ספטמבר השחור: אלה הסיכויים לתרחישים הגרועים מכל לממשלה

בג"ץ ידון בתקופה הקרובה במספר עתירות אשר התוצאות שלהן יכולות להשפיע באופן דרסטי על יחסי הכוחות בין שלוש רשויות השלטון, כאשר בחלק מהמקרים ייתכן ואף היה השפעה ישירה על עתידה של הקואליציה והממשלה. אספנו לכם את נושאי העתירות, את התרחישים הגרועים ביותר שיכולים להיות מבחינת הממשלה – ואת הסיכויים שהתרחישים הללו אכן יתרחשו בפועל.

"מדברים כמו ראשי משפחות פשע": עמית בכר במתקפה חריפה על הממשלה
"קורא לחופש ושיוויון במדינה": שלום חנוך נאם בהפגנה בתל אביב  

בג"ץ חוק הנבצרות – חוק יסוד הממשלה

בג"ץ הנבצרות עוסק בשאלה של תיקון חוק יסוד הממשלה בכל הנוגע להוצאת ראש ממשלה לנבצרות. החוק קובע את ההליך ומי יכול לנהל אותו, את העילות בגינן ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות ואת הרוב הנדרש להוציא ראש ממשלה לנבצרות.

צריך להבין, הוצאת ראש ממשלה לנבצרות הינה, בפועל, הדחה של ראש ממשלה מכהן שנבחר על ידי העם. מדובר באירוע לא פשוט מבחינה דמוקרטית, ועד כה נעשה בו שימוש פעם אחת – כאשר ראש הממשלה אריאל שרון לא היה יכול לתפקד מבחינה בריאותית.

למרות המשמעות האדירה של הוצאת ראש ממשלה לנבצרות, החוק לא הסדיר עד כה את הדרך בה ראש ממשלה יוצא לנבצרות. האם היועצת המשפטית לממשלה יכולה להכריז שראש ממשלה מודח מתפקידו? שאלה שלא היה לה מענה.

בשל החשש בקואליציה כי היועצת המשפטית לממשלה תפעל להדיח את ראש הממשלה נתניהו, הכנסת תיקנה את חוק יסוד הממשלה וקבעה כי יש שלוש דרכים להוציא ראש ממשלה לנבצרות. ראש הממשלה יכול להכריז על עצמו כנבצר, הממשלה יכולה לעשות זאת וכך גם הכנסת כאשר הרוב שנדרש למהלך כזה הוא גבוה מאוד.

בתגובה לעתירות שהוגשו נגד תיקון הנבצרות בחוק יסוד הממשלה, היועצת המשפטית לממשלה נקטה בתגובה הקיצונית ביותר שיכולה להיות. לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, היועצת המשפטית לממשלה ביקשה מבג"ץ לבטל חוק יסוד – דבר שלא קרה מעולם.

שופטי בג"ץ החליטו לא לפסול את החוק, אבל כן החליטו להוציא צו על תנאי במסגרתו יש לשכנע אותם מדוע החוק לא ייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה, זאת בשל המימד הפרסונלי כי החוק חוקק בכדי שהיועצת המשפטית לממשלה לא תוכל להוציא לנבצרות את נתניהו באופן ספציפי.

הסיכויים כי השופטים יקבעו כי תחולת החוק תהיה החל מהכנסת הבאה אינו קטן בכלל. המשמעות של כזה דבר היא שבכנסת הקרובה ראש הממשלה נתניהו יצטרך להתהלך בשאלה האם היועצת המשפטית לממשלה תוציא אותו לנבצרות. האם בדמוקרטיה יש בכלל ליועצת משפטית סמכות להדיח את נבחר הציבור הבכיר ביותר? במידה ותחולת חוק הנבצרות תידחה, זאת שאלה שתרחף מעל הכנסת ה-25 עד בחירתה של הכנסת הבאה.

עדיין לא נרשמתם? לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>

בג"ץ הסבירות – חוק יסוד השפיטה

בג"ץ הסבירות כולל עתירות רבות שהוגשו נגד התיקון השלישי לחוק יסוד השפיטה, החוק ממנו מערכת המשפט ובג"ץ שואבים את כוחם. תיקון הסבירות בחוק יסוד השפיטה מונע מכל בית משפט, כולל בג"ץ לקיים דיון "בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר", ואוסר על בתי המשפט להוציא צו בנוגע להחלטות ממשלתיות שכאלה. החוק מגדיר כי המונח החלטה כולל "כל החלטה, לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות".

