הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר
תאונות עבודה הפכו כבר מזמן למכת מדינה. אין כמעט יום שעובר בלי לשמוע על תאונת עבודה כזו או אחרת, בחלק מהמקרים מדובר במוות טראגי ובמקרים אחרים בפציעות בדרגות פציעה שונות, חלקן קשות ביותר.
מהי תאונת עבודה? והאם כל תאונה שמתרחשת בעבודה היא תאונת עבודה?
החוק שקובע את ההגדרות הרלוונטיות לתאונת עבודה הוא חוק המוסד לביטוח לאומי, שקובע במסגרת סעיף 79 שתאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. כלומר על מנת שתאונה תוכר לפי החוק כתאונת עבודה היא צריכה לקיים 2 תנאים מצטברים – שהתאונה אירעה תוך כדי העבודה ובגלל העבודה.
יחד עם זה, בחוק יש הרחבות בולטות שקובעות שגם במקרים מסוימים שבהם התאונה אירעה מחוץ לשטח המפעל או המשרד, עדיין המקרה ייחשב כתאונת עבודה. כך למשל בנוגע להפסקת צהריים של העובד. ההרחבה הנפוצה ביותר בחוק היא במקרים של תאונות שאירעו בדרך מהבית לעבודה או ממקום העבודה הביתה.
יובהר, כי ע"פ סעיף 81 לחוק הביטוח הלאומי, תאונה בדרך תיחשב כתאונת עבודה רק באותם מקרים שבהם מדובר בדרך הישירה והמקובלת של העובד מביתו למקום העבודה ולהפך וכי לא הייתה הפסקה או סטייה של ממש בדרך. כלומר, במקרה שבו העובד נסע מהעבודה לעשות קניות ולאחר מכן נפגע בדרך הביתה, סביר להניח שהאירוע לא יוכר כתאונת עבודה.
גם מחלות מוכרות כפגיעות בעבודה
גם מחלות עשויות להיות מוכרות כתאונת עבודה, למרות שלא מדובר באירוע אחד ספציפי. ההכרה היא במסגרת של מה שמוגדר כמחלות מקצוע או פגיעות מסוג "מיקרוטראומה" שאלו פגיעות זעירות המצטברות לפגיעה משמעותית אחת.
כך למשל הוכרו כפגיעה בעבודה במקרים של סרטן העור לאנשים אשר עבדו במשך זמן רב בשמש הקופחת, חולי פרקינסון שהיו חשופים לחומרים רעילים מסוימים, ירידה בשמיעה לאנשים שעבדו בסביבה רועשת, סבלים שהרימו משאות כבדים ונגרם להם נזק מצטבר בגב, מורים או מרצים אשר סובלים מצרידות כרונית ואפילו אירועים מוחיים ואירועים לבבים הוכרו במקרים מסוימים כקשורים לעבודה.
המשמעות של קבלת הכרה של נפגע בתאונת עבודה
מהפן הכלכלי ההכרה היא בעלת משמעות כלכלית משמעותית. מי שהוכר כנפגע בעבודה על ידי ביטוח לאומי, יכול קודם כל לקבל "דמי פגיעה" מהמוסד לביטוח לאומי עבור תקופה של לכל היותר 91 ימים שבהם אינו כשיר לעבודה בעקבות התאונה, בהתאם לאישור רפואי. דמי הפגיעה משולמים בכפוף לכך שהעובד אינו מקבל שכר בפועל מהמעביד בתקופת ההיעדרות.
לאחר מכן הנפגע זכאי לעמוד בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי שתקבע אם נותרו לו נכויות זמניות ובהמשך אף נכויות לצמיתות, אשר בגינן עשוי הנפגע לקבל סכומים לא מבוטלים מהמוסד לביטוח לאומי. נכון להיום אדם בעל נכות לצמיתות הנמוכה מ – 9% לא יקבל מהמוסד תשלומים עבור נכות, נפגע בעל נכות הגבוהה מ – 9% ועד 19% יקבל מענק חד פעמי ונפגע בעל נכות של 20% ומעלה יקבל גמלה חודשית לכל חייו.
כל התשלומים מחושבים כאמור לפי 75% ממשכורתו של הנפגע ב- 3 החודשים שקדמו לתאונה, כך שישנם מקרים שמדובר בתשלומים גבוהים ביותר.
ניתן לתבוע בנוסף לביטוח הלאומי גם את המעביד
במקרה של תאונת עבודה ניתן לתבוע גם את המעביד, אלא, שהתביעה אינה אוטומטית. עילת תביעה נגד מעביד עומדת רק באותם מקרים שניתן להוכיח שקיימת רשלנות או עוולה נזיקית אחרת מצד המעביד. הדבר הראשון שעל העובד להוכיח בכל מקרה ומקרה בתביעה מול המעביד היא שמשהו לא תקין אירע בעבודה שגרם לפציעת העובד. זה יכול להיות למשל עקב היעדר הדרכה מתאימה, היעדר פיקוח כנדרש, אי אספקת אמצעי מגן, חוסר גידור של מכונות, כוח אדם לא מיומן, אי הקפדה על כללים ותקנים וכן הלאה.
פרט נוסף בעניין – כל שקל שאדם קיבל ויקבל מהמוסד לביטוח לאומי בעקבות תאונת העבודה, יתקזז בתביעה מול המעביד, ככל ואכן עומדת עילת תביעה. לדוגמא, אם אדם קיבל 50,000 ₪ מהמוסד לביטוח לאומי ובית המשפט בתביעה מול המעביד פסק לו בסך הכל 100,000 ₪, הרי שאותו אדם יקבל לידיו את ה- 50,000 ₪ הנותרים אחרי קיזוז סכומי המוסד לביטוח לאומי.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
לביקור באתר של משרד עו"ד גיל קראוס לחצו כאן
לפרטים נוספים - לחצו כאן לפייסבוק של עו"ד גיל קראוס
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר