נחקרתם בגין עבירה פלילית, נעצרתם וקצין המשטרה הודיע לכם כי אתם "עולים" להארכת מעצר בפני שופט.

יש מספר דברים שכדאי לכם לזכור בהליך המשמעותי והייחודי הזה. ככל שתבינו יותר את ההליך שבפניו אתם עומדים, כך תוכלו להקל על עורך הדין הפלילי שמייצג אתכם, למקסם את השפעתו על ההליך ולהוביל לשחרורכם, לעיתים כבר בהארכת המעצר הראשונה.

עורך הדין יניב זוסמן (צילום: מיכל קושרוב)
עורך הדין יניב זוסמן (צילום: מיכל קושרוב)

מה זה מעצר ימים וכיצד עורך דין פלילי אמור לנווט בו עד לשחרורכם המיוחל
תחילה, חשוב להבין- בהליך מעצר הימים, בשונה ממעצר עד תום ההליכים, מדובר בהליך שרובו ככולו גישוש באפילה.
 
אם בשלב המעצר עד תום ההליכים ובהליך הפלילי עצמו, מונח בפני ההגנה חומר החקירה במלואו, הרי שבמסגרת מעצר ימים כל שבידי ההגנה זה גרסת החשוד, חקירה נגדית של נציג המשטרה,  סעיפי העבירה ומעט פרטים שמפורטים בתמצות בבקשת המעצר עצמה.
 
במסגרת המצומצמת והמעורפלת הזאת פועל הסניגור הפלילי כדי לספק הגנה מרבית בתנאים הלא פשוטים הללו.

לפיכך, על בית המשפט שדן בבקשת מעצר ימים, לשמש כעיניים ואוזניים להגנה. הלכה למעשה זה אומר כי בדיון מונח בפני בית המשפט תיק החקירה, הכולל את חומר הראיות הגולמי שנאסף על ידי המשטרה, בין היתר ההודעות שנגבו מהחשוד ומעדים אחרים, תוצרי בדיקות מעבדה שונות, מחקרי תקשורת ואיסוף ראיות נוספות.

לאור העובדה שמדובר במעצר לצרכי חקירה על בית המשפט לשאול עצמו האם פעולות החקירה שאותן הציגה המשטרה בדיון הן פעולות חקירה הכרחיות, נחוצות ותוך כמה זמן יש לבצען.

כאן בדיוק נמדדת עבודתו של עורך דין פלילי ויכולתו כבר בשלב הזה להשפיע על בית המשפט ובכך להוביל לשחרור.

לעיתים, במיוחד בתיקים עבי כרס, משמעותיים וגדולים מבחינת היקף חומר הראיות, עושה המשטרה שימוש בכלי שנקרא "דו"ח סודי".

בבש"פ 3579/20 פלוני נפסק על ידי בית המשפט העליון כי בפרקטיקה, כולל הדו"ח הסודי את סיכום החקירה, את תוצרי החקירה, פעולות חקירה נוספות שבדעת גורמי החקירה לבצע במהלך תקופת מעצר הימים, הסבר מדוע יש צורך בימי מעצר נוספים, חומר מודיעיני שנוגע לחקירה או לעילות המעצר וכיוצא בזה. 

בפרקטיקה, נוהגים טועני המעצר המופיעים בפני בית המשפט לגלות חוסר סובלנות לשאלות הסניגור, למעט לענות על שאלות באמתלה של "דו"ח סודי" ובכך הופכים את עבודת הסניגור לקשה אף יותר.

טוען המעצרים, לצערו, לא יכול להסתפק במתן תשובה לקונית שעניינה "חומר סודי" ולכן ישנה חשיבות לסניגור פלילי שמכיר את רזי ההליך המיוחד הזה כדי שיבקש מהטוען להשיב על השאלה שסירב, בכתב לבית המשפט.

לעיתים, עצם הבקשה של הסניגור מובילה לחשיפת החומר ה"סודי" או לכל הפחות לסימון החומר על ידי השופט. צריך לזכור כי טוען המעצרים לא יכול שלא להשיב על שאלות בקביעות תוך שהוא מפנה את בית המשפט לחומר הסודי.

