בפסק-דין תקדימי שניתן בתחילת השבוע, דן בית המשפט העליון לראשונה במספר סוגיות עקרוניות ומהותיות מתחום דיני סימני המסחר. כדרכם של פסקי-דין מסוג זה הניתנים בבית-משפט העליון, גם הפעם כתוצאה מפסק-הדין צפויות אדוות משמעותיות שוודאי יורגשו היטב בתחום – ולכן כדאי לכל יבואן, יצרן ומשווק להכירן מראש.
במרכז פסק-הדין המחדש של בית-המשפט העליון, עמד הסכסוך המתמשך בין חברת CHANEL ('שאנל') הצרפתית המחזיקה בסימן מסחר מוכר היטב בשוק הבשמים, לבין החברה הישראלית 'סנט וויש' אשר נוהגת לרכוש בקבוקי בשמים יוקרתיים, ובהם גם בשמים של 'שאנל', ולהעביר את תכולתם לבקבוקונים קטנים יותר. לאחר הביקבוק מחדש, מוכרת 'סנט וויש' את הבקבוקונים במחיר נמוך יותר ממחיר הבקבוק המקורי, תוך ציון שם הבושם המקורי ושם יצרניתו. השאלה שעמדה לפתחו של בית-המשפט העליון נסובה סביב שאלת השימוש בשמה של 'שאנל' ובשם הבשמים – שהם סימני מסחר בישראל – על גבי הבקבוקונים ובמסגרת פרסומם על-ידי 'סנט וויש'.
הסיפור כולו נפתח במכתב התראה ששלחה 'שאנל' ל'סנט וויש' ובו טענה כי השימוש בסימני המסחר שלה מפר את זכויותיה ופוגע במוניטין שלה. זאת, למרות שעל גבי קופסאות המוצרים של הבקבוקים שמשווקת 'סנט וויש' נכתב כי האחרונה "רק אורזת מחדש בשמים מקוריים, ואינה קשורה בשום דרך ליצרן של בושם זה." בעקבות מכתב ההתראה, מיהרה 'סנט וויש' לפנות לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בדרישה שיצהיר כי פעולותיה אינן פוגעות בזכויותיה של 'שאנל' כלל ועיקר.
בית-המשפט המחוזי אומנם קבע כי השימוש בסימני המסחר של 'שאנל' עולה לכדי "הפרה" כהגדרתה בפקודת סימני המסחר, אולם לאחר מכן פנה לבחון האם עומדת ל'סנט וויש' ההגנה הקבועה בפקודה בדבר "שמירה על שימוש אמת" – אותה הגנה המאפשרת לעשות שימוש בשם חרף קיומו של סימן המסחר, ככל שמדובר, בין היתר, בהגדרה אמיתית של מהות המוצר שהוא מוכר.
בהקשר זה קיבל בית-המשפט המחוזי את טענות 'סנט וויש' וקבע כי השימוש שהיא עושה בשמות הבשמים ובשמה של 'שאנל' אכן נועד לספק לצרכן את הנתונים המדויקים אודות הבושם. בנוסף, קבע בית-המשפט המחוזי כי 'סנט וויש' לא עושה שימוש בסימן המסחר המעוצב של 'שאנל' אלא רק בשמה, ודחה את הטענה כי 'סנט וויש' מדללת את סימן המסחר של 'שאנל'.
אלא שבית-המשפט העליון לא חש בנוח עם הקביעות הגורפות של המחוזי, וקיבל באופן חלקי את הערעור של 'שאנל'. הוא הורה להחזיר את התיק לדיון חוזר בבית-המשפט המחוזי, בהתאם למספר קביעות תקדימיות וחשובות מאין כמותן בתחום סימני המסחר.
בין היתר, בית המשפט קיבל את הטענה העקרונית של 'שאנל' לפיה אם קיים חשש קונקרטי לשינוי בתכונות הבושם או שיש סכנה לבריאות הציבור כתוצאה מעצם הבקבוק מחדש – הרי שלא ניתן לקבוע בנחרצות שהסימן מהווה ערובה למקור המוצר או מגשים את תכליתו. בסיטואציה כזו, קבע בית-המשפט העליון בקביעה חשובה שוודאי עוד תעמוד במרכזם של פסקי-דין רבים נוספים, הגנת שימוש אמת לפי פקודת סימני מסחר לא חלה, והשימוש בסימן מהווה הפרה.
כתוצאה מקביעה זו, בית-המשפט העליון הורה לבית-המשפט המחוזי לבדוק לעומק את טענת 'שאנל' כי קיים חשש אינהרנטי לפגיעה במוצר כתוצאה מהבקבוק מחדש, שהרי אם יוכח כי אכן כך הדבר – לא ניתן עוד להשתמש בסימני המסחר של 'שאנל' באופן גורף, בין אם צרכנים יטעו לגבי מקור המוצר ובין אם לאו. בהקשר זה, ציין בית-המשפט העליון, לא יועילו דיסקליימרים למיניהם והערות, וייאסר שימוש בסימן לגמרי.
אך בכך לא תמו קביעותיו המחדשות של בית-המשפט העליון, שהלך כברת דרך נוספת לעבר חיזוק היקף ההגנה על סימני המסחר – וקבע כי בהחלט תתכן פגיעה כלכלית בבעל הסימן בשל השינוי באריזת המוצר, גם אם לא חל שינוי בבושם. בכך, עשה בית-המשפט העליון צעד גדול לעבר הדין האירופי הקובע כי מקרים כאלה נחשבים להפרת סימן המסחר ('דוקטרינת השוני המהותי' – material difference – פיסי ומנטלי). אמנם, קביעה זו לא סייעה כל-כך ל'שאנל', שכן בית-המשפט העליון קבע שהיא לא הביאה תשתית ראייתית מספקת להוכחת פגיעה כזו, אך סביר כי בעתיד יכתבו עמודים רבים בפסקי-דין ומאמרים אקדמיים על בסיסה.
רק ימים יגידו האם פסק-הדין המחדש של בית-המשפט העליון, למשל בכל הנוגע להגנת שימוש אמת ודוקטרינת השימוש המהותי המקובלת בדין האירופי, הוא הסנונית הראשונה המבשרת על העלאת קרנו של סימן המסחר בישראל וחיזוק היקף ההגנה אליו משוועים מזה שנים רבות בעלי סימני מסחר רשומים. יהיה אשר יהא, טוב לראות כי גם בבית-המשפט העליון מודעים שתחום סימני המסחר זקוק לפיתוחים פסיקתיים מהותיים רבים.
הכותב הוא בעליו של משרד עורכי-דין המתמחה בדיני סימני מסחר וזכויות יוצרים