בג"ץ הורה היום (ראשון) להעניק אזרחות ישראלית ומעמד עולה מכוח הוראת חוק השבות לאלמנתו של זכאי שבות (בן ליהודי או נכד ליהודי). ההכרעה התקבלה ברוב של שני שופטים, יצחק עמית וענת ברון, אל מול אחד שהתנגד, דוד מינץ.
השופט יצחק עמית כתב בפסק הדין כי הוא "סבור כי קיימים מקרים שבהם פטירתו של בן הזוג זכאי השבות אינה מעידה בהכרח על התפרקות התא המשפחתי ועל ניתוק הקשר ליהודי ולעם היהודי, ככל שקשר כזה היה קיים עוד קודם לכן. ככלל, בני זוג המקיימים קשר זוגיות כן קושרים את גורלם זה בזה, ואין להסיק מפטירתו של אחד מבני זוג כשלעצמה על ניתוק הקשר. בדומה, אין להסיק כי פטירתו של אחד מבני הזוג מביאה בהכרח לניתוק קשר הגורל שקשרו בני הזוג עם העם היהודי".
לפי פסק הדין "בעלה של העותרת (הוא) בן ליהודי, היה פעיל בקהילה היהודית והוכר על ידי הסביבה כיהודי; העותרת הייתה מוכרת כאשתו של יהודי ואימצה לעצמה אורח חיים יהודי; ילדיהם הזדהו כיהודים וקיבלו חינוך יהודי בחו"ל; וכפועל יוצא שלושה מתוך ארבעת הילדים בחרו לעלות ארצה ולשרת בצבא ההגנה לישראל. ניתן לטעון כי גם במצב דברים זה, בבחירתה של האלמנה לבוא ארצה ולחיות לצד ילדיה, מבקשת היא לקשור את גורלה בגורלו של העם היהודי ולשמור על קרבתה אליו".
השופטת ענת ברון הוסיפה כי "במחלוקת שנפלה בין חבריי, אני מצטרפת לתוצאה שאליה הגיע חברי השופט יצחק עמית – כי יש לעשות את הצו על תנאי שניתן למוחלט, ולהורות למשיבים ליתן לעותרות בבג"ץ אזרחות ישראלית ומעמד עולה מכוח חוק השבות"
"סעיף 1 לחוק השבות קובע את עקרון היסוד שלפיו כל יהודי זכאי לעלות לארץ ישראל; וסעיף 4א לחוק מרחיב את מעגל הזכאים לזכות השבות ולזכויות נוספות מכוח חוק זה, גם לבני משפחה של יהודי שאינם יהודים בעצמם", ציינה.
השופט דוד מינץ, שהיה בדעת מיעוט, כתב כי "לעמדתי, יש להעדיף את פרשנות המשיבים לחוק השבות באופן שאלמנת ילד או אלמנת נכד של יהודי לא תהיינה מוגדרות כ"זכאיות שבות". על כן לשיטתי דין העתירות להידחות. חוק השבות, הוא אחד מהחוקים החשובים ביותר. יש שכינוהו החשוב שבחוקי ישראל. חוק יסוד במהותו. היסודי שבחוקים".