שימת לב כי כל מידע שמוצג לבית המשפט על ידי המשטרה צריך להיות מסומן בתיק על ידי השופט, גם מהטעם הברור של בקרה על ידי ערכאת הערעור, ככל ויידרש בהמשך.

עורך הדין יניב זוסמן (צילום: מיכל קושרוב)
עורך הדין יניב זוסמן (צילום: מיכל קושרוב)

מה עליך כחשוד שנמצא במעצר ימים לעשות?

  1. מדובר בשלב רגיש מאוד- כבר נחקרת לפחות פעם אחת והמשטרה החליטה לבקש את מעצרך. כחשוד, עליך להבין כי מדובר בשלב קריטי שישפיע על ההליך כולו.
    המשטרה בשלב הזה אוספת ראיות ולא תבחל בשום אמצעי כדי לגבש ראיות שיובילו להארכת מעצרך ובהמשך לגיבוש כתב אישום. לכן, עליך בראש ובראשונה להיוועץ עם עורך דין פלילי שמתמחה בהליך מעצר ימים.
  2. עורך הדין יעשה כל שביכולתו לקצר את ימי המעצר או לחילופין להוביל לשחרורך וכל זאת בזמן שהמשטרה מנסה לעבות את הראיות ואת החשד נגדך. לכן, למרות הקושי הבלתי נסבל שבמעצר, עליך לשמור על קור רוח וליישם את עצותיו של עורך דינך. 
  3. שים לב לתרגילי חקירה- מדובב בתוך התא, הקלטה בחדר חקירות או מחוץ לחדר החקירות, הטחת עובדות ללא כיסוי כתרגיל חקירתי, הפעלת לחץ בדמות הבטחה כי אם תודה תשוחרר ועוד.
  4. עד לשלב השחרור או לחילופין החלטה על מעצרך עד תום ההליכים, עורך דינך לא חשוף לחומר החקירה ונסמך על דבריך בלבד- שים לב כי אתה מוסר לעורך דינך את הפרטים המלאים ככל הניתן כדי שהוא ידע לנהל את הגנתך בשלב הקריטי הזה בצורה המיטבית.
  5. ודא כי עורך דין פלילי מגיע אל מקום מעצרך וכן כי הוא משוחח איתך בזמן מעצר הימים באופן רציף ובהתאם לתקופת המעצר.

לסיכום
מעצר ימים הוא מעצר המבוצע לצורכי חקירה, עוד לפני הגשת כתב אישום, כאשר האדם העצור מוגדר בסטטוס של "חשוד". למשטרה יש סמכות לבצע מעצר ראשוני שלא יעלה על 24 שעות, אך כדי להאריך את תקופת המעצר עליה לבקש צו מעצר מבית המשפט.

בית המשפט יורה על המשך מעצר של חשוד, אם הוא סבור כי קיים חשד סביר שהחשוד ביצע את העבירה בה הוא נחשד ובנוסף לכך מתקיימת אחת מן העילות הבאות:

  • שיבוש- קיים יסוד סביר לחשש כי שחרור האדם ממעצר יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה, או להעלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
  • מסוכנות- קיים יסוד סביר לחשש כי שחרור האדם ממעצר יסכן את ביטחונו של אדם אחר, את ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
  • צורכי חקירה- בית המשפט סבור כי ניתן לקיים את הליכי החקירה הנדרשים רק כשהחשוד במעצר. במקרה זה על בית המשפט לנמק את החלטתו ולקצוב את ימי המעצר.

חשוב להבין- גם במצב שבו סבור בית המשפט שיש הצדקה להמשך המעצר, עליו לבדוק האם ניתן להורות על חלופות אחרות אשר פוגעות פחות בחירותו של החשוד, כגון מעצר בית או שחרור בערובה וכדומה.

בחינת חלופת מעצר והתאמתה למקרה הספציפי הינה מעשה של תפירה ידנית, כדברי בית המשפט העליון. לכן, ישנה חשיבות מכרעת בבחירת עורך דין פלילי מומחה שידע להוביל את השופט אל אותה תפירה ידנית ולשכנע את בית המשפט כי במקרה הקונקרטי יש לשחרר את החשוד לחלופת מעצר.

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

ליצירת קשר עם עו"ד יניב זוסמן שלחו וואטסא