הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
ניצול לרעה מול אמת מצילה: צווי הרחקה הם כלי חשוב הנתון בידי ביהמ"ש במקרים שבהם אדם מרגיש מוטרד או חש מאוים. הכלי הזה, הוצאת צו הרחקה, נועד להגן עליו, להקנות לו ביטחון מידי הרשויות אך מדובר בחרב פיפיות. לדברי עו"ד לאה בירק, צו הרחקה יכול לשמש ככלי בידי מי שמבקשים להתנקם באדם מסוים ולעיתים "היד קלה על ההדק".
מהו צו הרחקה?
עו"ד בירק: "כשאדם, איש או אישה, מרגיש מוטרד מצד אחר, הוא יכול לפנות לביהמ"ש בבקשה להוציא צו מניעה – צו הרחקה".
לדברי עו"ד בירק, אין הגדרה חד משמעית למה היא אותה ההטרדה. "זה עניין סובייקטיבי", היא אומרת, "וזה יכול להשתנות מאדם לאדם מהי רמת המוטרדות. העקרונות לא מוגדרים מראש, זה תלוי בנסיבות ובעוצמה, האם מדובר במקרה חד פעמי, במפגש מקרי ומטריד ברחוב? או האם מדובר במי שמגיע אלי לבית פעם אחר פעם ומטריד או מאיים?".
לא צריך לפנות למשטרה במקרה כזה?
עו"ד בירק: "חשוב מאוד לפנות למשטרה. למעשה, זה הדבר הראשון שצריך לעשות. אבל המשטרה עובדת בקצב שלה, לפעמים לוקח לה הרבה זמן לבדוק את התלונה וכשמתמודדים מול הטרדות בלתי פוסקות יש צורך בהגנה מיידית, כאן ועכשיו".
לאחר הפנייה למשטרה, כך לפי עו"ד בירק, ניתן להגיע לביהמ"ש ולבקש להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת. "חשוב להגיע פיזית לבית המשפט", היא אומרת, "להגיש בקשה דחופה במעמד צד אחד להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת. בבתי המשפט יושבים שופטים תורניים שנמצאים שם כל הזמן, גם בשעות הלילה וגם בימי שבת וחג".
אפשר להגיע לבד או שצריך ליווי משפטי?
עו"ד בירק: "כעיקרון ניתן להגיש את הבקשה באופן עצמאי וללא עורך דין, אך עדיף לפנות לייעוץ ולליווי משפטי. הסתייעות בעו"ד שמבין בתחום מעלה את הסיכוי שהבקשה תתקבל והשופט אכן יוציא צו".
לאחר הגשת הבקשה, ידון בה השופט. למעשה, במקרה של הוצאת צו הרחקה, יכול השופט לדון בסוגיה בו בזמן, במעמד צד אחד, כלומר מבלי שהצד השני נוכח ופורט את טענותיו ואת תגובתו. "העניין הזה", אומרת עו"ד בירק, "הוא מה שהופך את הכלי הזה למשמעותי ביותר. למעשה, לבית המשפט יש את היכולת להוציא צו הרחקה לאדם, מבלי לשמוע את עמדתו, ולמנוע ממנו לעשות דברים מסוימים. מדובר בצעד קיצוני שנוגד למעשה את החירויות שלנו במדינה כמו חופש התנועה וחופש הביטוי".
אבל מדובר כאן בהגנה על אנשים שחשים מאוימים, זו לא סיבה טובה להגבלת התנועה?
עו"ד בירק: "במקרים רבים זה אכן כלי הגנה חשוב, אבל לא פעם, נעשה שימוש בכלי הזה במטרה לפגוע. למשל, אני כועסת על השכן שלי, אני יכולה להגיע לביהמ"ש ולבקש הוצאת צו נגדו ולהגיד שהוא איים או הטריד אותי, גם אם מדובר בתלונת שווא. חשוב להבין, וזו הנקודה החשובה ביותר שהיד מאוד קלה על ההדק, ואני, כמי שמייצגת במקרים כאלו, רואה את זה יום יום".
לדברי עו"ד בירק, העובדה שהצו ניתן במעמד צד אחד הוא "מסוכן" ומעמיד את שמם הטוב של אנשים נורמטיביים רבים. "ביהמ"ש", היא אומרת, "לא תמיד מקפידים, לא בודקים לעומק את הטענות ולא נזהרים מפני נקיטת צעד שאמור להיות צעד אחרון, כי הוא מגביל אנשים. זכויות היסוד שלנו הן ללכת, לדבר, להגיב, וביהמ"ש, לפעמים במעמד צד אחד, מבלי לשמוע אותנו, יכול להגביל את החירות שלנו ולקבוע שאנחנו לא יכולים להתקרב למקום מסוים, שאסור לנו לפנות לאדם מסוים, סתם ככה, כי הוא טען שאנחנו מטרידים אותו - גם אם זה שקר".
לאחר הוצאת הצו על ידי בית המשפט, מחויב השופט לקיים דיון נוסף, הפעם במעמד שני הצדדים בתוך שבוע. זהו המקום עבור מי שהוצא נגדו הצו להסביר לביהמ"ש את טענותיו, את גרסתו ולבקש לבטל את הצו. במידה ויוכיח כי הצו הוצא בשקר – ניתן גם לבקש שיפסקו הוצאות נגד מגיש הבקשה.
יש השלכות פליליות על צו הרחקה?
עו"ד בירק: "היום אנחנו יודעים שניתן להגיע לכל פרוטוקול וכל הליך משפטי שמתנהל. המשמעות הקריטית היא שזה מהווה פתח, נשק נוסף למי שמעוניין לפגוע בך. בנוסף, במידה וביהמ"ש מוציא נגדך צו הרחקה – מבקש הצו יכול לטעון להפרתו, מרגע זה כבר יש חשש לביצוע עבירה פלילית של הפרת צו שיפוטי".
03-6010010 | [email protected]
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר