"אי אפשר לשמוע את הדברים האלה": עימות חזיתי בדיון בבג"ץ

השופט עוזי פוגלמן מתפרץ על עו"ד אבי סגל שמייצג את רוטמן, לאחר שאמר כי במסגרת עילת הסבירות בית המשפט נכנס לרגלי המחוקק: "אי אפשר לשמוע את הדברים האלה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. יש הגדרה מאוד ברורה לעילת הסבירות, וזה לא כניסה לנעליים של אף אחד. בודקים את כל השיקולים ורואים אם ניתן לכל אחד מהם המשקל הראוי".

השופט עוזי פוגלמן מתפרץ על עו"ד אבי סגל שמייצג את רוטמן, לאחר שאמר כי במסגרת עילת הסבירות בית המשפט נכנס לרגלי המחוקק: "אי אפשר לשמוע את הדברים האלה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. יש הגדרה מאוד ברורה לעילת הסבירות, וזה לא כניסה לנעליים של אף אחד. בודקים את כל השיקולים ורואים אם ניתן לכל אחד מהם המשקל הראוי".

במקביל לדיון, מהליכוד נמסר: "היסוד הכי חשוב בדמוקרטיה הוא שהעם הוא הריבון. הכנסת מקבלת את סמכותה מהעם. הממשלה מקבלת את סמכותה מהכנסת. בית המשפט מקבל את סמכותו מחוקי היסוד שהכנסת מחוקקת. אם בית המשפט יכול לבטל חוקי יסוד, הוא הופך את עצמו לריבון במקום העם. צעד קיצוני זה יערער את יסוד הדמוקרטיה. זהו קו אדום שאותו אסור לחצות".

במקביל לדיון, מהליכוד נמסר: "היסוד הכי חשוב בדמוקרטיה הוא שהעם הוא הריבון. הכנסת מקבלת את סמכותה מהעם. הממשלה מקבלת את סמכותה מהכנסת. בית המשפט מקבל את סמכותו מחוקי היסוד שהכנסת מחוקקת. אם בית המשפט יכול לבטל חוקי יסוד, הוא הופך את עצמו לריבון במקום העם. צעד קיצוני זה יערער את יסוד הדמוקרטיה. זהו קו אדום שאותו אסור לחצות".

השופט סולברג: "אני מצפה שהנורמה מכוחה ניתן לפסול חוקי יסוד, תהיה מעל חוקי יסוד בשרשרת החקיקה". יו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא: "כבודו רוצה דבר שלא קיים".

סולברג אמר לשרגא: "אתה רוצה להסתמך על מגילת העצמאות כדי לפסול את חוק היסוד. איפה בטקסט של מגילת העצמאות יש את הגבול בין רשויות השלטון?".

השופט סולברג: "אני מצפה שהנורמה מכוחה ניתן לפסול חוקי יסוד, תהיה מעל חוקי יסוד בשרשרת החקיקה". יו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא: "כבודו רוצה דבר שלא קיים".

סולברג אמר לשרגא: "אתה רוצה להסתמך על מגילת העצמאות כדי לפסול את חוק היסוד. איפה בטקסט של מגילת העצמאות יש את הגבול בין רשויות השלטון?".

השופט סולברג אמר לנציג היועמ"שית: "עילת הסבירות הייתה במצע של מפלגת הציונית הדתית, איפה היו שומרי הסף, למה לא התנגדתם לרימה של הרשימה הזאת בבחירות? חשד קטנטן עולה בתוך ליבי, שלא באמת אתם חושבים שהדמוקרטיה תיפול בעקבות התיקון הזה בנושא הסבירות".

השופט סולברג אמר לנציג היועמ"שית: "עילת הסבירות הייתה במצע של מפלגת הציונית הדתית, איפה היו שומרי הסף, למה לא התנגדתם לרימה של הרשימה הזאת בבחירות? חשד קטנטן עולה בתוך ליבי, שלא באמת אתם חושבים שהדמוקרטיה תיפול בעקבות התיקון הזה בנושא הסבירות".

חבר הכנסת גלעד קריב (העבודה) נכח היום בדיון בבג"ץ ואמר כי "אני חושב כי שבית המשפט העליון מבין שישנם גם קווים אדומים שצריכים להימתח בכל הנוגע לשימוש בצמד המילים 'חוק יסוד'. בכך, הדבר יבטיח לכל חוק שהממשלה תרצה להעביר חסינות. זה טיעון שמתקבל לדעתי על דעת רוב השופטים ומקווה שיהיה ביטוי לכך ביטוי בפסק הדין".

חבר הכנסת גלעד קריב (העבודה) נכח היום בדיון בבג"ץ ואמר כי "אני חושב כי שבית המשפט העליון מבין שישנם גם קווים אדומים שצריכים להימתח בכל הנוגע לשימוש בצמד המילים 'חוק יסוד'. בכך, הדבר יבטיח לכל חוק שהממשלה תרצה להעביר חסינות. זה טיעון שמתקבל לדעתי על דעת רוב השופטים ומקווה שיהיה ביטוי לכך ביטוי בפסק הדין".

השופט שטיין אמר במהלך הדיון כי "לחזור להלכה האנגלית (עילת הסבירות המצומצמת) זה לא ממוטט את אמות הסיפים בעיניי. אני מחייב חשיבות עצומה למילים. מילות החוק אומרות שיש ביטול של עילת הסבירות כעילה עצמאית. אבל אם אני משתמש באי סבירות כדי לסכם את חומר הראיות - ואם זה מפריע לממשלה אני אשתמש ב'מופרכות' או מילים אחרות - אז הכל בסדר".

השופט שטיין אמר במהלך הדיון כי "לחזור להלכה האנגלית (עילת הסבירות המצומצמת) זה לא ממוטט את אמות הסיפים בעיניי. אני מחייב חשיבות עצומה למילים. מילות החוק אומרות שיש ביטול של עילת הסבירות כעילה עצמאית. אבל אם אני משתמש באי סבירות כדי לסכם את חומר הראיות - ואם זה מפריע לממשלה אני אשתמש ב'מופרכות' או מילים אחרות - אז הכל בסדר".

הלמן: "הפגיעה בדמוקרטיה קיימת, אבל אפשר לראות את הפגיעה בעוד שנים". סולברג: "אז אנחנו לא חיים בדמוקרטיה?". הנשיאה חיות התערבה: "כדי לפסול חוק יסוד צריך שהפגיעה בדמוקרטיה תהיה אנושה. זאת פגיעה אנושה?".

הלמן: "החוק הזה פוגע ביסודות גרעיניים של הדמוקרטיה. עצם העובדה שקובעים בחוק יסוד שיש דין ואין דיין, מוציאים ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת - זאת פגיעה אנושה בדמוקרטיה. הממשלה הזו יכולה לחוקק ולהפוך את ישראל ללא דמוקרטית. בית המשפט צריך למנוע את זה".

