הכתבה נכתבה בשיתוף משה לוי
נעזרנו בעורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און ממשרד בר-און, כהן, עורכי-דין כדי להבין את מידת אחריותם של המומחים לחוות הדעת שנתנו.
דן נפגע מרשלנות רפואית. הוא הגיש תביעה נגד בית החולים והרופא המטפל, וצירף לתביעה חוות דעת רפואית. המומחה "של" דן קבע שהטיפול הרפואי שקיבל דן בבית החולים היה רשלני וגרם לנזק. הנתבעים מצידם הגישו חוות דעת נגדית, וניסו לשכנע שהטיפול הרפואי שניתן לדן היה מקצועי. לאחר שנות דיונים בבית המשפט ניתן פסק הדין. והנה, בפסק הדין דחה בית המשפט את חוות דעת המומחה מטעם דן, קבע שהיא אינה מקצועית ואינה מבוססת, והעדיף את חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעים.
האם יכול דן לתבוע את המומחה מטעמו על הנזק שנגרם לו ? הרי רק בגלל שהמומחה של דן קבע שהטיפול היה רשלני – הגיש דן את תביעתו. דן לא העלה על דעתו שחוות דעת המומחה "שלו" אינה מבוססת ואינה מקצועית, כפי שבסופו של דבר קבע בית המשפט. דן יטען, שהסתמך על חוו"ד המומחה "שלו", ונכנס לסיפור יקר של הגשת תביעה בעבורה שילם הוצאות משפט, שכר טירחת עורכי-דין ועוד, ובסופו של דבר הסתבר שחוות דעת המומחה אינה נכונה. לא רק שהפסיד במשפט, אלא אף שילם את הוצאות המשפט ואת שכר טירחת עורך הדין של הנתבע.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און מסבירים כי ניתן להקצין את הקושי:
האם הנתבעים ב"סיפור" יכולים לתבוע את המומחה מטעמו של דן ? הרי אם המומחה של דן לא היה מוציא תחת ידו חוות דעת לא מבוססת – דן לא היה מגיש את התביעה ולא היה נגרם לנתבעים עינוי דין והוצאות שונות עד שהתקבלו טענותיהם.
שאלה זו רלבנטית לא רק בתחום הרפואי, אלא לכלל התחומים בהם ניתנות חוות דעת מומחים על ידי הצדדים.
כך למשל, מביאים עורכי הדין בר-און וכהן דוגמא :
אורי הגיש תביעת ליקויי בניה והסתמך על חוות דעת מומחה מטעמו, מהנדס בנין, שקבע כי בביתו של אורי יש ליקויים שעלות תיקונם 500,000₪! בסופו של דבר בית המשפט קבע, שעלות תיקון הליקויים בדירה של אורי הינה 10,000 ₪ בלבד.
"ההר הוליד עכבר" קבע השופט, וחייב דווקא את התובע בהוצאות משפט לטובת הנתבע, בגלל שהגיש תביעה מנופחת. אם אורי היה יודע שעלות תיקון הליקויים בביתו הינה בסכום כה נמוך יחסית לא היה "נכנס להרפתקה" של ניהול הליכים שיפוטיים, אלא היה מסכים לקבל את הצעת הקבלן לפצות אותו במזגן נוסף בדירה... בגלל הסתמכותו על המומחה הוציא אורי הוצאות משפט רבות – הרבה מעבר לסכום עלות תיקון הליקויים בביתו. האם אורי יכול להפנות אצבע מאשימה כלפי המומחה עליו הסתמך ולדרוש ממנו את נזקיו הכלכליים ?
וגם כאן נשאל – האם הקבלן הנתבע יכול לתבוע את המומחה מטעמו של אורי, בטענה כי אלמלא מתן חוות דעתו המופרכת – היתה נמנעת הגשת התביעה נגד הקבלן, והיו נחסכות הוצאותיו של הקבלן ?
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און מסבירים, כי בתי המשפט בישראל הכירו בנזק כלכלי שנגרם כתוצאה מרשלנות של מומחה, וממצגי השווא שלו.
כאשר התקיימו תנאים מסויימים – הוטלה אחריות על המומחה :
כאשר קיימים יחסים מיוחדים בין הצדדים (כדוגמת יחסי מזמין חוות דעת ונותן חוות הדעת) ;
וכן כאשר הנפגע הסתמך על חוות הדעת (למשל – הגיש תביעה המתבססת על חוות הדעת) ;
וכן כאשר נותן חוות הדעת נטל אחריות לקביעותיו בעל-פה ובכתב.
