92% (תשעים ושניים אחוז) מתיקי האונס נסגרו ללא כתב אישום בשנת 2019 - כך מתברר מדו"ח של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית שהתפרסם ב 23.11.2020. בשנת 2014 שיעור תיקי האונס שנסגרו ללא כתב אישום עמד על 86.3%, ומאז עלה בהתמדה.
בכתבה מתאריך 23.11.20, לי ירון מ"הארץ" מתארת תמונה מדאיגה שלפיה בשנת 2019 92.4% מתיקי האונס ו-80% מתיקי עבירות מין וההטרדה המינית נסגרו ללא כתב אישום.
בחלק מתיקי עבירות המין מתבצעים הסדרי טיעון עם הנאשמים
הנתונים המדאיגים הללו מתייחסים לתיקים שנסגרו ולא הגיעו לבית המשפט. תמונה מדאיגה לא פחות עולה כאשר מביטים על אותו מיעוט מזערי של תיקים בהם כן הוגש כתב אישום. בתיקים לא מעטים מתבצעים הסדרי טיעון ואם להשתמש בשם העממי שמתאר אותם טוב יותר נכנה אותם עסקאות טיעון, כן, עסקאות.
במסגרת העסקאות הללו, פעמים רבות העבירות שמופיעות בסופו של דבר בכתב האישום מתייחסות רק לחלק מהמעשים שביצע הנאשם או עבירות שמייחסות לנאשם מעשים מיניים ברמת חומרה נמוכה יותר מהמעשים שהוא ביצע בפועל.
התמונה המדאיגה העולה מההחלטות על סגירת תיקים ומההחלטות על תוכנם של כתבי האישום בחלק מתוך המיעוט הקטנטן של התיקים בהם כן הוגשו כתבי אישום, לא מסתיימת שם. התייחסות מערכת המשפט בחלק מהתיקים בהם מתנהלים משפטים נגד נאשמים בעבירות מין, הינה מקוממת לכל הפחות.
לפניה ישירה לעורך דין דורון ויינרייך, לחץ/י כאן
בית המשפט הקל בעונש של גבר שפגע מינית בילדה בת 9 כי הוא אינו "דוד שלה"
לא מזמן התפרסם ב"הארץ" מאמר ביקורת בשם "פגע מינית בילדה בת 9. העליון הקל בעונשו כי הוא אינו "דוד שלה". כותבות המאמר עוה"ד הילה נויבך וד"ר כרמית קלר חלמיש, עו"ד באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, מבקרות את פס"ד של בית המשפט העליון שהקל על הנאשם וכותבות בין היתר כך: "לפני כשבועיים נדרש בהרכב של שלושה שופטים, להכריע בשאלה שלא העלינו בדעתנו שיידרש לה אי פעם: "מי הוא דוֹד?", והאם מי שהתגרש מדודתה של ילדה אחת נכלל בהגדרה של "בן משפחה" במקרה של פגיעה מינית?
אותו דוד מדובר פגע מינית באחייניתו בת התשע. בעבורה, כך נראה, הוא היה דוד על כל המשתמע מכך בגיל צעיר. אך יום אחד הוא והדודה התגרשו. למרות זאת, כמו שקורה במקרים רבים, האיש נשאר בקשר קרוב עם המשפחה, והיה נוכח בחייה של הילדה. למעשה, הוא היה חלק ממשפחתה של הילדה הנפגעת, אך מאחר שאת הפגיעה המינית ביצע לאחר שהתגרש, פסק בית המשפט העליון, שעובדה זו מנתקת את קשרי המשפחה והופכת את העבירה לקלה יותר: פגיעה מינית על ידי זר.
כך זכה בהנחה של חמישה חודשים מהעונש שגזר עליו בית המשפט המחוזי. בעוד בית המשפט העליון נתפש כהיכל הצדק, בעבור ילדה אחת בת תשע, שחוותה פגיעה ממי שנתפש על ידה כחלק מהמסגרת שאמורה לגונן עליה ומי שהוא כנראה אחד הקרובים לה, קביעת בית המשפט יכולה להיות מכה קשה. מבחינתה, אין כל משמעות לרשומות משרד הפנים ולפיהן הוא גרוש, ולפיכך כביכול כבר איננו חלק ממשפחתה. מבחינתה, הוא הדוד שלה. כך הכירה אותו, כך נרקמו יחסי האמון עמו, וכך נופצו כל אלה בעת הפגיעה.
67% מהפניות של ילדים וילדות למרכזי הסיוע הם על רקע פגיעה מינית במשפחה
פסיקת בית המשפט מהווה מפגש עצוב ומאכזב בין מלאכה משפטית דווקנית לחיים האמיתיים ולפגיעות מיניות המתרחשות בהם יום יום. 67% מהפניות למרכזי הסיוע במקרים של ילדות וילדים נעשות בעקבות פגיעה מינית במשפחה. המקרה הספציפי הזה נפל בפער שבין המציאות לבין ההגדרות המשפטיות הצרות, והותיר תחושת ניתוק קשה של בית המשפט העליון מן העולם האמיתי.
"הנזק שנגרם פה הוכיח פעם נוספת את הצורך הקריטי בבתי משפט ייעודיים לעבירות מין...." (ההדגשות אינן במקור. ד.ו.). פסק הדין הנ"ל אינו בודד ואנו נתקלים שוב ושוב בהתנהלות מצד בתי המשפט שהמסקנות העולות ממנה הינן עגומות ומדגישות את הצורך בשינוי הכרחי ודרמטי- את הצורך ברפורמה.
רפורמה יסודית בטיפול בנפגעי עבירות מין במסגרת הליך פלילי
בחודש דצמבר בשנת 2019 התפרסם דין וחשבון של הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי בראשות יו"ר הועדה - כבוד הנשיאה בדימוס דבורה ברלינר, שופטת עמיתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב - "ועדת ברלינר", שהמליץ על רפורמה יסודית ברשויות האכיפה ובמערכת בתי המשפט בכל הקשור לטיפול בנפגעות ונפגעי עבירות מין במסגרת ההליך הפלילי.
חלק מהמסקנות, למשל בתי משפט ייעודיים לנפגעות ונפגעי עבירות מין, חשוב ליישם גם בהליך האזרחי שבמסגרתו הנפגעות והנפגעים מבקשים מבתי המשפט לפסוק לזכותם פיצויים נזיקיים ממי שאחראי על הפגיעות המיניות בהם.
מסקנות שאין להסיק מהמצב העגום הנ"ל
- הביקורת אינה מתייחסת לכל התיקים, בכל המקרים. יש מקרים שעולה מהם תמונה שונה וחיובית אך הם בבחינת קרני אור באפילה- הם מיעוט שלא מייצג את הכלל.
- חלילה אין להסיק שאין מה לעשות נגד עברייני המין והמטרידים המיניים הלוקחים חלק במגפת ההטרדה המינית והפגיעות המיניות. יש הרבה מאד מה לעשות נגדם ולהעניש אותם באופן חוקי בצורה הקשה ביותר- רק צריך לדעת איך לעשות זאת נכון.
- אין להרכין ראש בפני עברייני המין והמטרידים המיניים למיניהם- יש לפעול נגדם בנחישות, בתקיפות ובחוכמה וחלילה לא לבצע שום דבר בלתי חוקי.
עורך דין דורון ויינרייך, מנהל את פורום הטרדה מינית באתר LawGuide, מתמחה באופן בלעדי בהטרדות מיניות, פגיעות מיניות ועבירות מין שונות והוא מקפיד לייצג נפגעות ונפגעים בלבד, הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין להטרדות מיניות LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.