הלמן: "הפגיעה בדמוקרטיה קיימת, אבל אפשר לראות את הפגיעה בעוד שנים". סולברג: "אז אנחנו לא חיים בדמוקרטיה?". הנשיאה חיות התערבה: "כדי לפסול חוק יסוד צריך שהפגיעה בדמוקרטיה תהיה אנושה. זאת פגיעה אנושה?".

הלמן: "החוק הזה פוגע ביסודות גרעיניים של הדמוקרטיה. עצם העובדה שקובעים בחוק יסוד שיש דין ואין דיין, מוציאים ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת - זאת פגיעה אנושה בדמוקרטיה. הממשלה הזו יכולה לחוקק ולהפוך את ישראל ללא דמוקרטית. בית המשפט צריך למנוע את זה".

השופט מינץ: "נניח לצורך העניין שהקואליציה והאופוזיציה היו מסכימים לחזור למצב שלפני הלכת 'דפי זהב' (פסק דין מכונן בעילת הסבירות הרחבה), מה הייתה דעתכם?". הלמן: "ככל שעבר יותר זמן, ויש יותר הלכות, יש בעיה שזה יהיה בדרך של חקיקה ולא בדרך של פסיקה".

סולברג: "מאז 'דפי זהב' זהו? נעצרנו? למה אי אפשר לחזור על אפיקים חדשים? אני מתפלא על העמדה השמרנית של אדוני".

נציג היועמ"שית, ענר הלמן, עלה לטעון בדיון ואמר: "כשקודמיי עלו לדבר הרגשתי כנחש צפע באולם. החוק הראשון של הרשות המחוקקת מתחיל בכך שהסמכות היא מכוח מגילת העצמאות. ההסמכה לרשות המכוננת לקבוע חוקה באה ללא אפשרות לשלול את היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. הערובות לשמירה על הדמוקרטיה שלנו חלשות מאוד".

הלמן הוסיף: "אין מנוס מלהכריע בשאלת התערבות בית המשפט בחוקי יסוד". על כך, שאל אותו סולברג: "יש קושי וצורך אמיתי, אבל אם השטח קורא ויש צורך - זה יוצר סמכות?". נציג היועמ"שית מנסה לשכנע את השופטים למה צריך לקבוע שבית המשפט יכול להתערב בחוקי יסוד.

נציג היועמ"שית, ענר הלמן, עלה לטעון בדיון ואמר: "כשקודמיי עלו לדבר הרגשתי כנחש צפע באולם. החוק הראשון של הרשות המחוקקת מתחיל בכך שהסמכות היא מכוח מגילת העצמאות. ההסמכה לרשות המכוננת לקבוע חוקה באה ללא אפשרות לשלול את היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. הערובות לשמירה על הדמוקרטיה שלנו חלשות מאוד".

הלמן הוסיף: "אין מנוס מלהכריע בשאלת התערבות בית המשפט בחוקי יסוד". על כך, שאל אותו סולברג: "יש קושי וצורך אמיתי, אבל אם השטח קורא ויש צורך - זה יוצר סמכות?". נציג היועמ"שית מנסה לשכנע את השופטים למה צריך לקבוע שבית המשפט יכול להתערב בחוקי יסוד.

לדברי עו"ד גיא שנער, סניגור פלילי וצווארון לבן ממשרד אייזנברג, שנער ושות', "ניכר היטב כי הממשלה, באמצעות עורך הדין אילן בומבך המייצג אותה, מתמקדת בטיעוניה בדיון ברוב הקואליציוני שניתן לממשלה ולכנסת באמצעות הבחירות, וכי החוק שביטל את עילת הסבירות הוא פועל יוצא של דין הבוחר, וככזה אין לבית המשפט סמכות "לבטלו". שופטי בג"ץ, לעומת זאת, מציבים בדיון שאלות נוקבות אשר ממחישות כיצד החוק עשוי לשפיע על הציבור בישראל, על החלטות פרטניות שנוגעות לאזרחים וליום יום שלהם ועל הקושי שיהיה לאדם מן הישוב לקבל סעד בבית המשפט. לשאלות אלה של הרכב השופטים לא תמיד למדינה יש תשובה". 

לדברי עו"ד שנער, "הגם ששופטי בג"ץ מקשים על בא כוחה של הממשלה בשאלות במספר היבטים, גם החוקתי וגם הפרטי, הדיון מתנהל באופן ענייני, ואף באווירה קלילה מעת לעת, לעומת החלק בדיון בו טען ח"כ רוטמן, אז ניכר היה היטב המתח באולם, אולם אף הוא הסתיים באופן מכובד."

לדברי עו"ד גיא שנער, סניגור פלילי וצווארון לבן ממשרד אייזנברג, שנער ושות', "ניכר היטב כי הממשלה, באמצעות עורך הדין אילן בומבך המייצג אותה, מתמקדת בטיעוניה בדיון ברוב הקואליציוני שניתן לממשלה ולכנסת באמצעות הבחירות, וכי החוק שביטל את עילת הסבירות הוא פועל יוצא של דין הבוחר, וככזה אין לבית המשפט סמכות "לבטלו". שופטי בג"ץ, לעומת זאת, מציבים בדיון שאלות נוקבות אשר ממחישות כיצד החוק עשוי לשפיע על הציבור בישראל, על החלטות פרטניות שנוגעות לאזרחים וליום יום שלהם ועל הקושי שיהיה לאדם מן הישוב לקבל סעד בבית המשפט. לשאלות אלה של הרכב השופטים לא תמיד למדינה יש תשובה". 

לדברי עו"ד שנער, "הגם ששופטי בג"ץ מקשים על בא כוחה של הממשלה בשאלות במספר היבטים, גם החוקתי וגם הפרטי, הדיון מתנהל באופן ענייני, ואף באווירה קלילה מעת לעת, לעומת החלק בדיון בו טען ח"כ רוטמן, אז ניכר היה היטב המתח באולם, אולם אף הוא הסתיים באופן מכובד."

נציג הממשלה, עורך הדין אילן בומבך: "סולברג ביצע הבחנה ברורה במאמר שלו ולפי זה הלכו (מי יכול לבדוק אם הממשלה פועלת באופן סביר), זה היה מקובל".
נשיאת העליון אסתר חיות: "הוא לעולם לא הציע שיבוא חוק ויוריד את הגרזן על עילת הסבירות גם לא לפי המודל שלו. הוא הציע שהדבר צריך להתפתח צעד אחר צעד בפסיקה וזה לגמרי לגיטימי, הוא לא הציע שיבוא חוק וימחק את עילת הסבירות ככל שהיא נוגעת לנבחרי ציבור".
השופט נעם סולברג: "לא הבהרה ולא הודעה, זו הייתה שאילתה מהתקשורת, ועניתי לה באמצעות הדוברת - חשבתי על מגמה שתבוא לידי ביטוי בפסיקה, בסיום הצהרתי וציינתי כי פרשנות, סבירות ומידתיות מזמנים אתגרים משמעותיים ומחייבים אותנו להרחיב את הדיון החשוב אודות גבולותיו של שיקול הדעת השיפוטית. אמרתי זו בתשובה לשאלה. אחר כך, מי שרצה בתום לב, או לא בתום לב לחבר את הדברים בין זה לבין ההרצאה שלי לפני כשלוש וחצי שנים, אז הוספתי והבהרתי, לא נקטתי כל עמדה ביחס לחקיקה, וזה כדי ליישר קו".