שתי סיבות יש לתיקון הנבצרות. הראשונה זניחה יותר, וקשורה לכך שבג"ץ לא יוכל יותר לקבוע כי החלטה מסוימת של הממשלה פסולה כי היא לא "סבירה" ויהיה מחויב לנמק את פסיקותיו על נימוקים מעבר ל"סבירות" שמשתנה מאדם לאדם. לתפיסת הקואליציה, בדמוקרטיה, מי שקובע מה סביר אלה העם שבוחר את נציגיו לכנסת.

הסיבה השנייה, העיקרית ואולי המעניינת יותר היא הגבלת היועצת המשפטית לממשלה. מעתה ואילך, היועצת המשפטית לממשלה לא יכולה לקבוע שמשהו מסוים "לא סביר" ורק בשל כך לפסול אותו. עליה יהיה לנמק את העמדה שלה בנימוקים אובייקטיביים איתם יהיה ניתן להתמודד. בקואליציה מצביעים על תשובת היועצת המשפטית לממשלה בעתירות נגד הדחת יו"ר הדואר, שם היא יצאה נגד החלטת השרים קרעי ואמסלם להדיח את יו"ר הדואר – מבלי שהמילה סבירות אוזכרה בתגובתה אפילו פעם אחת.

גם כאן היועצת המשפטית לממשלה ביקשה משופטי בג"ץ לפסול באופן תקדימי חוק יסוד. בקואליציה יותר מרומזים שהפעם השנייה שבה היועצת המשפטית לממשלה ביקשה לפסול חוק יסוד, היא גם הפעם השנייה בה הכנסת הגבילה את הכוח של היועצת המשפטית לממשלה.

בעתירות הללו ישנה נקודה נוספת חשובה. בג"ץ כבר קבע בעבר, באופן תיאורטי, כי הוא יכול לפסול חוקי יסוד. הדוקטרינה בשמה בג"ץ יכול להתערב בחוקי יסוד נקראת "שימוש לרעה בסמכות המכוננת". בג"ץ קבע קריטריונים למה הם חוקי יסוד, ואם חוק לא עומד בקריטריונים הרי שמדובר בחוק רגיל ש'התחפש' לחוק יסוד והכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכות המכוננת שלה, שמכוחה היא מחוקקת חוקי יסוד.

כעת עומדת על הפרק דוקטרינה נוספת שנקראת "התיקון החוקתי שאינו חוקתי", שקובע שהחוק שעבר אכן מתאים לקריטריון של חוק יסוד, אבל הוא "לא מתאים למארג החוקתי" של מדינת ישראל. במידה ובית המשפט העליון יקבע כי יש לו סמכות לפסול חוקים על בסיס הדוקטרינה הזאת, הסמכות לקביעת המארג החוקתי של משינת ישראל יעבור מנבחרי הציבור אל שופטי בג"ץ.

הסיכויים לכך שדוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי תתקבל על ידי בג"ץ גבוהים. קשה לי להעריך מהם הסיכויים לגבי פסילת חוק יסוד לראשונה בהיסטוריה, אז אסתפק באמירה שהם לא נמוכים בכלל. לראשונה בהיסטוריה בית המשפט העליון מתכנס בהרכב של 15 שופטים. זאת הפעם השנייה בהיסטוריה בה מתכנס בית המשפט העליון בהרכב מלא, והפעם האחרונה הייתה כשהיו 9 שופטים בלבד בבית המשפט העליון. בנוסף, הדיון מתקיים כחודש לפני פרישה של נשיאת בית המשפט עליון אסתר חיות וענת ברון. ברור שמהרכב מורכב כל כך יצא פסק דין דרמטי, בלשון המעטה.

בג"ץ פסילת נתניהו

בבג"ץ פסילת נתניהו המטרה היא ראש הממשלה נתניהו עצמו. לפי העותרים, ראש הממשלה נתניהו לא יכול להפריד בין משפטו המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים ובין פעולותיו כראש ממשלה, ולכן יש לקבוע שנתניהו אינו יכול לכהן בתפקיד ראש הממשלה.

הטריגר להגשת העתירה הינה הקביעה של היועצת המשפטית לממשלה כי ראש הממשלה נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינם שלו, כאשר לאחר שחוק הנבצרות עבר בכנסת – הוא יצא לציבור ואמר שהוא "נכנס לאירוע" של הרפורמה המשפטית, בו לא התעסק בשל החשש שהיועצת המשפטית לממשלה תוציא אותו לנבצרות.

אבל רגע, אם חוק הנבצרות עבר, איך אפשר להוציא את נתניהו לנבצרות? כאן מגיע הנימוק הגאוני מבחינה משפטית. אין בקשה להוציא את נתניהו לנבצרות, אלא לקבוע כי הוא פסול ואינו יכול לכהן בתפקיד ראש הממשלה. הסתמכות אינה על הוראת הנבצרות בחוק יסוד הממשלה, אלא על כללי המשפט המינהלי. בראיון למעריב, עו"ד דפנה הולץ לכנר שהגישה את העתירה אמרה: "העתירה מבוססת על כללי המשפט המנהלי שאוסרים על נבחר ציבור לפעול בניגוד עניינים וקובעים שאם לא ניתן להפריד בין פעולותיו כאיש ציבור לבין הפעולות בניגוד עניינים התוצאה היא פסילת כהונה".

כפי שפורסם לראשונה במעריב, היועצת המשפטית לממשלה הגיבה לעתירה באמירה כי יש לדחותה וכי היא מתנגדת להכרזת כי נתניהו פסול מלהיות ראש ממשלה. אמנם נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים שלו, אך אין להכריז עליו כפסול מכהונה בתפקיד ראש הממשלה כיוון שמערך הייעוץ המשפטי לממשלה מטפל בנושא ניגוד העניינים של נתניהו "באופן שוטף, כדין וכנדרש".

השופטים אמנם לא דחו את העתירה, אך הסיכויים שהשופטים יכריזו שנתניהו פסול מכהונה בתפקיד ראש הממשלה, במיוחד לאור התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, קטן מאוד. עם זאת, במידה וכזה דבר יקרה – הסיכוי שהממשלה תבחר מישהו במקום נתניהו לא גבוה, וגם אם כן הסיכויים שימיו יאריכו אינם רבים. תוצאה של הכרזה על נתניהו כנבצר, יכול למוטט את הממשלה  והקואליציה.

כינוס הוועדה לבחירת שופטים

העתירות לבג"ץ בנוגע לכינוס הוועדה לבחירת שופטים באה בעקבות החלטתו של שר המשפטים יריב לוין שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בשל ההרכב שלה. שר המשפטים מעוניין לשנות את הרכב הוועדה, שכרגע נמצא ביחס של 6:3 לרעת הקואליציה. למעט שופטי עליון, כל החלטה יכולה להתקבל בלי שלקואליציה תהיה יכולת אפקטיבית להתנגד.

לפני שנתקדם: הוועדה לבחירת שופטים מורכבת מתשעה חברים. בראש עומד שר המשפטים, שרה נוספת שהממשלה עדיין לא בחרה, חבר הקואליציה יצחק קרויזר, חברת האופוזיציה קארין אלהרר, שני חברים מטעם לשכת עורכי הדין ושלושה שופטים. לצורך כל החלטה, מספיק רוב רגיל – כלומר 5 מתוך 9. לצורך מינוי שופט לבית המשפט העליון, דרושים 7 אצבעות לפחות.

כלומר, ברגע בו הוועדה לבחירת שופטים תתכנס, השופטים נציגת האופוזיציה ונציגי לשכת עורכי הדין יוכלו למנות את מי שבא להם לבתי המשפט השלום והמחוזיים, לבתי הדין לעבודה וכו' – תוך בלימה של נציגי הקואליציה. חברי הקואליציה יהיו תלויים לחלוטין בחסדי המתנגדים להם לצורך מינויים שאינם לבית משפט העליון – שם לחברי הקואליציה יש ווטו, כי הם שלושה.

בשל המצב הזה השר לוין לא מוכן לכנס את הוועדה, והממשלה לא מוכנה למנות שרה כחברה בוועדה לבחירת שופטים, מה שישלים את מספר חבריה לתשעה. לוין אמנם מקדם מתווה שישנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אך העתירות נגד החלטתו לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים יידונו בעוד תשעה ימים.

היועצת המשפטית לממשלה יצאה בתגובתה לעתירות נגד החלטת השר לוין. אגב, גם במקרה זה, כמו בעתירה נגד הדחת יו"ר הדואר, היועצת המשפטית לממשלה הצליחה לצאת נגד החלטת שר בלי שהנימוק יהיה לגבי ה"סבירות" של ההחלטה. מבחינת שר המשפטים זאת בהחלט נקודה שכדאי לקחת למחשבה בנוגע לטענות כי חוק הסבירות הוא חוק דיקטטורי.

