תושב תל-שבע גבה פרוטקשן במשך כ-7 שנים מבעל עסק בבאר שבע, ודרש פיצוי בשווי מיליוני שקלים בשל הרעת תנאים. מפסק הדין עולה, כי משפחתו של גובה דמי החסות ריססה על גבי קיר של המפעל את שמה, שיטת פעולה מוכרת בפרוטקשן. בנוסף, גובה דמי החסות קיבל חדר עם טלוויזיה בו אירח חברים וקיבל מדי חודש שכר בשווי כשלושת אלפים שקלים.
לפני כ-20 שנה, המפעל הוצת פעמים רבות ונגרם לו נזק רב, עד שמשפחה אחת מתל שבע ביקשה די פרוטקשן כדי לשמור עליו. בהתחלה, היה זה האח של התובע, אך אחרי שהוא נפטר בפתאומיות, הגיע התובע למקום והתחיל לגבות תשלום במקומו.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
לאחר 7 שנים, הודיע גובה הפרוטקשן שהוא לא מתכוון להגיע יותר ולאחר מספר ימים הופיע במקום אחיין שלו, שממשיך לגבות פרוטקשן גם כיום. כעבור מספר חודשים, בעל העסק קיבל תביעה מהגובה, בה דרש תשלום עבור זכויות סוציאליות, פנסיה ופיצויים על אותן שנים בהם שמר גם על המקום. גובה דמי החסות מת, אך משפחתו המשיכה לנהל את התביעה.
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יעל אנגלברג, דחתה את התביעה וציינה: "גרסת התובע, כי עבד בשמירה אצל הנתבע במשך 14 שנים ברציפות, ולאחר מכן הלך לעבוד בעבודת ניסיון בחברות אחרות, אינה מהימנה כלל. יתרה מזו, העד לא ידע לציין את מספר חודשי העבודה בכל אחת מהחברות. התובע אמנם טען כי עבד במקומות נוספים בעבודות ניקיון, ואולם גרסתו זו לא נתמכה בכל ראיה, וטענתו כי עבודות הניקיון בוצעו באמצע יום עבודה של אות חברות אף היא מעלה תמיהה ביחס למושא ההתקשרות האמיתית עימן". התובע ערער על ההחלטה לבית הדין הארצי, אך גם שם נדחה.
עו"ד מיטל אזולאי ועו"ד דותן טנא שמייצגים את בעל העסק מסרו: "שמחים שבית הדין הארצי אישרר את פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, זה אומנם לא יביא לפתרון בעיית הפרוטקשן בנגב או בבאר שבע, אבל זו אמירה חשובה של בית הדין שהכיר בכך שלא מדובר במערכת יחסי עבודה כי אם בגביית דמי חסות, הדרך ארוכה למגר את התופעה אבל אנחנו בהחלט שמחים שמשרדנו משתתף במאבק החשוב במיגור התופעה".