נציג הממשלה, עורך הדין אילן בומבך: "סולברג ביצע הבחנה ברורה במאמר שלו ולפי זה הלכו (מי יכול לבדוק אם הממשלה פועלת באופן סביר), זה היה מקובל".
נשיאת העליון אסתר חיות: "הוא לעולם לא הציע שיבוא חוק ויוריד את הגרזן על עילת הסבירות גם לא לפי המודל שלו. הוא הציע שהדבר צריך להתפתח צעד אחר צעד בפסיקה וזה לגמרי לגיטימי, הוא לא הציע שיבוא חוק וימחק את עילת הסבירות ככל שהיא נוגעת לנבחרי ציבור".
השופט נעם סולברג: "לא הבהרה ולא הודעה, זו הייתה שאילתה מהתקשורת, ועניתי לה באמצעות הדוברת - חשבתי על מגמה שתבוא לידי ביטוי בפסיקה, בסיום הצהרתי וציינתי כי פרשנות, סבירות ומידתיות מזמנים אתגרים משמעותיים ומחייבים אותנו להרחיב את הדיון החשוב אודות גבולותיו של שיקול הדעת השיפוטית. אמרתי זו בתשובה לשאלה. אחר כך, מי שרצה בתום לב, או לא בתום לב לחבר את הדברים בין זה לבין ההרצאה שלי לפני כשלוש וחצי שנים, אז הוספתי והבהרתי, לא נקטתי כל עמדה ביחס לחקיקה, וזה כדי ליישר קו".

נשיאת העליון, אסתר חיות, לנציג הממשלה עו"ד אילן בומבך: "אנחנו מדברים על עילת סבירות שקיימת איתנו עשרות בשנים, יש שיאמרו מאז קום המדינה, או 40 שנה במתכונת הזו, ועכשיו ואתם באים וחוסמים את כל בית המשפט מלהעניק סעד לבעלי דין שבאים ומבקשים להתעלות בעילה הזו. אתם באין ואומרים 'בית המשפט לא יכול לדון', יש אלפי החלטות פרטניות ששרים מקבלים ומאצילים סמכות שנוגעים לאזרחים ליום-יום שלהם, ובאים ומלינים על כך שהחלטות אינן סבירות. הרבה פעמים, אולי ברוב המקרים אנחנו לא מתערבים, אבל יש מקרים שנדרש לתת סעד. החוק הזה חוסם את האפשרות הזו לכל בתי המשפט בארץ, לא רק לבית המשפט העליון".

אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

נשיאת העליון, אסתר חיות, לנציג הממשלה עו"ד אילן בומבך: "אנחנו מדברים על עילת סבירות שקיימת איתנו עשרות בשנים, יש שיאמרו מאז קום המדינה, או 40 שנה במתכונת הזו, ועכשיו ואתם באים וחוסמים את כל בית המשפט מלהעניק סעד לבעלי דין שבאים ומבקשים להתעלות בעילה הזו. אתם באין ואומרים 'בית המשפט לא יכול לדון', יש אלפי החלטות פרטניות ששרים מקבלים ומאצילים סמכות שנוגעים לאזרחים ליום-יום שלהם, ובאים ומלינים על כך שהחלטות אינן סבירות. הרבה פעמים, אולי ברוב המקרים אנחנו לא מתערבים, אבל יש מקרים שנדרש לתת סעד. החוק הזה חוסם את האפשרות הזו לכל בתי המשפט בארץ, לא רק לבית המשפט העליון".

אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

השופט יצחק עמית פנה לנציג הממשלה, עו"ד אילן בומבך: "אני מזה כמה ימים שואל את עצמי שאלה פשוטה? למה? למה היה צריך את התיקון הזה? אני רואה את הסטטיסטיקה - 1.6 החלטות בשנה, בעשור האחרון התקבלו רק 44 החלטות שנוגעות לעילת הסבירות אנחנו בית המשפט הכי מרוסן בעולם".

יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

השופט יצחק עמית פנה לנציג הממשלה, עו"ד אילן בומבך: "אני מזה כמה ימים שואל את עצמי שאלה פשוטה? למה? למה היה צריך את התיקון הזה? אני רואה את הסטטיסטיקה - 1.6 החלטות בשנה, בעשור האחרון התקבלו רק 44 החלטות שנוגעות לעילת הסבירות אנחנו בית המשפט הכי מרוסן בעולם".

יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

שר התקשורת שלמה קרעי שוחח עם גדי נס ברדיו צפון 104.5FM והתייחס לדיון בבג"ץ: "בעיניי כשבית המשפט נותן לעצמו סמכויות בלתי מוגבלות בלי איזונים ובלמים זה דבר שצריך לזעזע את האמות והסיפים. נעשה כל שנדרש בכדי לתקן את זה בכל דרך שאפשר - הכל בכדי שהמדינה שלנו תישאר יהודית ודמוקרטית".

לכתבה המלאה

שר התקשורת שלמה קרעי שוחח עם גדי נס ברדיו צפון 104.5FM והתייחס לדיון בבג"ץ: "בעיניי כשבית המשפט נותן לעצמו סמכויות בלתי מוגבלות בלי איזונים ובלמים זה דבר שצריך לזעזע את האמות והסיפים. נעשה כל שנדרש בכדי לתקן את זה בכל דרך שאפשר - הכל בכדי שהמדינה שלנו תישאר יהודית ודמוקרטית".

לכתבה המלאה

השופט יצחק עמית פנה לנציג הממשלה עו"ד בומבך ואמר כי "דמוקרטיה לא מתה במכה אחת, היא מתה בשורה של צעדים קטנים". מיד לאחר מכן התפרצה חברת הכנסת טלי גוטליב: "הכנסת לא פוגעת בדמוקרטיה ושומרת עליה מכל משמר". נשיאת העליון, אסתר חיות, השיבה: "גברת גוטליב היות והיא גם עורכת דין אז היא יודעת שבבית המשפט לא פורצים מהספסלים".

