הבוקר (שלישי) החלה פרשת ההגנה במשפט החוזר לרומן זדורוב הנאשם ברצח הנערה תאיר ראדה. עדותו צפויה להימשך כמה ישיבות. המשפט החוזר נערך בעקבות החלטתו של שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, לקבל את בקשתו של הנאשם לקיים משפט חוזר.
במהלך עדותו מסר זדורוב כי "לא רצחתי את תאיר ואין לי שום קשר לרצח הזה. המצב הנפשי שלי לא היה טוב. היה קל לשבור אותי. בגלל הנאיביות והטיפשות שלי הלכתי לכלא".
זדורוב העיד כי נולד באפריל 1978 בחצי האי קרים. הוא מבוגר מאחותו ב-15 שנים ומאחיו בשש שנים. בעדותו התייחס למכות אלימות וחריגות שנתן לאחיו באוקראינה. על אלו, העיד אחיו של זדורוב במשטרה ולדבריו האירוע נמשך "עד שהשתין דם". זדורוב סיפר כי עבד באבטחה ופחד שאחותו תישאר לבד בבית. "אמרתי לאחי שישאר בבית, הוא לא רצה ונתתי לו בעיטה. במשפט הראשון דיברו על האירוע וידעתי שאחי שיקר. אני לא זוכר שהכיתי אותו עם אלה או משהו חזק אבל לא התווכחתי עם ההורים שטענו שעשיתי כן", אמר.
עוד סיפר זדורוב כי בבית ספר נופי גולן החל לעבוד בנובמבר 2006. "עשיתי עבודות קרמיקה בארבעה מקלטים, שירותים ומקלחת". לדבריו, ביקשו ממנו לעשות את עבודות החיתוך בחוץ כי הן עושות רעש חזק. את מכשיר החיתוך הוא חיבר עם כבל מאריך. היו פעמים כי הבחין שניתקו לו את הכבל ולכן המכשיר לא עבד. "פעם אחת ראיתי ילדה והבנתי שהיא עשתה את זה. חיברתי את הכבל לחשמל והמשכתי לעבוד. ראיתי אותה כמה פעמים ואמרתי לעצמי שילדים עושים שטויות וזה בסדר".
החלטתו של השופט מלצר התבססה, בעיקרה, על חוות דעת של מומחים שנגעו למשך הזמן שדם עשוי לנזול מגופה לאחר המוות. חוות דעת אלו הוגשו ביחס לעקבת נעל שהתגלתה על מכסה האסלה בתא שבו, לפי הנטען, בוצע הרצח - עקבה שנקבע לגביה כי היא אינה שייכת לזדורוב או למי שנכחו בזירת הרצח לאחר גילוי הגופה, ושעליה נזל דם המנוחה. מחוות הדעת החדשות של חלק מהמומחים שהתייחסו לסוגיה זו, עלה כי לא תיתכן נזילת דם מגופה כחמש שעות לאחר הרצח (פער הזמנים בין מועד הרצח לבין מועד גילוי גופתה). המשמעות האפשרית של קביעה זו היא כי העקבה - שלא שייכת לזדורוב - הוטבעה בזמן ביצוע הרצח, או בסמוך לו - וגילוי זה אינו עולה בקנה אחד עם גרסת הפרקליטות, לפיה העקבה על גבי מכסה האסלה הוטבעה על ידי "מחלץ אלמוני" שהגיע לזירה לאחר גילוי הגופה.
מסיבה זו במשפט החוזר ניתן דגש מיוחד לסוגיה של זליגת דם מגופה ודיונים רבים עד כה עסקו בשאלות של משך זליגת דם מגופה, סיבות לזליגת דם מגופה ונשמעו עדויות של אנשים שהיו בעת פינוי הגופה והעידו כי ראו דם שזלג מגופת המנוחה אחרי שפינו אותה מתוך תא השירותים שבו נמצאה.
בנוסף לכך מנסים השופטים לנסות לשחזר ככל האפשר את שהתרחש בזירת הרצח לאחר נמצאה הגופה ולאשר או להפריך את "תיאוריית המחלץ האלמוני". מדובר בסברה שבה החזיקו הערכאות המשפטיות הקודמות ולפיה אחד מאנשי ההצלה, מתנדב או איש בתפקיד רשמי, הוא שהטביע את טביעת הנעל הלא מזוהה.
הסניגור, עו"ד ירום הלוי, הקדיש עבודה רבה לבירור סוגיה ובמהלך הדיונים עד כה נראה כי מספר האנשים שנכנסו לזירה ושיכלו להטביע את אותה טביעת נעל היה מצומצם ולא מסתמן תרחיש שלפיו ניתן לומר כי אחד מהמחלצים הוא שהטביע את טביעת הנעל. מנגד עלה גם כי המשטרה לא ערכה רישום קפדני של אותם אנשים שהיו בזירה וגם לא דגמה את כל סוליות הנעליים של האנשים שהיו בזירת הרצח.
