פרקליטיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עורכי הדין בעז בן צור ועמית חדד, הגישו היום (שני) מענה לכתב האישום המתוקן נגדו בו נטען כי "נתניהו מואשם במעשים שכלל לא נחקר עליהם, עובדה שמוכיחה עד כמה אבסורדיים התיקים נגד ראש הממשלה". נתניהו נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
בעניין "תיק 4000" הראו פרקליטיו של ראש הממשלה, באופן נרחב, כי מרבית הפניות ל"וואלה" היו עבודת דוברות שגרתית ורגילה, למשל הודעות לעיתונות שנשלחו בתפוצה רחבה לכלי התקשורת, ובקשות רגילות ומקובלות לפרסום תגובות. הפרקליטות לא מבינה כנראה כיצד עובדת עיתונות.
בעניין "תיק 2000" טענו פרקליטיו כי קיימת הסכמה חד משמעית על כך שראש הממשלה לא קיבל דבר, והטענה נגדו היא שלא סירב להצעתו של נוני מוזס מספיק מהר. אין כזאת טענה בספר החוקים של מדינת ישראל. זאת טענה מומצאת ואבסורדית שאינה קיימת בדין הישראלי ושאין לה תקדים. פעם אחת המציאו עבירה של ״סיקור חיובי״ וכעת המציאו עבירה של ״סירוב לא מספיק מהיר״ להצעת שוחד מומצאת.
בעניין "תיק 1000" הצביעו הפרקליטים על יחסי החברות הקרובים בין רוה"מ לארנון מילצ'ן, כולל בתקופה שבה רוה"מ היה מחוץ לזירה הפוליטית. היועמ"ש עצמו קבע בעניין רות דוד שקבלת מתנות בין חברים היא מותרת ושם היא דווקא היוותה ״אינדיקציה לחברות העמוקה״.
עובדה זו מצטרפת לכך שבשבוע שעבר התגלה כי חקירות ראש הממשלה נפתחו ללא אישור היועמ"ש, כנדרש בחוק יסוד הממשלה, מה שמטיל צל כבד מאד על כתב האישום וההליך כולו.
התכתובות המושחרות הבודדות שהועברו מלמדות שתיק 1000 נחקר כמעט כולו ללא אישור של היועמ"ש, ושחוקרי המשטרה ניצלו אישורים ממוקדים בתיק 4000 כדי לבצע פעולות חקירה שונות, כולל חדירה שלא כדין וללא צו לטלפונים ותיבות דוא"ל, ללא סמכות וללא רשות.
בתוך כך הגיש מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, את תשובתו לכתב האישום בתיק 2000. בתשובתו דחה מוזס את הטענה כי הציע והבטיח שוחד לנתניהו. לדבריו, האמירות שהוקלטו בשיחתם נאמרו כשיח לגיטימי ונהוג בין פוליטיקאים וגורמים ציבוריים לבין אנשי תקשורת.
מוקדם יותר פנתה "התנועה לטוהר המידות" בתלונה רשמית לנציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן ועל רקע העיכוב הבלתי סביר בקבלת הכרעה סופית כנגד הנאשמים בפרשת הצוללות וכלי השיט.
בתלונה נכתב כי "למעלה משנה חלפה מאז התקבלה ההחלטה בדבר העמדה לדין של המעורבים, בכפוף לשימוע, וטרם הושלמו הליכי השימוע לכלל החשודים בפרשה. מתגובה שהגישה היום הפרקליטות לבג"ץ אף עולה כי היא לא עמדה בלוחות הזמנים אותם הציגה לבית המשפט בעבר, בהם טענה כי השימועים יסתיימו בתוך חודשיים, דבר שלא קרה. עיכוב זה חמור במיוחד לאור מרכזיותה של פרשת 3000 בשיח הציבורי, והחשדות החמורים שהועלו בעניינה. המשך העיכוב אף מאפשר פתח לתאוריות שונות לפיהן הפחד מפתיחת "תיבת פנדורה" עם תחילתו של ההליך, מעכב את קבלת ההכרעה הסופית בעניין".