בעולם ליברלי בו כל כך רוצים לנפנף בהיותכם הורים למופת, בכל סוג של הורות, מכל הצבעים והמינים, שכחתם לבחון באמת את טובת הילד, כי האגו שלכם ניצח אתכם.
ממחקר שפרסם משרד הרווחה בשנת 2020 (מחקר על ילדים למשפחות גרושות והשוואתם לילדים למשפחות שלא עברו גירושין - דוח מקוצר) עלה, כי במרבית הפרמטרים שנבדקו נמצא מתאם בין גירושי ההורים לבין הישגים נמוכים של הילד, והפערים לרעת ילדים להורים גרושים בולטים יותר בקבוצת הגיל הצעירה.
פערים מרכזיים נמצאו בשיעור הנשירה מבית הספר, בתעודת ההשכלה הגבוהה ביותר, בשיעור הגשת בקשות להפסקת היריון ובגיל הגשת הבקשות, בהגשת כתבי אישום פליליים, ברישום במחלקות לשירותים חברתיים ובהפניה לשירותי רווחה. הפער בין ילדי הורים גרושים לילדי הורים נשואים בנושאים שנבדקו הגיע עד פי 4 ופי 5.
כך לדוגמה, שיעור המואשמים בעבירות פליליות בקרב הצעירים גבוה פי - 5.4. שיעור בנות 12-18 להורים גרושים שהגישו בקשות להפסקת היריון גבוה פי 5 מהנתון המקביל אצל בנות 12-18 להורים נשואים. מתוך אוכלוסיית המחקר 2.3% מהילדים להורים נשואים הושמו במסגרות רווחה לעומת 3.13% מהילדים להורים גרושים.
צד אחד תמיד מזין יותר את טירוף מלחמת הגירושין. זה קורה בהתנצחות בלתי פוסקת, בביקורת ובהטפה. אותו צד חושב כי אם יקטין את ההורה השני יקבל צל"ש על הורות עליונה ומצטיינת, על זמינות לילדים, טיפוחם ופינוקם. אבל, אותו צד שוכח שהקטנת ההורה השני לעולם תפגע קשות קודם כל בילדים.
נפשם של הילדים נבנית באמונתם כי הם חלק מכל אחד מהוריהם. ההורים הם גיבורי העל שלהם - וברגע שפגמתם בהורה השני, פגמתם בביטחונו הנפשי השורשי ביותר של הילד הקטן שלכם. את הפגם הזה שום פינוק כבר לא יצליח כבר לתקן.
"משמורת משותפת" הפכה לקוד קדוש: שני בתים שווים והסדרי שהות שוויוניים בין ההורים, לכל ילד, בכל גיל, והמלחמה, שהיא גם מלחמת האגו והתשלומים למזונות, מתנהלת על גבם של הילדים המבולבלים, שרק רוצים שיתנו להם לגדול בשקט.
אוי, עכשיו יקומו מצקצקי האגו והמצפון ויאמרו ששני בתים שוויוניים הם שורש ההורות הנפרדת והם "רק" עניין של הרגל וכי "אבא הוא אבא ולא בייביסטר". אז תנוח דעתכם, אני אתכם.
ניסיוני רב השנים בייצוג בדיני משפחה וכמומחית לזכויות ילדים לימד אותי שהביטחון והקשר ההורי עם כל אחד מהילדים לא יושב על חובתו של הילד לנוע בכל גיל בין שני בתים. הביטחון יושב על קשר נפשי כנה ועמוק שמתבטא ברמה השוטפת ומתעלה מעל מספר שעות השינה והחזרה מחוגים, חברים והלו"ז הצפוף של המתבגרים שלכם.
בהחלט ייתכן אגב, שבגילאי הגן, נהנים הילדים ממעבר מיטיב בין שני הבתים בהסדרי שהות שוויוניים ונהנים, כמו ההורים, מזמן איכות קצוב והסדר שמאפשר להם במקביל גם חופש במחצית השנייה של השבוע, ללא תשלום לבייביסטר במחצית השבוע.
האגו גם פוגש מושג משפטי חדש, ״ניכור הורי״, גם הוא לפתחכם, בטח ובטח כשההורה השני מצליח להקים פרק ב' ואז ההסתה כנגד בת/בן הזוג חזקה מכם. עצרו לרגע, אתם באמת מכירים את בן/בת הזוג של הגרוש/ה או שהאגו שלכם גורר אתכם לומר אמירות קשות והרס נוראי של היכולת של ילדכם להיקשר למשפחה החדשה בצד השני? למה אתם עושים את זה לילד/ה שלכם? לעצמכם? לכו לטיפול. כך תוכלו לעזור באמת לעצמכם ולילדים שלכם.
נכון גם לבחון מחדש, בלב כן ופתוח, מה נכון לילדים בגילאים שונים, בכל פעם מחדש: בכיתות גבוהות של בית הספר, חטיבת הביניים וודאי בימי התיכון העליזים, כמו גם את התנגדותם של הילדים להמשיך לישון בכל לילה במיטה אחרת. פעמים רבות התנגדות זו הולכת ומחריפה ואיתה גם מתעוררת מפלצת ההתנגחות השולחת זרועות למחשבות על הגדלת המזונות. גם האגו והזמן להטיף להורה השני ולטפוח על השכם על כמה אתם ההורה היחיד ש"אכפת לו מהילד/ה" וכמובן הפחד של כל אחד מההורים מחלילה לאבד את הקשר הקרוב עם הילדים, כל אלו לא מאפשרים בחינה מחודשת וכנה של מהי באמת טובת הילד.
אתם, כל אחד מההורים, רוצים לישון כל לילה בבית אחר?
בכנות? כנראה שלא. גם כל ניסיונות ה"נסטינג" שניסו הורים – נכשלו, על פי רוב, כישלון חרוץ (להשאיר בית אחד לילדים, וכל אחד מההורים יישן עם הילדים בבית הזה בעת הסדרי השהות שלו עימם, העיקר שהילדים לא יטורטרו). וההורים מעידים שלא עמדו בכך נפשית.
אז למה שהמתבגרים שלכם כן?
הבינו וברכו לעת בגרותם של ילדיכם על הצורך ביציבות, בחדר אחד עיקרי, במיטה אחת ללילה, ואל תתנו לשד שקופץ מכם להקטין את ההורה האחר על חוסר תפקודו. בחנו בחינה טהורה של צרכיו הנפשיים האמיתיים של הילד לעת רצונו בבית אחד ויצירת מרחב נפשי מיטיב וקרוב עם ההורה השני גם אם זה "ללא מחצית הזמן", נטול רוע, נטול הקטנה, נטו הבנה של צרכיו המשתנים של המתבגר שלכם, שהם ממש לא מעידים על פגם כלשהו בקשר עם ההורה השני.
תנו לילדיכם את התשתית הבטוחה, האוהבת, שאתם שם בשבילם 24/7 ושאתם בוטחים בהורות שלכם וכן, גם בהורות של ההורה השני, ביטחון מלא. זה כל מה שהילדים שלכם צריכים כדי שהנפש שלהם תצמח רגועה ובריאה.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
לביקור באתר של עו"ד חוה קליין בעלת המכון לטובת הילד לחצו כאן