כלומר : המומחים במקרים של דן ואורי – בהחלט חייבים בחובת זהירות כלפי דן ואורי שהזמינו אצלם את חוות הדעת. אם יוכח שהמומחים התרשלו (למשל :
לא בדקו מסמכים מהותיים, קבעו קביעות המנוגדות לדין, לא ביססו את קביעותיהם על הממצאים לאשורם וכן הלאה), יכולים המומחים למצוא עצמם מחוייבים לפצות את מזמיני חוות הדעת על הנזקים שנגרמו להם.
שונה המצב כאשר מדובר בתביעה של הצד שכנגד. כאן ניתן לטעון, שכלל לא התקיימו יחסי הקירבה הנדרשים לצורך הטלת אחריות על המומחה, ובין המומחה לצד שכנגד כלל אין יחסי מזמין – נותן חוות דעת.
מה גם שטענות הנתבעים לגבי חוות הדעת המופרכת שבגללה נתבעו – תישקלנה לצורך פסיקת הוצאות משפט לטובתם, למרות שאינן מקימות להם עילת תביעה עצמאית. (כמובן, אם בנסיבות מסויימות וחריגות כן יוכחו יחסי קירבה – יתכן ותורחב האחריות כלפי צד אחד, "רחוק", שהסתמך על חוות הדעת).
בית החולים שנתבע על ידי דן, או הקבלן שנתבע על ידי אורי – אינם "צד קרוב" המקים אחריות של המומחה כלפיו.
עורכי הדין בר-און וכהן מציינים את אחת הדוגמאות המעניינות שנדונו על ידי בתי המשפט. היה זה מקרה של מבוטח, שדרש מחברת הביטוח תגמולי ביטוח עבור אובדן כושר עבודה בגין שלל נכויות רפואיות בהן לקה. חברת הביטוח פנתה למומחה מטעמה, רופא תעסוקתי, שקבע שאין כל מניעה שהמבוטח יחזור לעבוד. בשלב זה שכר המבוטח שירותיו של עו"ד, וכן הצטייד בחוות דעת נגדית. לאחר קבלת חוות הדעת הנגדית מטעמו של המבוטח – התרצתה חברת הביטוח והסכימה להכיר בתביעתו. המבוטח הגיש תביעת רשלנות נגד הרופא התעסוקתי מטעם חברת הביטוח, בטענה שבגלל רשלנותו של זה נאלץ המבוטח לשאת בהוצאות שונות – שכ"ט עו"ד, שכרו של המומחה הרפואי שאת שירותיו נאלץ לשכור ועוד.
בית המשפט קבע, שיש למומחה מטעם חברת הביטוח חובת זהירות לא רק כלפי חברת הביטוח, אלא גם כלפי המבוטח עצמו, ובאם יוכח שחוות הדעת שנתן המומחה היתה בלתי סבירה בעליל – יטיל עליו בית המשפט אחריות כלפי מי שניזוק ונפגע מחוות הדעת שלו.
ומה לעניין מומחה שמינה בית המשפט?
האם מומחה מטעם השופט עצמו יכול להיות חשוף לתביעת רשלנות מקצועית על ידי צד בתיק בו ניתנה חוות דעתו?
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און מסבירים, כי מינוי מומחה על ידי בית משפט נעשה בכל תחומי המומחיות – רפואה, הנדסה, ביטוח, שמאות וכן הלאה. המומחה מטעם השופט הוא בבחינת זרועו הארוכה של בית המשפט, וחוות דעתו נהנית ממעמד מיוחד.
במסגרת ניהול התיק עצמו – ניתן להפנות אל המומחה מטעם בית המשפט שאלות הבהרה, ולזמנו להיחקר על חוות דעתו. ואולם בערבו של יום, נוטים בתי המשפט ברוב המכריע של המקרים לקבל את חוות דעת המומחה מטעמם, ולהעדיף אותם על פני חוות דעת של מומחה מטעם צד. רק במקרי קיצון יעדיף השופט שלא להסתמך על קביעות המומחה מטעמו ויאמץ את חוות הדעת מטעם אחד הצדדים.
השאלה אם מומחה מטעם בית המשפט חסין מביקורת ?
באחד המקרים מומחה מטעם בית משפט שלל את טענות התובע, קבע שאין ליקויי רטיבות בדירתו, וכי יש רק לצבוע את הדירה. חוות דעתו התקבלה על ידי השופט. והנה, כשהגיעה עונת החורף, התגלתה טעותו הקשה של המומחה מטעם בית המשפט.
במקרה אחר מומחה מטעם בית משפט קבע, כי מבנה עומד על תילו, אין ליקוי ביסודות המבנה, ואין חשש להתמוטטותו. זאת, בניגוד גמור לטענות התובע, לפיהן נבנה המבנה שלא כראוי ובאופן המסכן את יציבותו. והנה, מספר חודשים לאחר קבלת דעתו של המומחה מטעם בית המשפט – התמוטט המבנה.
