הטבח באבו סנאן, בו נרצחו ארבעה בני משפחה - סעב גאזי סעב זהר אל דין, סעב אמיר, רג'אזי סעב וסלמאן חאלב - הכה בהלם פעם נוספת את החברה הערבית המדממת. בשיחה מיוחדת עם מעריב מדברות נשות הנהגה חברתית מהמגזר הערבי על מצב האלימות הקיצוני בחברה, ומבקשות מראשי המחאה נגד הרפורמה המשפטית להגדיר את ההפגנות במוצ"ש כהפגנות תמיכה בחברה הערבית.
"אני מבקשת לפנות אל ראשי המחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט", כתבה גדיר האני, פעילה חברתית מובילה וותיקה מהחברה הערבית, בפוסט שפרסמה בפייסבוק. "כמי שעמדה מדי שבוע כמשתתפת וכנואמת, ועושה מאמצים כבירים לחבר את החברה הערבית למחאה למען הדמוקרטיה - אני פונה אליכם ראשי המחאה: הגדירו את כל ההפגנות במוצאי השבת - כהפגנות תמיכה למען החברה הערבית. גלו את הסולידריות הבסיסית לכאוב את כאבינו, ולקרוא בכל דרך למקבלי ההחלטות לשים את המאבק בפשיעה ואת הצורך בשמירה על חיי אדם כמשימה החשובה ביותר. גלו אחריות ותהיו אמיצים מול הביקורת הצפויה".
בשיחה עם מעריב מספרת גדיר: ״היום פניתי למובילי המחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט להתייחס ולהפגין סולידריות במאבק נגד הפשיעה בחברה הערבית - ולשים את זה בראש סדר העדיפויות. הפתרון הוא לשתף פעולה יחד. במקביל לפנייה למובילי המחאה, החתמנו 300 אנשי רוח וחברה מהמגזר הערבי כדי לרתום כמה שיותר אזרחים ערביים לדבר ולהפגין".
לדבריה, "בחודש האחרון התחלנו לקיים הפגנות משותפות יחד - יהודים וערבים למיגור הפשיעה. המחאות התקיימו בכפר מנדא, אום אל פחם וגם באופן קבוע מתקיימות כל שבועיים בכניסה לכפר ג׳דיידה אל מכר".
בנוסף להפגנות אלו, ב-6 באוגוסט התקיימה תהלוכה גדולה ומשותפת בשם ׳צעדת המתים׳ עם אלפי אזרחים בכיכר הבימה בתל אביב, תחת הסיסמה ״חברה אחת, גורל אחד, זעקה אחת״.
״לאחר ׳מצעד המתים׳, הבנתי שהגיע הזמן לשתף פעולה ולרתום זה את זה בהפגנות משותפות לחברה הערבית והיהודית. הייתה ערבות הדדית גדולה במצעד, ואפילו ראיתי יהודים עם כיפות סרוגות שהגיעו ותמכו - לצד נשים מוסלמיות דתיות״, סיפרה האני.
גם סאלי עבד המתגוררת בחיפה, פעילה חברתית וממובילות ״עומדים יחד״, מודאגת מהמצב. "אנחנו רואים את ההפקרות בשטח. השר שאמור לקדם פתרונות - לא מקדם. עד שלא נבנה כוח אזרחי גדול ולדעתי צריך להיות ערבי-יהודי, לא נצליח לדרוש פתרונות כי מי שיש לו את הכוח לפתור זאת - לא פועל. זה לא מקרי שזה קורה והשר אומר מוות לערבים - ערבים נהרגים במשמרת שלו".
ד״ר גנאן פרג׳ פלאח, מרצה באקדמיה יו״ר עמותת חזון נשות עכו, מוסיפה: "קודם כל יש כאן שני צדדים. זה הצד שהזניח את החברה הערבית - הרבה אבטלה וקמו כוחות מסוימים ואספו את הבחורים האלה למקומות לא טובים. הממסד לא טיפל בגורמי הפשיעה בחברה הערבית יש חוסר משילות, מעמד המשפחה ירד וגם המנהיגות החברתית של גברים ביישובים ירדה. מה שהוחלט היה מתקיים פעם ביישוב. היום אין את המנהיגות החברתית ואפילו מעמד ההורים ירד שלא ציפינו שזה יקרה בחברה הערבית. מה שקורה במדינה מבחינה פוליטית - מחאות פוליטיות מימין או השמאל - מובילים לחולשה במערכת כל המדינה. אנשים מאבדים ביטחון. זה מערער את המקום של הממסד בתוך החברה הערבית, ורואים שהממסד חלש ויש בעיות שלא יתעסקו בהם, ושאי אפשר להשליט סדר בתוך החברה הכללית ובייחוד בחבה הערבית".
"יש כאן הרבה שנים של הזנחה", היא ממשיכה. "החברה הערבית היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. הטיפול בכל העניינים שלנו מתנהל אחרת. ההזנחה הרבה שנים הולכת ומתעצמת - אבל ברגע שמבינים את. הפתרון זה שהמשטרה, כוחות הביטחון ואפילו שב״כ תערבו. שיראו שכל הגורמים מתאגדים למען הפשיעה - האזרח הפשוט יקבל ביטחון. רוב המידע בחברה הערבית מוסתר מפחד ומחרדה - קורה משהו בחברה יודעים ואף אחד לא מעז לספר כי אין מי שיגן עליהם אם ידברו. קבוצות של פשע עלולות. נשים בחברה הערבית מרגישות כרגע חוסר ביטחון גדול. גם ערביות, גם נשים וגם חברה מוחלשת. חוסר המשילות, הפחד, החרדות לספר או לא לספר מעצים".
לטענתה, "הפתרון מגיע מלמעלה - הפתרונות מלמטה יתחילו לצוף. צריך להתלכד יחד נשים מהחברה הערבית והיהודית נגד רצח נשים ואפילו למחות יחד. מעכו. בתור קבוצת נשים של יהודיות וערביות עברנו הרבה פעילויות וטלטלות אם לא נתלכד יחד - כדי לקדם את מעמד האישה ״חזון נשות עכו״ העצמת נשים דרך תרבויות וכל פרויקט הוא ערבי-יהודי. מחקר שעשיתי בשיתוף אוניברסיטת חיפה על השפעת קבוצות מעורבות של נשים בחיים המשותפים - אחת מתוצאות המחקר היא להיות בקבוצה מעורבת יהודית וערבית שתוביל את כל המשפחה לחיות בחברה מעורבת. ברגע שרוצים להיות בחברה מעורבת - זו הדרך להיות בחברה מתוקנת. בסוף הבעיות החברתיות והאישיות של נשים מהגרעין התורני ונשים דתיות איסלאמיות הבעיות דומות מאוד".