה כנאשם וגם למדינה שהוא ייתן לבועז בן צור ועמית חדד להוביל את הטון שלהם בבית המשפט ופחות הספינולוגים והמקורבים למיניהם שילהיטו את האווירה. זה יהיה נכון לו כנאשם ולנו כמדינה".