לכתבה המלאה

השופט יצחק עמית פנה לנציג הממשלה עו"ד בומבך ואמר כי "דמוקרטיה לא מתה במכה אחת, היא מתה בשורה של צעדים קטנים". מיד לאחר מכן התפרצה חברת הכנסת טלי גוטליב: "הכנסת לא פוגעת בדמוקרטיה ושומרת עליה מכל משמר". נשיאת העליון, אסתר חיות, השיבה: "גברת גוטליב היות והיא גם עורכת דין אז היא יודעת שבבית המשפט לא פורצים מהספסלים".

לכתבה המלאה

טלי גוטליב בדיון בג''ץ על ביטול עילת הסבירות (צילום: יונתן זינדל,פלאש 90)טלי גוטליב בדיון בג''ץ על ביטול עילת הסבירות (צילום: יונתן זינדל,פלאש 90)

מפלגת "יש עתיד" השיבה לדבריו של עו"ד אילן בומבך על מגילת העצמאות: "עורך הדין שמייצג את הממשלה, שמועסק על ידם באופן פרטי ומשמיע את קולם, יוצא בבית המשפט העליון נגד מגילת העצמאות. אין הוכחה ברורה יותר שיש בישראל ממשלה אנטי ציונית, אנטי ישראלית, אנטי דמוקרטית שתשרוף את דפי ההיסטוריה ותשחיר את מקימי המדינה בשביל שיקולים פוליטיים בזויים".

עורך הדין שמייצג את הממשלה, שמועסק על ידם באופן פרטי ומשמיע את קולם, יוצא בבית המשפט העליון נגד מגילת העצמאות. אין הוכחה ברורה יותר שיש בישראל ממשלה אנטי ציונית, אנטי ישראלית, אנטי דמוקרטית שתשרוף את דפי ההיסטוריה ותשחיר את מקימי המדינה בשביל שיקולים פוליטיים בזויים.

— 🟠 יש עתיד (@YeshAtidParty) September 12, 2023

מפלגת "יש עתיד" השיבה לדבריו של עו"ד אילן בומבך על מגילת העצמאות: "עורך הדין שמייצג את הממשלה, שמועסק על ידם באופן פרטי ומשמיע את קולם, יוצא בבית המשפט העליון נגד מגילת העצמאות. אין הוכחה ברורה יותר שיש בישראל ממשלה אנטי ציונית, אנטי ישראלית, אנטי דמוקרטית שתשרוף את דפי ההיסטוריה ותשחיר את מקימי המדינה בשביל שיקולים פוליטיים בזויים".

עורך הדין שמייצג את הממשלה, שמועסק על ידם באופן פרטי ומשמיע את קולם, יוצא בבית המשפט העליון נגד מגילת העצמאות. אין הוכחה ברורה יותר שיש בישראל ממשלה אנטי ציונית, אנטי ישראלית, אנטי דמוקרטית שתשרוף את דפי ההיסטוריה ותשחיר את מקימי המדינה בשביל שיקולים פוליטיים בזויים.

— 🟠 יש עתיד (@YeshAtidParty) September 12, 2023

לאחר דבריו של נציג הממשלה בדיון, עו"ד אילן בומבך, השיבה השופטת ענת ברון: "תן כבוד למסמך הזה". כמו כן, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון של ישראל, עוזי פוגלמן, הוסיף: "אתם כופרים בעיקרון היסוד שישראל מדינה יהודית ודמוקרטית? מה שיוצא מדברי אדוני, מצד אחד - 'מה זה הכרזת העצמאות', אחר כך אומר 'לא, הממשלה מייחסת לזה חשיבות גדולה', הדברים של אדוני לא מתכתבים". עו"ד בומבך השיב: "הכנסת לא יכולה לפגוע בהיותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית - אבל מי שמבקר את העניין זה הריבון, העם".

לאחר דבריו של נציג הממשלה בדיון, עו"ד אילן בומבך, השיבה השופטת ענת ברון: "תן כבוד למסמך הזה". כמו כן, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון של ישראל, עוזי פוגלמן, הוסיף: "אתם כופרים בעיקרון היסוד שישראל מדינה יהודית ודמוקרטית? מה שיוצא מדברי אדוני, מצד אחד - 'מה זה הכרזת העצמאות', אחר כך אומר 'לא, הממשלה מייחסת לזה חשיבות גדולה', הדברים של אדוני לא מתכתבים". עו"ד בומבך השיב: "הכנסת לא יכולה לפגוע בהיותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית - אבל מי שמבקר את העניין זה הריבון, העם".

השופט שטיין מתעקש שהסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד נעוצה במגילת העצמאות. כאשר המגילה היא מקור הסמכות, הרי שיחד עם הסמכות באו גם מגבלות - ההגדרות של היסודות הדמוקרטיים כפי שהם מנוסחים במגילת העצמאות. בומבך לעומת זאת טוען כי אי אפשר להגיד שמגילת העצמאות היא מקור הסמכות - אלא הכנסת עצמה. מועצת העם הזמנית לא הייתה מורכבת מנבחרי ציבור, ולכן אי אפשר לומר כי הם יכולים לכבול את נבחרי העם להבא.

השופט שטיין מתעקש שהסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד נעוצה במגילת העצמאות. כאשר המגילה היא מקור הסמכות, הרי שיחד עם הסמכות באו גם מגבלות - ההגדרות של היסודות הדמוקרטיים כפי שהם מנוסחים במגילת העצמאות. בומבך לעומת זאת טוען כי אי אפשר להגיד שמגילת העצמאות היא מקור הסמכות - אלא הכנסת עצמה. מועצת העם הזמנית לא הייתה מורכבת מנבחרי ציבור, ולכן אי אפשר לומר כי הם יכולים לכבול את נבחרי העם להבא.

עו"ד אילן בומבך, המייצג את הממשלה: "בגלל שהסמיכו 37 אנשים שהיו חתומים על הכרזת העצמאות, המהירה, בהולה חפוזה, שברגע האחרון עוד היו טיוטות, זה אמור לכבול מי שיהיו בעתיד? יעלה עלה דעת דבר כזה?".

עו"ד אילן בומבך, המייצג את הממשלה: "בגלל שהסמיכו 37 אנשים שהיו חתומים על הכרזת העצמאות, המהירה, בהולה חפוזה, שברגע האחרון עוד היו טיוטות, זה אמור לכבול מי שיהיו בעתיד? יעלה עלה דעת דבר כזה?".

עו"ד אילן בומבך, המייצג את הממשלה בדיון, פתח את דבריו: "מה שמונח על הכף היא האפשרות שלמעשה בית המשפט הנכבד הזה לראשונה בתולדותיו יתערב בחקיקת יסוד, וכל זאת ללא שיש לו בדל של סמכות ואחיזה של סמכות".

עו''ד אילן בומבך (צילום: יונתן זינדל)עו''ד אילן בומבך (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד אילן בומבך, המייצג את הממשלה בדיון, פתח את דבריו: "מה שמונח על הכף היא האפשרות שלמעשה בית המשפט הנכבד הזה לראשונה בתולדותיו יתערב בחקיקת יסוד, וכל זאת ללא שיש לו בדל של סמכות ואחיזה של סמכות".

