בשנים האחרונות, תופעת הפרוטקשן רק הולכת וגוברת בשטחים החקלאיים. מהצתות, דרך גניבות רכוש - ועד זריקת בקבוקי תבערה. כחלק מהקשיים להתמודד עם היקף תופעה זו, בעלי השטחים החקלאיים נקלעים לקשיים כלכליים כבדים - וצוברים חובות של מאות אלפי ואף מיליוני שקלים.
מכת הפרוטקשן: שמונה כלי רכב הוצתו בבית מלון בגליל
"שם רע": הארגון שנלחם בפרוטקשן בפנייה דרמטית לתושבי טובא זנגריה
אחד מהם הוא ליאור הבר. ליאור הקים את חוות עמוד בקיבוץ חוקוק בשנת 2002, בשלהי האינתיפאדה השניה. הוא גדל בבית חקלאי במושב מגשימים, אך בחר לעסוק בתחום הבנייה. בעקבות הפיגוע הגדול במלון פארק בנתניה, הוקפץ ל-60 יום של מילואים. ״המפקד שלי סיפר לי על ניסיונות של התנועה האיסלאמית להשתלט על שטחים פתוחים במדינה, ושבעקבותיהם - חוות הבקר בקיבוץ חוקוק מוצעת למכירה״.
נראה שמשהו מהאופי החקלאי וההתיישבותי שליאור ינק מילדות במושב מגשימים - נותר בדנ״א שלו. למרות התנגדויות ושכנועים רבים מצד חבריו שלא כדאי, החליט שהוא חוזר למקורותיו ושומר על החווה בחוקוק. הוא עשה שינוי באורח חייו, קנה את עדר הבקר בגליל יחד עם חברו - במטרה לשמור על שטחי המדינה ולחנך בני נוער לקשר לקרקע ולטבע.
״מהר מאוד הבנו שזה תחום קשה מאוד. לא אהבו את זה שיש רוח חדשה שמנסה להחיות את החקלאות סביב חוקוק. חתכו לנו קילומטרים של גדרות, שרפו את השטח, הרעילו את הפרות שלנו״, משתף ליאור. ״השותף שלי הבין שהוא הולך להפסיד כסף ועזב את השותפות. מאז אני מתמודד לבד עם כל הפשיעה החקלאית״.
״בערב יום כיפור לפני שלוש שנים, עשיתי סיבוב בוקר בחווה ולהפתעתי גיליתי שחתכו כשמונה קילומטרים מהגדר שלי. זה נזק עצום של כ-400 אלף שקלים בלילה אחד. למחרת קיבלתי שיחת טלפון שמלווה באיומים לרצח. רצו לגרום לי לוותר על השטח שלי - ואמרו שאם אני נשאר כאן, לא יתנו לי לחיות״, הוא מספר. על אף האיומים על חייו, ליאור המשיך להילחם על חזונו.
״אלפי דונמים נשרפו לי בגלל השלכת בקבוקי תבערה, וכל פעם מחדש אני צריך לשקם את הגדרות, ולקנות טרקטורים וכלים חדשים. במקום להתעסק בגידול צאן ובקר, יוצא שאני צריך להתעסק כל הזמן בשמירה על השטח והרכוש שלי - והנזק הוא הפסד של 4 מיליון ש״ח״.
״נקלעתי לחובות גדולים מאוד״, הוא מספר. ״חברות ביטוח אף לא מוכנות לבטח אותי. הן מפחדות כי אין כיסוי על נזק של פרוטקשן, ואין פיצוי לחקלאים ששומרים על אדמות המדינה בגבולותיה״.
לא רק שליאור לא קיבל פיצויים - אלא שגם המדינה עיקלה את חשבונו ותובעת אותו: ״המדינה לא העבירה לי שום פיצוי על הנזקים הכלכליים שנגרמו בעקבות חוסר המשילות. הרי כל החובות נוצרו כתוצאה מכך שהפושעים פגעו בהכנסות שלי. איך חקלאי ירצה להמשיך להיות כזה לאחר הנזקים שהוא חווה? למדינה אמור להיות אינטרס שיהיו כמה שיותר חקלאים שישמרו על השטח ועל המאזן האקולוגי - שלא ידלקו שריפות, יזהמו את השטח או ישתלטו על השטחים של המדינה גורמים זרים״, טוען.