בג"ץ יקיים היום (חמישי) דיון נפיץ ביותר בשאלת כניסתו לתוקף של חוק הנבצרות. יש שתי סיבות לנפיצותו של הדיון, שיועבר באתר "מעריב" בשידור חי. הראשונה היא עצם העובדה כי בג"ץ מקיים דיון לגבי תוקפו של חוק יסוד. השנייה היא כי החוק מסדיר את ההליך במסגרתו ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות, ובפועל להדיח אותו מתפקידו.
בג"ץ הנבצרות יוצא לדרך: עדכונים שוטפים ושידור חי באתר מעריב
החוק 'נולד' בכדי שראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל להתערב ברפורמה במערכת המשפט. בערב שלאחר העברת תיקון הנבצרות בחוק יסוד הממשלה, ראש הממשלה נתניהו נעמד מול המצלמות ואמר כי הוא 'נכנס לאירוע'. בעקבות כך, היועמ"שית הודיעה לנתניהו כי הוא הפר את הסדר ניגוד העניינים בעניינו. מיד לאחר מכן הוגשו עתירות לבג"ץ שדרשו כי לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל בג"ץ יבטל תיקון לחוק יסוד. הכנסת וראש הממשלה נתניהו הגישו לבג"ץ תגובה לעתירות כי אין לבג"ץ סמכות להתערב בחוקי יסוד, בעוד היועמ"שית שברה את המסורת של הייעוץ המשפטי לממשלה וביקשה מבג"ץ להתערב בחקיקת יסוד כך שחוק הנבצרות יבוטל.
הנימוק של היועצת המשפטית לממשלה הוא כי הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכות המכוננת שלה, מכוחה היא מחוקקת חוקי יסוד, וחוקקה את חוק הנבצרות באופן פרסונלי בכדי לחלץ את ראש הממשלה נתניהו מהמצב המשפטי האישי שלו בו הוא מצוי בשל המשפט הפלילי שמתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי בירושלים. במהלך דיון שהתקיים בפני הרכב רגיל, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אמרה: "ראש הממשלה אמר בקולו שידיו היה כבולות, ואחרי שעבר חוק הנבצרות - אמר ש'אעשה מה שאני רוצה'. הכל נולד בעקבות העתירה להוצאת נתניהו לנבצרות, בעקבות כך נולד החוק".
עם זאת, השופטים החליטו לדחות את עמדתה התקדימית של היועמ"שית כי יש לפסול את החוק, והוציאו צו על תנאי שקובע כי השופטים נוטים לקבל את העתירות במובן שמועד הכניסה לתוקף של חוק הנבצרות לא יהיה מיידי. בנוסף, ההרכב הורחב ל-11 שופטים, ובפניו יתקיים היום הדיון. ראש הממשלה והכנסת התנגדו להתערבות בג"ץ בחוק יסוד הנבצרות, בעוד הציגה עמדה לפיה אם החוק לא נפסל יש לכל הפחות לדחות את כניסתו לתוקף לכנסת הבאה. כאשר מוצא צו על תנאי, הדבר מסמן כי השופטים נוטים לקבל את העתירה.
הצו הופך את נטל הראייה על הממשלה והכנסת, וכעת הם אלה שצריכות לנמק מדוע השופטים לא יקבלו את העתירה - במקום שהעותרים ינמקו מדוע השופטים יקבלו את העתירה. בתום הדיון, השופטים יכולים לבטל את הצו על תנאי כך שחוק הנבצרות יהיה תקף באופן מידי - או לקבוע כי הצו על תנאי יהפוך לקבוע, כך שחוק הנבצרות ייכנס לתוקף רק החל מהכנסת הבאה. עד אז, תרחף השאלה האם היועצת המשפטית לממשלה יכולה להוציא לנבצרות ראש ממשלה או לא. במידה והיועמש"ית תחליט להוציא את נתניהו לנבצרות, ייתכן מאוד שנגיע לסבב נוסף של עתירות במסגרתו תיבחן השאלה האם ליועמ"שית יש סמכות להוציא ראש ממשלה לנבצרות משפטית, ובכך להדיחו מתפקידו.