עו''ד אילן בומבך (צילום: יונתן זינדל)עו''ד אילן בומבך (צילום: יונתן זינדל)

חברת הכנסת אפרת רייטן השיבה לנאומו של יו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, וצייצה בחשבון הטוויטר שלה: "רוטמן אינו רוצה ריבונות, הוא רוצה רודנות. עליונות שלו ושל חבריו הפוליטיקאים, מעל לחוק וחסינים מביקורת שיפוטית. הוא מבטל את צרכי הציבור ומגמגם באשר לנזקים שעלולים להיגרם בעקבות ביטול החוק ועל הדרך מנסה להגשים את חלומו המעוות לבטל ולהחליש את המערכת היחידה שיכולה לתת לו סעד אמיתי וממשי- בית המשפט".

"אם ננקה את הנימוס והשקט בהם נאמרו הדברים ונתייחס רק לתוכן הרי שמדובר בהצהרה פוליטית נטו ואפס טיעונים משפטיים. יור ועדת החוקה הודה שהחוק שלו גורף, בלי קונסטרוקציה משפטית ולעיתים אף סתר עצמו ביחס לפרשנות החוק עצמו. רוטמן אינו רוצה ביהמש עצמאי וחזק. הוא שם עצמו מעל לשופטים, לא רק במשמעות של החוק אלא גם ביחס לפוסק האחרון ומנסה להלך אימים ולבטל את מעמדו של בית המשפט הגבוה לצדק. רוטמן הוא מאדריכלי ההפיכה המשפטית- משטרית ואחד מנציגיה הבולטים של ממשלת הימין הקיצוני שמכהנת כיום בישראל", הוסיפה.

חברת הכנסת אפרת רייטן השיבה לנאומו של יו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, וצייצה בחשבון הטוויטר שלה: "רוטמן אינו רוצה ריבונות, הוא רוצה רודנות. עליונות שלו ושל חבריו הפוליטיקאים, מעל לחוק וחסינים מביקורת שיפוטית. הוא מבטל את צרכי הציבור ומגמגם באשר לנזקים שעלולים להיגרם בעקבות ביטול החוק ועל הדרך מנסה להגשים את חלומו המעוות לבטל ולהחליש את המערכת היחידה שיכולה לתת לו סעד אמיתי וממשי- בית המשפט".

"אם ננקה את הנימוס והשקט בהם נאמרו הדברים ונתייחס רק לתוכן הרי שמדובר בהצהרה פוליטית נטו ואפס טיעונים משפטיים. יור ועדת החוקה הודה שהחוק שלו גורף, בלי קונסטרוקציה משפטית ולעיתים אף סתר עצמו ביחס לפרשנות החוק עצמו. רוטמן אינו רוצה ביהמש עצמאי וחזק. הוא שם עצמו מעל לשופטים, לא רק במשמעות של החוק אלא גם ביחס לפוסק האחרון ומנסה להלך אימים ולבטל את מעמדו של בית המשפט הגבוה לצדק. רוטמן הוא מאדריכלי ההפיכה המשפטית- משטרית ואחד מנציגיה הבולטים של ממשלת הימין הקיצוני שמכהנת כיום בישראל", הוסיפה.

חבר הכנסת שמחה רוטמן לשופטים: "האם בית המשפט חב בחובת סבירות או שלא? בוודאי שגם בית המשפט חב בחובת הסבירות, מי הדיין שיבדוק האם החלטתו של בית המשפט באותו אירוע עמדה באותו מבחן? האם בית המשפט איננו כפוף לשלטון החוק? יש החלטה, יש חובה, אם הוחלט שהסמכות הסופית בנושא מסוים נמצאת בידיו של אדם פלוני, אז היא נמצאת אצלו, ולהעביר את השאלה למקום אחר לא פותר את הבעיה העקרונית".

חבר הכנסת שמחה רוטמן לשופטים: "האם בית המשפט חב בחובת סבירות או שלא? בוודאי שגם בית המשפט חב בחובת הסבירות, מי הדיין שיבדוק האם החלטתו של בית המשפט באותו אירוע עמדה באותו מבחן? האם בית המשפט איננו כפוף לשלטון החוק? יש החלטה, יש חובה, אם הוחלט שהסמכות הסופית בנושא מסוים נמצאת בידיו של אדם פלוני, אז היא נמצאת אצלו, ולהעביר את השאלה למקום אחר לא פותר את הבעיה העקרונית".

 סקר מיוחד של 103fm שפורסם היום (שלישי) חושף את המחלוקת העמוקה בקרב העם בנוגע למתיחות הגוברת בין הרשויות במדינה. מהסקר, שנערך על ידי "לזר מחקרים" בראשות ד"ר מנחם לזר לתוכנית 'שבע תשע' עם אודי סגל וענת דוידוב ב־103fm עולה תמונה חד־משמעית, ולפיה רוב הציבור סבור כי הממשלה צריכה לציית לפסיקת בג"ץ - גם אם זה יבחר לפסול את החקיקה בנושא צמצום עילת הסבירות.

לכתבה ולנתונים המלאים

 סקר מיוחד של 103fm שפורסם היום (שלישי) חושף את המחלוקת העמוקה בקרב העם בנוגע למתיחות הגוברת בין הרשויות במדינה. מהסקר, שנערך על ידי "לזר מחקרים" בראשות ד"ר מנחם לזר לתוכנית 'שבע תשע' עם אודי סגל וענת דוידוב ב־103fm עולה תמונה חד־משמעית, ולפיה רוב הציבור סבור כי הממשלה צריכה לציית לפסיקת בג"ץ - גם אם זה יבחר לפסול את החקיקה בנושא צמצום עילת הסבירות.

לכתבה ולנתונים המלאים

עימות חסר תקדים בדיון הסבירות בבית המשפט העליון: במהלך דבריו של יו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, אמרה נשיאת העליון, אסתר חיות: "אנחנו לא עוסקים בכבודנו אלא באינטרסים החיוניים של הציבור". רוטמן השיב: "אתם בניגוד עניינים", חיות הגיבה לדבריו: "חבל לי שאתה מדבר במונחים של כבוד".

עימות חסר תקדים בדיון הסבירות בבית המשפט העליון: במהלך דבריו של יו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, אמרה נשיאת העליון, אסתר חיות: "אנחנו לא עוסקים בכבודנו אלא באינטרסים החיוניים של הציבור". רוטמן השיב: "אתם בניגוד עניינים", חיות הגיבה לדבריו: "חבל לי שאתה מדבר במונחים של כבוד".

שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, השיבה לדבריו של יו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן: "אדוני מדבר על כך שלבית המשפט העליון יש סמכויות שאין להן אח ורע בעולם - אבל בעולם יש לבתי המשפט יכולת להעביר ביקורת שיפוטית על חוקה".

שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, השיבה לדבריו של יו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן: "אדוני מדבר על כך שלבית המשפט העליון יש סמכויות שאין להן אח ורע בעולם - אבל בעולם יש לבתי המשפט יכולת להעביר ביקורת שיפוטית על חוקה".

יו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן טען כי "לא אמרתי שהכנסת יכולה לחוקק כל חוק, אלא אמרתי שהכנסת יכולה לחוקק כל חוק יסוד - הדברים שונים. אל תתפתו למחיאות הכפיים של חלק מהציבור". השופטים התרעמו: "מה מונע מהכנסת להחליט שיהיו בחירות כל 10 שנים או שערבים לא זכאים לזכות הצבעה?".

יו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן טען כי "לא אמרתי שהכנסת יכולה לחוקק כל חוק, אלא אמרתי שהכנסת יכולה לחוקק כל חוק יסוד - הדברים שונים. אל תתפתו למחיאות הכפיים של חלק מהציבור". השופטים התרעמו: "מה מונע מהכנסת להחליט שיהיו בחירות כל 10 שנים או שערבים לא זכאים לזכות הצבעה?".

יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת שמחה רוטמן, הגיע לדיון הדרמטי בבית המשפט העליון ואמר: "העותרים, ולצערנו הרב, גם היועצת המשפטית לממשלה, מציעים בפני כבודכם טכניקות משפטיות שונות ומשונות, מן הגורן ומן היקב, מבנגלדש, מאוגנדה ומפקיסטן, כדי לפסול את התיקון לחוק יסוד: השפיטה. והם מציפים את כבודכם בשאלות שונות ומשונות. האם ניתן לפסול מכוח דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי, או על פי העיקרון של שימוש לרעה בחוקי יסוד, או בכלל על פי העקרונות של המשפט העברי שבאו לידי ביטוי בפסק הדין בעניין מס דירה שלישית".

"מדוע צריך הליך משפטי או פסק דין שיפגע בציפור הנפש של הדמוקרטיה? גם עם כל הטיעונים, המחוכמים, המתחכמים או המטופשים. מה ההצדקה ליטול ממדינת ישראל את המאפיין הבסיסי ביותר שלה כמדינה דמוקרטית? את הבחירות החופשיות. את היכולת של הציבור להביע את דעתו. את היכולת של הציבור לשנות את החוקים שעל פיהם מתנהלים חייו. את היכולת של הציבור לקבוע את ההסדרים שעל פיהם פועל השלטון של העם, על ידי העם, למען העם".

יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת שמחה רוטמן, הגיע לדיון הדרמטי בבית המשפט העליון ואמר: "העותרים, ולצערנו הרב, גם היועצת המשפטית לממשלה, מציעים בפני כבודכם טכניקות משפטיות שונות ומשונות, מן הגורן ומן היקב, מבנגלדש, מאוגנדה ומפקיסטן, כדי לפסול את התיקון לחוק יסוד: השפיטה. והם מציפים את כבודכם בשאלות שונות ומשונות. האם ניתן לפסול מכוח דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי, או על פי העיקרון של שימוש לרעה בחוקי יסוד, או בכלל על פי העקרונות של המשפט העברי שבאו לידי ביטוי בפסק הדין בעניין מס דירה שלישית".

"מדוע צריך הליך משפטי או פסק דין שיפגע בציפור הנפש של הדמוקרטיה? גם עם כל הטיעונים, המחוכמים, המתחכמים או המטופשים. מה ההצדקה ליטול ממדינת ישראל את המאפיין הבסיסי ביותר שלה כמדינה דמוקרטית? את הבחירות החופשיות. את היכולת של הציבור להביע את דעתו. את היכולת של הציבור לשנות את החוקים שעל פיהם מתנהלים חייו. את היכולת של הציבור לקבוע את ההסדרים שעל פיהם פועל השלטון של העם, על ידי העם, למען העם".

"במשך שנים רבות, בתהליך הדרגתי של התחכמויות משפטיות, נטל לעצמו בית המשפט העליון הישראלי סמכויות שאין להן אח ורע בעולם. והנה הגענו לימים שנבואותיו של לנדוי התגשמו. אמון הציבור בבית המשפט הלך ודעך, בגלל המעורבות הרבה של בית המשפט בענייני חברה, כלכלה ופוליטיקה. אבל אמון הציבור בדמוקרטיה, נשאר. בשלוש השנים האחרונות העם הלך לקלפי שוב ושוב, במטרה להגיע להכרעה, לממשלה יציבה. שוב ושוב יצא הציבור בהמוניו להצביע בבחירות באחוזי הצבעה מפתיעים ומרשימים, מהגבוהים בקרב המדינות הדמוקרטיות.
חמש פעמים הלכנו לבחירות. כי הציבור הישראלי מאמין בדמוקרטיה. מאמין בבחירות חופשיות. מאמין בחופש ביטוי. מאמין ביכולת לנסות להגיע להסכמה רחבה, בכל הנושאים".

"גם בקידום הרפורמה, וגם בנושאים אחרים. בהחלט יכול להיות שטעינו. בהחלט יכול להיות שעוד נטעה. אבל אם אנחנו נטעה, אנחנו נהיה גם אלה שנוכל לתקן. ואם נטעה ולא נתקן, יוכל הציבור שבחר בנו, להחליף אותנו, ואז מלאכת התיקון תהיה בידי אלה שיבואו אחרינו. במדינה דמוקרטית, העם הוא הריבון. אל תנסו לקחת לעם ישראל את הדמוקרטיה ואת האמון שלו בדמוקרטיה. הצטרפו גם אתם למהלך לתיקון מערכת המשפט ולהשבת האמון הציבורי אליה. זהו אינו מהלך פוליטי. זהו מהלך הכרחי שאליו צריכות להיות שותפות כל רשויות השלטון".
 

שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף מבהיר שהוא לא מקבל את עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת. לעמדתו, יש בעיה של עיקרון שלטון החוק בכך שהממשלה תהיה תחת חובת הסבירות - אבל אי אפשר יהיה לאכוף עליה את החובה.

שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף מבהיר שהוא לא מקבל את עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת. לעמדתו, יש בעיה של עיקרון שלטון החוק בכך שהממשלה תהיה תחת חובת הסבירות - אבל אי אפשר יהיה לאכוף עליה את החובה.

נציג הכנסת, עו"ד ברט, אמר כי עילת הסבירות בוטלה, אבל חובת הסבירות לא בוטלה. המשמעות היא שבנוגע לדברים שנידונו בעבר, יש חובה להקשיב לעקרונות הללו. היועצת המשפטית לממשלה תוכל להמשיך לייעץ על חובת הסבירות. עו"ד ברט הוסיף כי במידה והממשלה תפעל בניגוד לחובת הסבירות המוטלת עליהם, ה'אכיפה' תהיה בדעת הקהל לגבי פעולות לא סבירות של הממשלה. השופטים לא 'קונים' את זה.

