הרכב של שבעה שופטי עליון בראשות הנשיאה אסתר חיות דן היום (שלישי) בפעם החמישית בעתירה של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית ונשות הכותל ליישום מתווה הכותל.
בפתח הדיון אמרה השופטת דפנה ברק ארז: תפילה מעורבת היא לא רק נחלת קבוצות רפורמיות אלא גם קבוצות אורתודוקסיות בחו"ל". מנגד, בא כוחו של המרכז למורשת הכותל אמר: " צריך לומר את האמת - הדיון כאן הוא לא על חופש הפולחן של נשות הכותל אלא על הזכות להפגין של נשות הכותל להתפלל הם יכולות כמו תמיד, להפגין לא". בא כוחה של המדינה שמייצג את הרבנות הראשית מביא עמדה נגד החלטת הממשלה וסבור שאין להקים בכלל כותל דרומי.
בג"ץ מתווה הכותל הוגש כבר בשנת 2016 לאחר שפשרת מתווה הכותל שהתקבלה על ידי ממשלת נתניהו באותה השנה הוקפאה בלחץ המפלגות החרדיות.מתווה הכותל הוא הסכם על הסדרי התפילה בכותל המערבי, אשר כולל רחבת תפילה מעורבת ורחבת תפילה נפרדת מגדרית. הרחבה המעורבת לא תנוהל על ידי רב הכותל, אלא על ידי מועצה ציבורית בראשות יו"ר הסוכנות היהודית ויהיו בה נציגים לתנועות שהגישו את העתירה.
המתווה עבר ברוב גדול בממשלה לאחר שהחרדים לא הטילו ווטו על ההצעה, אך לאחר מכן בלמו את יישומה בפועל באמצעות לחץ פוליטי. מעט לאחר מכן הוגשה העתירה, ומאז בג"ץ מושך את הדיונים, כאשר כאמור, מחר יתקיים הדיון החמישי במספר.
עו"ד אורלי ארז לחובסקי, מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, טוענת בשם העותרות כי מאז הדיון האחרון בעתירות, בנובמבר 2020, המדינה לא ביצעה אפילו את המעט שהצהירה מבחינת עבודות הבינוי בקשת רובינסון.
בנוסף, לטענתה, מזה כמעט 5 שנים שאין גישה למתפללים ולמתפללות ב"עזרת ישראל" לאבני הכותל, מה שמהווה לא רק אפליה בוטה אל מול המתפללים והמתפללות ברחבה הנפרדת אלא גם הפרה בוטה של פסיקת בג"ץ הופמן שניתן לפני 20 שנה.