עורכי הדין בר-און וכהן מדגישים, כי בכמה מפסקי הדין נקבע שדינו של מומחה מטעם בית המשפט כדינו של עד במשפט שמוקנית לו הגנה מתביעת רשלנות נגדו, באופן שלמעט מקרים חריגים אין עילת תביעה כנגדו המאפשרת לתבוע עד בנזיקין בשל עדותו. זאת, בטענה כי המומחה מטעם השופט אינו חב חובת זהירות כלפי הצדדים אלא כלפי בית המשפט שמינה אותו, ואם נגרם נזק – הרי שהוא נגרם עקב פסיקת בית המשפט ולא עקב חוות הדעת.
בפסקי דין אחרים חזרו וקבעו בתי המשפט, כי גם מומחה מטעם בית משפט אינו יכול ליהנות מחסינות מפני תביעה בנזיקין. תפקידו של המומחה מטעם בית המשפט איננו תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי : המומחה אינו נדרש להכריע בסכסוך, כי אם להציג בפני בית המשפט את העובדות לאשורן, ואת מסקנותיו המקצועיות. עדיין, מי שבסופו של דבר קובע ומכריע הוא השופט היושב בדין.
בית המשפט העליון קבע, כי הכרה באפשרות של הגשת תביעה נגד מומחה מטעם בית המשפט מחייבת ריסון וזהירות יתרים. השיקול המרכזי לכך נעוץ בחשש שאם לא תצומצם אפשרות התביעה למקרים חריגים שיש להם סממני חומרה מיוחדים - הדבר ירתיע את המומחה מלפעול באופן חופשי ונטול פניות במילוי תפקידו כמומחה מטעם בית המשפט, ויחשוף אותו ללחצים.
אחד התנאים לכך הוא שבית המשפט ישתכנע שהתובע לא היה יכול למצות את זכויותיו בגדר הליך משפטי שבינו לבין מי שהיה יריבו בהליך שבגדרו מונה המומחה. הליך זה הוא "הזירה הטבעית" והראויה לבירור מחלוקת זו.
כך, במקרים בהם התרשל מומחה מטעם בית משפט, קל וחומר הטעה ביודעין, יכול ותקום אחריותו כלפי הצד הנפגע משום כך. הואיל והמומחה מטעם בית המשפט אינו נהנה מחסינות של נושא משרה שיפוטית או מעין שיפוטית – ממילא אין עומדת לו חסינות מפני תביעות נזיקין.
כך למשל במקרה של פסיכולוג קליני, שביצע אבחון של מסוגלות הורית במסגרת תביעת משמורת בין בני זוג. בית המשפט קבע, על בסיס חוות הדעת, שהאם תקבל את המשמורת. ערעורו של האב נדחה. או אז הגיש האב, שהפסיד בדינו, תביעת נזיקין נגד המומחה מטעם בית המשפט, וטען שחוות דעתו נעשתה תוך אבחון רשלני.
בית המשפט דחה את הטענה לפיה נהנה מומחה מטעם בית משפט מחסינות נושא משרה שיפוטית, וקבע, כי באם תוכח רשלנותו אשר גרמה לנזק – ניתן יהיה להטיל עליו אחריות.
כמו למומחה "רגיל", כך גם למומחה מטעם בית משפט יש מחוייבות מקצועית ליתן את חוות דעתו באופן מקצועי, הגון ומבוסס על תשתית עובדתית. כך, למרות הרצון שלא להרתיע מומחים מליתן חוות דעת לבתי המשפט, הרי במקרים בהם תוכח רשלנות חמורה או הטעיה יכול ותקום אחריותו של מומחה מטעם בית המשפט כלפי הניזוק מחוות דעתו.
עורכי הדין בר-און וכהן מדגישים, כי חשוב לזכור שהגשת תביעה נגד מומחה מטעם בית משפט אינה יכולה להחליף את העלאת הטענות נגד המומחה במסגרת ההליך המשפטי בו נתן את חוות דעתו.
כך, שומה על הצד הטוען נגד חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט לעשות כל אשר לאל ידו בניסיון לשכנע את בית המשפט שקביעותיו של המומחה שמינה השופט אינן נכונות. זאת, לרבות הפניית שאלות הבהרה למומחה, חקירת המומחה בחקירה נגדית, עימות המומחה עם מסמכים מהותיים, חקירת הבסיס לקביעותיו, ולמצות את כל האמצעים במסגרת ההליך בו ניתנה חוות הדעת.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ממשרד בר-און, כהן, עורכי – דין, אשר מדורג כמשרד מוביל בישראל בעריכת דין, ובכלל כך בתחום הליטיגציה – התדיינות בבית המשפט, דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין, כולל רשלנות רפואית.
www.Bar-OnCohen.co.il
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף משה לוי