נציג הכנסת, עו"ד ברט, אמר כי עילת הסבירות בוטלה, אבל חובת הסבירות לא בוטלה. המשמעות היא שבנוגע לדברים שנידונו בעבר, יש חובה להקשיב לעקרונות הללו. היועצת המשפטית לממשלה תוכל להמשיך לייעץ על חובת הסבירות. עו"ד ברט הוסיף כי במידה והממשלה תפעל בניגוד לחובת הסבירות המוטלת עליהם, ה'אכיפה' תהיה בדעת הקהל לגבי פעולות לא סבירות של הממשלה. השופטים לא 'קונים' את זה.

שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן שוחח עם אודי סגל וענת דוידוב בתוכניתם ב-103fm ואמר כי "אני מניח שבית המשפט יתערב בחוק, גם כשאתה קורא את עמדת היועמ"שית שסוקרת את הסבירות על פני השנים, אתה מבין שהחוק הלך בצורה כל כך קיצונית". לדבריו, "הוא חסם כל אפשרות להתערב באלמנט הסבירות. יש פה הליכה על העצמאות של העליון, המטרה היא להחליש אותו וזוהי כבר פגיעה בדמוקרטיה".

לכתבה המלאה - לחצו כאן

שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן שוחח עם אודי סגל וענת דוידוב בתוכניתם ב-103fm ואמר כי "אני מניח שבית המשפט יתערב בחוק, גם כשאתה קורא את עמדת היועמ"שית שסוקרת את הסבירות על פני השנים, אתה מבין שהחוק הלך בצורה כל כך קיצונית". לדבריו, "הוא חסם כל אפשרות להתערב באלמנט הסבירות. יש פה הליכה על העצמאות של העליון, המטרה היא להחליש אותו וזוהי כבר פגיעה בדמוקרטיה".

לכתבה המלאה - לחצו כאן

השופטים מנסים להבין מהי ההשפעה של חוק הסבירות. נציג הכנסת מסביר כי התחולה של החוק מצומצמת. אין הגבלה על עילות אחרות או על החלטות מינהליות (של גורמים תחת הממשלה) שאינם חברי הממשלה. ככל והתחולה מצומצמת יותר, הסיכוי שהשופטים יתערבו קטן יותר. השופטים יכולים בין היתר לקבוע כי הפרשנות של החוק תהיה מצומצמת בצורה כזאת שההשפעה תהיה קטנה ועל מקרים מסוימים בלבד. נציג הכנסת מעלה את העתירה שהוגשה נגד פיטורי יו"ר דריקטוריון הדואר, במסגרתה היועמ"שית גיבשה עמדה נגד החלטת השרים קרעי ואמסלם, ללא עילת הסבירות.

הנשיאה חיות מצביעה על המגמה העולמית של הרחבת עילת הסבירות, בעוד בישראל החוק מבטל את העילה. המשמעות היא כי בתי המשפט נסמכים בין היתר על מגמות ב"משפט המקובל" עליו מבוסס המשפט הישראלי.

השופטים מנסים להבין מהי ההשפעה של חוק הסבירות. נציג הכנסת מסביר כי התחולה של החוק מצומצמת. אין הגבלה על עילות אחרות או על החלטות מינהליות (של גורמים תחת הממשלה) שאינם חברי הממשלה. ככל והתחולה מצומצמת יותר, הסיכוי שהשופטים יתערבו קטן יותר. השופטים יכולים בין היתר לקבוע כי הפרשנות של החוק תהיה מצומצמת בצורה כזאת שההשפעה תהיה קטנה ועל מקרים מסוימים בלבד. נציג הכנסת מעלה את העתירה שהוגשה נגד פיטורי יו"ר דריקטוריון הדואר, במסגרתה היועמ"שית גיבשה עמדה נגד החלטת השרים קרעי ואמסלם, ללא עילת הסבירות.

הנשיאה חיות מצביעה על המגמה העולמית של הרחבת עילת הסבירות, בעוד בישראל החוק מבטל את העילה. המשמעות היא כי בתי המשפט נסמכים בין היתר על מגמות ב"משפט המקובל" עליו מבוסס המשפט הישראלי.

דיון הסבירות בבג''ץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)דיון הסבירות בבג''ץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

השופט עוזי פוגלמן פנה לעו"ד יצחק ברט: "אנחנו מדברים על התחומים שבהם העילות לא יכולות לתת מענה ויש תחומים כאלה. יש עילות ביקורת אחרות". עו"ד ברט השיב: "יש עוד עילות, אבל עילת הסבירות היא עילת סל, ובולעת עילות אחרות ויש נטייה להשתמש בה כשניתן להשתמש בעילות מדויקות יותר ורגישות יותר, וזו אחת התכליות של חוק היסוד המתקן".

השופט עוזי פוגלמן פנה לעו"ד יצחק ברט: "אנחנו מדברים על התחומים שבהם העילות לא יכולות לתת מענה ויש תחומים כאלה. יש עילות ביקורת אחרות". עו"ד ברט השיב: "יש עוד עילות, אבל עילת הסבירות היא עילת סל, ובולעת עילות אחרות ויש נטייה להשתמש בה כשניתן להשתמש בעילות מדויקות יותר ורגישות יותר, וזו אחת התכליות של חוק היסוד המתקן".

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, נזפה בעורך הדין יצחק ברט, שמייצג את הכנסת בדיון: "האם אדוני שולח אותנו לכתוב את החוק מחדש? אם נגיד שזה לא חל על ממשלות מעבר לא לזה התכוונו בעצם אנחנו כותבים את החוק מחדש על דרך של פרשנות מקיימת?". עו"ד ברט השיב כי "כל השאלות נכונות, תצטרכו לשקול את זה ההלכה תתפתח בהמשך".

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, נזפה בעורך הדין יצחק ברט, שמייצג את הכנסת בדיון: "האם אדוני שולח אותנו לכתוב את החוק מחדש? אם נגיד שזה לא חל על ממשלות מעבר לא לזה התכוונו בעצם אנחנו כותבים את החוק מחדש על דרך של פרשנות מקיימת?". עו"ד ברט השיב כי "כל השאלות נכונות, תצטרכו לשקול את זה ההלכה תתפתח בהמשך".

השופטת דפנה ברק-ארז: "אם שר מחליט ונותן הוראה לפקיד רשות האוכלוסין והגירה, זו החלטת מדיניות השר? החוק לא מסדיר זאת. אתה טוען שהחוק מצומצם וזה מה שמגן על חוקיותו, לכן השאלה האם החוק מצומצם או לא היא רלוונטית". עו"ד ברט השיב: "חוק הסבירות מצומצם משום שהוא מותיר לבתי המשפט את הביקורת המנהלים על הממשלה והשרים מכוח העילות הנוספות במשפט המנהלי ומבחן הסמכות - האם היה לשר סמכות לקבל החלטה ובאיזה אופן קיבל אותה".