הסיכויים לכך שהשופטים יקבלו את העתירה ויורו על כינוס הוועדה לבחירת שופטים גבוה מאוד. השופטים מדברים לא מעט על העומס המוטל על מערכת השפיטה, בין היתר בשל אי איוש תקני שופטים שעומדים ריקים.

נקודה חשובה: כאשר מתבוננים על התקנים הריקים היום בלבד הם לא רבים, אך כאשר בוחנים את התקנים שעומדים היום ריקים בחיבור התקנים שיעמדו ריקים עד סוף שנת 2024 יחד עם תקנים חדשים לשפיטה – אז המספרים מטפסים לכ-95 משרות שיפוטיות שיש לאייש. האם ראוי לבחון את פני הדברים לפי המצב בעתיד או בהווה, זאת שאלה שכדאי שתשאלו את עצמכם.

בכל מקרה שופטי העליון מעוניינים בכינוס הוועדה לבחירת שופטים ומינוי תקני שפיטה חדשים. לא מזמן השופט יצחק עמית כתב בהחלטה שיפוטית כלשהי על מספר התקנים המצומצם גם ככה שיש בישראל ועל העול הרב המוטל על שופטים במדינת ישראל ביחס למדינות אחרות. השופט עמית כמובן צודק, ושר המשפטים מקדם מהלכים שיצמצמו את כמות התיקים העצומה שמוגשת אל בתי המשפט מדי שנה – אך הוראת בג"ץ לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה הנוכחי, תביא לכך שימונו שופטים שאינם מתאימים לממשלה ולקואליציה.

בג"ץ אי גיוס חרדים

עתירת 'בונוס' קטנה. בין העתירות שהוגשו לאחרונה מסתתרת אחת משמעותית מאוד שיכולה לאיים על שלמות הקואליציה – העתירה נגד החלטת הממשלה שלא לגייס חרדים.

תוקפו של חוק הגיוס פג. על פי חוק, כל צעיר חרדי מחויב כעת להתגייס לשורות הצבא, אך בממשלה החליטו שלא לגייס את הצעירים החרדים. בימים אלה חוק הגיוס – או אם נקרא לילד בשמו האמיתי, חוק ההשתמטות – תקוע ב'צינורות החקיקה' של הקואליציה.

החלטת הממשלה שלא לגייס צעירים חרדים עומדת ללא הסמכה בחוק, תוך פגיעה בערך השוויון. הסיכויים שבג"ץ יקבל את העתירה ויורה על גיוס החרדים נמוכים רק בשל העובדה כי שופטי בג"ץ 'משכו רגליים' ככל יכולתם בנוגע לעתירות שהיו נגד החוק. שנים עברו עד שהחוק בוטל. עוד דחייה התקבלה ועוד דחייה התקבלה, עד שהאירוע הפסיק להיות מצחיק.

הסיכוי שהשופטים יורו עכשיו על גיוס חרדים, לאור התנהלות העבר שלהם, אפסי. עם זאת, מבחינה משפטית גרידא – נראה שהעתירה צריכה להתקבל. אין כרגע שום חוק שמסמיך את הממשלה להתנהל בצורה חסרת שוויוניות שכזאת, בה כל צעיר שאינו חרדי יגויס בעוד צעיר חרדי יזכה לכך שההשתמטות שלו משירות לא תיאכף.

המפלגות החרדיות הודיעו שבלי חוק גיוס שיעניק פטור לכל המגזר החרדי – הממשלה תיפול. במידה והכנסת תאחר מלחוקק את חוק ההשתמטות, לדראון עולם, ובג"ץ יכריע כי החלטת הממשלה אינה חוקית וכי יש לאכוף את חוק הגיוס גם על החרדים, כפי שאכן מורה החוק, החלטה שכזאת יכולה בהחלט להביא לפירוק מהיר מאוד של הממשלה.

ואם הממשלה תיפול, מה יעלה בגורל גיוס החרדים? במידה ותיבחר ממשלה משמאל, גם היא תעניק לחרדים חוק השתמטות על מגש של כסף. קל להפיל את הזעם המוצדק בנוגע לחוק ההשתמטות על הממשלה הנוכחית. הרבה יותר קשה זה לזכור שגנץ הבטיח לחרדים שיחתום להם על דף ריק, והם ימלאו כל מה שירצו – אם רק יצטרפו לממשלה בראשותו.