ברקע החקיקה בכנסת: פרופ' אייל גרוס, מומחה למשפט חוקתי המרצה באוניברסיטת תל אביב, אמר בשיחה עם מעריב כי במקרה של משבר חוקתי - רשויות האכיפה יצטרכו להקשיב לבית המשפט ולא לממשלה.
דיווח: ראש המוסד אמר כי "במשבר חוקתי אהיה בצד הנכון"
שאלנו את גרוס: כאשר יש משבר חוקתי ובית המשפט מורה דבר אחד והממשלה מורה דבר אחר. למי רשויות האכיפה, המשטרה צבא וכדו', צריכים להקשיב? גרוס השיב "לדעתי לבית המשפט, כל עוד הוא באמת עצמאי. כל הרשויות כפופות לחוק".
בנוסף, גרוס סיפק הסבר לגבי עילת הסבירות: "העילה מופיעה כבר בפסיקה של העליון בשנות החמישים בקשר לדיון בסבירות תקנות. השורשים של עילת הסבירות הם במשפט האנגלי".
לגבי ההבדל בין עילת הסבירות למידתיות, אמר גרוס: "כמרצה לחוקתי מה שחשוב לי להגדיש זה שמידתיות לעתים נתפספת כדומה אך היא שונה. מידתיות לרוב נבדקת כשיש פגיעה בזכות או באינטרס מוגן. ואז בודקים האם הפגיעה על ידי הרשות (בחקיקה ראשית אך גם באקט מנהלי) מידתית ביחס לתכלית שבשמה פגיעה. למשל האם בשם הגנה על תכלית בריאות הציבור היה מוצדק לפגוע בחופש התנועה בסגר או בחופש הדת להתפלל וכדומה בזמן הקורונה".
גרוס הסביר כי "סבירות עוסקת לא בחקיקה אלא באקט של הרשות המנהלית ובודקת בעקרון האם השיקולים השונים אוזנו בצורה ראויה שנופלת במתחם הסבירות- אז למשל מקרים כמו האם סביר למנות אדם שהורשע לאחרונה להיות שר בכיר - מידתיות לא לבחון אלא סבירות. או למשל אם השר לא מפעיל סמכותו לכנס הועדה למינוי שופטים אפשר לומר שזה לא סביר".
לדברי גרוס, במקרים אלה בית המשפט לא יכול להשתמש בעילת המידתיות "כי מידתיות לרוב נבדקת מול פגיעה בזכות או אינטרס מוגן. יתכן שאפשר לטעון עוד טענות מנהלתית נגד מקרים כאלה כמו שיקולים זרים או חוסר תום לב או חריגה מסמכות אך סבירות היא אחת המרכזיות".