על רקע הטענות לתרגילי חקירה אסורים במהלך החקירה של תיקי האלפים, נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, פרסם היום (רביעי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דוח על נושא הליווי המשפטי של פרקליטים לחקירות משטרה וכן את מתן אישורי הפרקליטות לביצוע תרגילי חקירה.
המבקר מותח ביקורת על כך שעד היום, סמכויות פרקליט מלווה, המופעלות במאות תיקים בשנה, לא נקבעו בחקיקה ראשית. לאחר שהן הוסדרו בהנחיית פרקליט מדינה ב-2017, החליט פרקליט המדינה דאז ב-2019 להסב את ההנחיות לנוהל פנימי, חרף העובדה שמדובר בשיטת פעולה שרלוונטית לגורמי האכיפה בפרקליטות ובמשטרה, כמו גם לנחקרים ולציבור כולו.
לטענת המבקר, הנוהל הפנימי מותיר לפרקליט שיקול דעת רחב באשר לרמת המעורבות שלו בחקירה, ובאופן העברת התובנות, ההמלצות וההנחיות לצוות החוקר. בנוסף, נטען בדוח, לא נקבעו כללים מנחים להקצאת פרקליט מלווה. ביחידות השונות בפרקליטות מתקבלות החלטות פרטניות בדבר הקצאת פרקליטים מלווים לחקירות, לרוב לאחר קבלת פנייה מהיחידות החוקרות במשטרה.
בביקורת נמצא כי הפרקליטות והמשטרה אינן מנהלות רישום שיטתי ומלא במערכות המחשוב שלהן לגבי תיקי החקירה שבהם התבקשה הקצאת פרקליט מלווה ולגבי התיקים שבהם הבקשה נענתה בחיוב. הנתונים שנמצאו במערכת תנופ"ה בפרקליטות אינם מלאים ומהימנים דיים כדי ללמד על מאפייני הטיפול בתיקי ליווי חקירה, כגון משך החקירה הממוצע ומשך הזמן הממוצע שחלף מסיום החקירה ועד הגשת כתב אישום. בהיעדר מידע מלא ומהימן אין אפשרות לבחון את יעילותו של הליווי. כמו כן אי אפשר לבחון כראוי את היקף השימוש בשיטת פעולה זו ולנתח את הקצאת המשאבים הראויה עבורה.
המבקר בדק גם את החקירות הנשעות על ידי קציני חקירות משפטנים במשטרה, וקבע כי המשטרה לא תיקננה תפקיד של קצין חקירות משפטן ב-32 תחנות מתוך 80 תחנות המשטרה והמרחבים האופרטיביים, ובשמונה תחנות נוספות התקן אושר אך אינו מאויש. כמו כן המשטרה לא ערכה בקרות על עבודת קציני החקירות המשפטנים.
הוועד התנגד, הפקת הלקחים נפגעת
לגבי תרגילי החקירה, שהם שם כולל להפעלת מניפולציות על החשוד או העדים שתכליתן השגת ראיות, כמו הפעלת מדובב או סוכן סמוי והעברת מידע מוטעה, קובע המבקר כי אין הנחיה של פרקליט המדינה המגדירה מהם השיקולים שעל הפרקליט לשקול בבואו לאשר תרגיל חקירה וכי הפרקליטים המאשרים את תרגילי החקירה קובעים את התנאים לביצוע התרגיל, אך אינם מנמקים את הטעמים לאישור.
עוד קבע המבקר, כי בשל התנגדות מצד ועד הפרקליטים, המשטרה והפרקליטות לא הסדירו תהליך של הפקת לקחים במקרים של כשלי חקירה, וככלל פרקליטי מחוז נמנעים מלערוך הפקות לקחים.
לחיוב צוין מחוז ירושלים של המשטרה ומחוז ירושלים של הפרקליטות על חתימת נוהל עבודה משותף. הנוהל מגדיר את התנאים המצדיקים בקשה להקצאת פרקליט מלווה, את פירוט תפקידיו של הפרקליט המלווה ואת החובות הנדרשות מהיחידה החוקרת במהלך הליווי.
מבקר המדינה ציין בדוח כי ההגנה על זכות ההליך ההוגן ועל זכויות האדם של החשודים והעדים מחייבת תשומת לב יתרה בממשקים שבהם יש חריגה מעקרון הפרדת הרשויות. מומלץ כי משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה יבחנו מהי המסגרת הנורמטיבית הנדרשת לעיגון הסמכות לפעול בשיתוף פעולה עם היחידה החוקרת במהלך החקירה ולהבנות את שיקול הדעת של הפרקליטים הנמצאים בממשק העבודה עם היחידה החוקרת. עוד מומלץ כי הפרקליטות תקפיד על תיעוד ראוי, ותקדם הפקת לקחים כחלק בלתי נפרד מהעבודה השוטפת על התיקים.
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "פרקליטות המדינה מברכת על עריכת הביקורת, המסייעת לה להשתפר ולהתייעל. הפרקליטות תלמד את הדו"ח ואת המלצותיו לעומקם, אולם כבר כעת ניתן לומר כי הפרקליטות תבחן את הנוהל הפנימי הנוגע לפרקליט המלווה חקירה פלילית ולסמכויותיו, לאור הערות המבקר".
עוד נמסר, "האחריות על ניהול החקירות, ובכלל זה על תרגילי חקירה, מוטלת על משטרת ישראל, אך הפרקליטות תסייע בידי המשטרה להסדיר סוגיה זו".