השופטת דפנה ברק-ארז: "אם שר מחליט ונותן הוראה לפקיד רשות האוכלוסין והגירה, זו החלטת מדיניות השר? החוק לא מסדיר זאת. אתה טוען שהחוק מצומצם וזה מה שמגן על חוקיותו, לכן השאלה האם החוק מצומצם או לא היא רלוונטית". עו"ד ברט השיב: "חוק הסבירות מצומצם משום שהוא מותיר לבתי המשפט את הביקורת המנהלים על הממשלה והשרים מכוח העילות הנוספות במשפט המנהלי ומבחן הסמכות - האם היה לשר סמכות לקבל החלטה ובאיזה אופן קיבל אותה".

נשיאת בית המשפט, השופטת אסתר חיות פנתה לעו"ד יצחק ברט, נציג יועמ"שית הכנסת בדיון: "מי מפקח על כך שאכן פועלים בסבירות? אתם מסכימים שיש דין, אבל אין דיין". המשנה לנשיאת העליון, השופט עוזי פוגלמן, הוסיף: "היו דרכים אחרות לתקן את עילת הסבירות, ולא כתיקון לחוקה".

עו"ד ברט השיב: "אי אפשר היה לחוקק כחוק רגיל בגלל שהוא סותר את סעיף 15 ג', ובגלל העניין של חלוקת הסמכויות בין הרשויות, בנושא של ביקורת שיפוטית, על רשויות המנהל ונושא של חלוקת הסמכויות הוא נושא שמתאים לטעמנו כחוק יסוד". 

נשיאת בית המשפט, השופטת אסתר חיות פנתה לעו"ד יצחק ברט, נציג יועמ"שית הכנסת בדיון: "מי מפקח על כך שאכן פועלים בסבירות? אתם מסכימים שיש דין, אבל אין דיין". המשנה לנשיאת העליון, השופט עוזי פוגלמן, הוסיף: "היו דרכים אחרות לתקן את עילת הסבירות, ולא כתיקון לחוקה".

עו"ד ברט השיב: "אי אפשר היה לחוקק כחוק רגיל בגלל שהוא סותר את סעיף 15 ג', ובגלל העניין של חלוקת הסמכויות בין הרשויות, בנושא של ביקורת שיפוטית, על רשויות המנהל ונושא של חלוקת הסמכויות הוא נושא שמתאים לטעמנו כחוק יסוד". 

ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, התייחס לציוצים השונים של חברי הכנסת מהקואליציה, שכתבו כי "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה". לפיד מצדו צייץ: "הכנסת תקבל כל פסיקת בג"ץ".

הכנסת תקבל כל פסיקת בג"צ

— יאיר לפיד - Yair Lapid (@yairlapid) September 12, 2023

ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, התייחס לציוצים השונים של חברי הכנסת מהקואליציה, שכתבו כי "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה". לפיד מצדו צייץ: "הכנסת תקבל כל פסיקת בג"ץ".

הכנסת תקבל כל פסיקת בג"צ

— יאיר לפיד - Yair Lapid (@yairlapid) September 12, 2023

חברת הכנסת טלי גוטליב: "אני יושבת באולם בית המשפט בתחושת חוסר אמון אדיר בבג"ץ. כולם מעונבים מחוייכים ומנומסים ורק אותי מגעיל מופע קרקס של משחק כוחות מכוער שאין להכיר בין רשות שופטת לרשות מחוקקת. לאן הגענו. כל החורבן בחברה בגלל 15 שופטים עורכי דין לשעבר שלא נבחרו על ידי אף אחד וחטאו בחטא היוהרה והמגלומניה".

טלי גוטליב בדיון בג''ץ על ביטול עילת הסבירות (צילום: יונתן זינדל)טלי גוטליב בדיון בג''ץ על ביטול עילת הסבירות (צילום: יונתן זינדל)

חברת הכנסת טלי גוטליב: "אני יושבת באולם בית המשפט בתחושת חוסר אמון אדיר בבג"ץ. כולם מעונבים מחוייכים ומנומסים ורק אותי מגעיל מופע קרקס של משחק כוחות מכוער שאין להכיר בין רשות שופטת לרשות מחוקקת. לאן הגענו. כל החורבן בחברה בגלל 15 שופטים עורכי דין לשעבר שלא נבחרו על ידי אף אחד וחטאו בחטא היוהרה והמגלומניה".

טלי גוטליב בדיון בג''ץ על ביטול עילת הסבירות (צילום: יונתן זינדל)טלי גוטליב בדיון בג''ץ על ביטול עילת הסבירות (צילום: יונתן זינדל)

נציג יועמ"שית הכנסת, עו"ד יצחק ברט, בפתח הדיון בבג"ץ: ‏"נמתחה ביקורת רבה על עילת הסבירות, נטען שהיא עמומה ומביאה את בית המשפט להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתם של נבחרי הציבור. מרבית חברי הכנסת סברו שהשימוש של בתי המשפט כיום רחב מדי ולכן החליטו להגביל. הכנסת לא החליטו למנוע כל ביקורת שיפוטית על החלטות מנהליות וגם לא ביטלה את עילת הסבירות. חוק היסוד הוא מצומצם, החוק עוסק רק לדרגים הגבוהים ביותר במדינת ישראל: הממשלה והשרים".

נציג יועמ"שית הכנסת, עו"ד יצחק ברט, בפתח הדיון בבג"ץ: ‏"נמתחה ביקורת רבה על עילת הסבירות, נטען שהיא עמומה ומביאה את בית המשפט להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתם של נבחרי הציבור. מרבית חברי הכנסת סברו שהשימוש של בתי המשפט כיום רחב מדי ולכן החליטו להגביל. הכנסת לא החליטו למנוע כל ביקורת שיפוטית על החלטות מנהליות וגם לא ביטלה את עילת הסבירות. חוק היסוד הוא מצומצם, החוק עוסק רק לדרגים הגבוהים ביותר במדינת ישראל: הממשלה והשרים".

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת שמחה רוטמן, הגיע לבית המשפט העליון בירושלים לקראת הדיון ההיסטורי. חבר הכנסת צייץ: "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה".

הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה

— שמחה רוטמן - Simcha Rothman (@rothmar) September 12, 2023

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת שמחה רוטמן, הגיע לבית המשפט העליון בירושלים לקראת הדיון ההיסטורי. חבר הכנסת צייץ: "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה".

הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה

— שמחה רוטמן - Simcha Rothman (@rothmar) September 12, 2023