אחד העדים המרכזיים שיעידו בפרשת ההגנה יהיה הד"ר חן קוגל, ראש המכון לרפואה משפטית. קוגל ינסה לחזק את קו ההגנה כי מגופתה של המנוחה היה יכול לזלוג דם רק סמוך לרצח ולכן עקבת הנעל הוטבעה סמוך למוות, משום שעל העקבה טפטף דם מהגופה.
סביב עדותו של קוגל הייתה מחלוקת משום שהפרקליטות טענה כי מדובר בניגוד עניינים, נוכח תפקידו כראש המכון לרפואה משפטית. דרך אגב, קוגל גם העיד עבור ההגנה לפני 14 שנים, במשפט הראשון. אז לא העלה את נושא זליגת הדם. באותה עדות גם לא התייחס לטענה כי הרצח התבצע בסכין משונן, טענה שעלתה מאוחר יותר. כעת קוגל תומך גם בטענת ההגנה הזאת. עדותו של קוגל במשפט הראשון התייחסה רק לכיוון החתכים שנמצאו על צווארה של תאיר ראדה.
גם הד"ר נורית בובליל מהמכון לרפואה משפטית תעיד כעת הגנה. בובליל תתייחס לשערה שנמצאה בזירת הרצח בנוגע להסתברות כי הDNA- המיטוכונדריאלי שהופק מהשערה הוא של אדיר חבני, מי שהיה בן זוגה של אולה קרבצ'נקו. חבני טוען כי קרבצ'נקו היא שרצחה את תאיר ראדה ושהיא לבשה את מכנסיו באותו יום.
בשערה ללא שורש לא ניתן לבצע בדיקה של DNA גרעיני, אלא בדיקה של DNA מיטוכונדריאלי. בניגוד לוודאות הזיהוי שמושגת מה-DNA הגרעיני הרי שבבדיקת ה-DNA המיטוכונדריאלי קשה לקבוע את מידת ההתאמה לאדם מסוים וניתן לקבוע רק כי קיימת הסתברות סטטיסטית כלשהי. בגלל הקושי למצוא התאמה תוצאות של בדיקת DNA מיטוכונדריאלי משמשות בהליכים פליליים בעיקר לצורך שלילת קשר ולא לצורך קביעת זהות.
בהחלטתו כי יש לקיים משפט חוזר כתב השופט מלצר בסוגיה זאת כי "טרם יצאה הלכה ברורה בעניין מעמדן הראייתי של ראיות מיטוכונדריאליות - סבורני שמוטב כי ההרכב שידון במשפט החוזר, יבחן, ככל שימצא לנכון, אף את האפשרות לדון בהשלכות שתיתכנה, אם בכלל, לראיה המיטוכונדריאלית שנטען כי נמצאה כאן".
בהקשר זה, נראה כי הסניגור, עו"ד ירום הלוי, גם ימשיך בקו בו הוא נוקט לאורך כל הדרך בנוגע לטענתו כי קרבצ'נקו היא הרוצחת וכנראה חבני עצמו יהיה ברשימת עדי ההגנה. כמו במרבית העדויות שנשמעו עד כה, יהיה מעניין לראות איך מרחק הזמן ישפיע גם על עדותו של זדורוב. חלק ניכר מהעדים עד כה התנצלו על כך שקשה להם לזכור פרטים רבים. לעתים גם נשמעו פרטים חדשים שהעדים לא אמרו בעבר.
סביר שגם זדורוב לא יחזור במדויק על דברים שאמר במשפט הראשון. למשל, אז העיד בבית המשפט כי נודע לו על הירצחה של תאיר ראדה רק ביום שלמחרת, בעוד שאחרי עדותו של ראובן ג'נאח במשפט החוזר טען זדורוב בפני העיתונאים כי ג'אנח אמר לו על הרצח בשיחת טלפון ביניהם כשעתיים אחרי שהתגלתה הגופה.
מדובר בשיחה שעשה ג'אנח לזדורוב כדי להגיד לו שהוא יוכל להגיע לביתו ביום שלמרת כדי לעבוד בשיפוץ ביתו משום שלא יוכל לעבוד מחר בבית הספר. הוא הסביר זאת בכך שקרה משהו לילדה. לטענת ג'נאח לא פירט מה קרה לילדה. למרות זאת, אחרי שהסתיימה השיחה אמר זדורוב לאשתו כי לא יעבוד בבית הספר משום שילדה נפלה בשירותים. "אני מבינה ממך אם ככה, שראובן לא אמר לך בשיחה שהילדה נפלה או מתה בשירותים ובאסלה", שאלה אז הפרקליטה. "לא, הוא לא אמר לי", השיב זדורוב.