הדיון בטענות המקדמיות בתיקי נתניהו הסתיים

בית המשפט המחוזי בירושלים דן הבוקר (ראשון) בטענות המקדמיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, איש העסקים שאול אלוביץ', אשתו איריס אלוביץ' ובעלי "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס - הנאשמים בתיקי 1000, 2000 ו־4000. במקביל לדיון, החלו הפגנות מחוץ לבית המשפט.

עו"ד בועז בן צור, פרקליטו של נתניהו, חזר על הסבריו מהטענות המקדמיות, מדוע נפלו פגמים מרכזיים בכתב האישום ולכן יש לבטלו: "ברגע שפרסמתם ראיות, עשיתם מעשה שלא יעשה".

פרקליטו הנוסף של נתניהו, עו"ד עמית חדד, אמר: "המדינה מתעלמת מהחוק ויוצרת לה מסלול חוקי משלה. מה פתאום הזדרזו כל המערכות לרוץ ולהגיש כתב אישום, כשהדברים חסרים? זאת בזמן שראש הממשלה נמצא בבית הלבן, כשמציגים את תוכנית המאה, דווקא ברגע הזה. החוק מדבר את עצמו, אנחנו רק נציג אותו, נתייחס לעמדת המדינה ונראה מה אומר בג"צ בנושאים הספציפיים האלו".

הוא הוסיף במהלך הדיון: "כתב אישום שהוגש נגד הוא פריצה מסויימת של עקרון הפרדת הרשויות. לכן המחוקק קבע כללים מסוימים להגשת כתב אישום. המדינה רואה בזה כלל מיושן ותוקפת את הוראות החוק. היועמ"ש צייר תמונה לפיה הכל התנהל כדת וכדין". בהתייחס לתיק 1000 אמר: "הפרקליטות טוענת שאשתו שרה קיבלה שמפניות וראש הממשלה היה מודע לכך לכן הוא עבר עבירה של מרמה והפרת אמונים. אין הוראה כזו בחוק. מי נתן? מה נתן? לכמה היה מודע ואילו הזדמנויות? כתב האישום הזה מופרך".

עו"ד ז'ק חן, פרקליטו של שאול אלוביץ': "המאשימה מספרת על דיבורים שגורים בשיחות סלון שלטענתה חרגו מהאופן הרגיל. אנחנו צריכים להתמודד עם דברים קונקרטיים ולא עם סיפורי מעשה. מול דברים ברורים זה משפט פלילי שיהיה ברור מול מה אנו צריכים להתגונן". הוא הוסיף:  "בלבול נוסף הוא בין טענות משפטיות שלפיהן מוטלת אחריות משפטית, לבין יחוס מעשים קונקרטיים וספציפיים שהם הבסיס שממנו נפנים מהי האחריות המשפטית הנטענת. לדוגמא, נכתב 'נתניהו הורה'. למי הורה? אבל למי הורה? לשאול אלוביץ׳? ואז נדע - ידע או לא ידע, אחראי או לא אחראי. אנחנו צריכים לדעת עם מה אנחנו מתמודדים".

עו"ד מיכל רוזן עוזר, פרקליטתה של איריס אלוביץ', טענה לאפליה בין ניר חפץ ואילן ישועה לבין שאול אלוביץ וזאת לטענתה משום שסירב לחתום על הסכם עד מדינה. "המדינה אומרת שהגיע אלינו אילן ישועה מיוזמתו כשזו הייתה חקירה סמויה, וכבר אז החליט היועמ"ש שהוא לא יעמיד את ישועה לדין משום מעמדו הפחות ומשום שהוא הביא חומר ראיות. על סמך מה החליט היועמ"ש לפני שהוא הזמין מישהו לחקירה שהוא לא יעמיד אותו לדין? ואחר כך שהתברר לו שאילן ישועה קיבל טובת הנאה מצומצמת וממוקדת, 15 מיליון שקל למיזוג ועוד 90 אלף שקל בחודש משכורת כמנכ"ל, וכל ההחלטה הזו קוראת לפני שמתחילים בחקירה בכלל. אני לא מכירה טענות כאלה".

היא הוסיפה: "יש כאן תיק שיש בו החלטה על הכל מראש. וזה שזה כתוב בלשון היפה של הפרקליטות לא אומר שזה פחות מדרמטי". היא אמרה: "אני רוצה, ואיריס אלוביץ' רוצה, לדעת אילו פניות נעשו אליה. שאול ואיריס הם בני אדם וזוג אוהבים, אבל הם שני אנשים שונים. כשאומרים 'פניה לאיריס' אני רוצה לדעת".

עורך הדין הבכיר המתמחה בעברות צווארון לבן, אילן בומבך, מסר בתגובה: "כאשר הפרקליטות מגישה את כתב האשם חובה עליה כי הפירוט יהיה מקסימלי כמה שניתן. היא חייבת לפרט מי האנשים ואי אפשר לדבר בסיסמאות כלליות. כתב האישום לא יכול להיות כתב חידה ובכל עניין ועניין יהיה יחס מלא ומנומק לגופם של דברים. אי אפשר לדבר בצורה כללית. נראה כי בית המשפט שולח את הפרקליטות לעשות שיעורי בית ויתכן והפרקליטות תתקן את כתב האישום. אם הטענה שנתניהו קיבל סיקור אוהד יש צורך להראות מה היו הדרישות ומי דרש ואי אפשר לדבר בצורה כללית.

"דווקא בתיק כזה ראוי שהפרקליטות תיזהר במיוחד ותבוא לקיים את כל דרישות הפרוצדורה וברגע שמוגש כתב אישום הדברים יהיו נהירים וברורים", הוסיף בומבך. "לצד תשומת הלב המיוחדת בתיק זה גם פלוני רשאי לקבל פירוט מלא ולטעון לפגם או פסול ומניסיוני והשופטים קיבלו טענות מעיין אלו גם תיקים אחרים.  לכן חשוב כמובן ייצוג איכותי של נאשם. חשוב גם שהפרוצדורה כאמור בהגשה תעשה בצורה קפדנית. נראה כי מדובר בשופטים מנוסים ואיכותיים הרכב מנוסה מאוד ובם נותנים מסר שהם לא נותנים לאף אחד לשלוט על ההליך לצורך העניין על חשבון האחר מראים שהם מתכוונים להגן על תקינות ההליך".