הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
מה המשמעות של "חוק האח הגדול" שאושר בוועדת השרים? כיצד הוא ישפיע על החיים שלנו כאזרחים במדינה? האם מדובר בקץ הפרטיות או במהלך מבורך שדווקא יעצים את תחושת הבטחון במרחב הציבורי? הסניגור עו"ד אסף טל סבור כי מדובר בחוק "שישמור על האזרחים", מנגד, עו"ד אורי קינן מזהיר: "לא תהיה לנו כל פרטיות".
חוק האח הגדול שאושר בוועדות השרים, יהווה, אם יכנס לתוקפו, תיקון לפקודת המשטרה (מערכת צילום ביומטרית), ולפיה המשטרה תוכל להציב מערכות צילום ביומטריות במרחב הציבורי לצורך מניעה או גילוי עבירות פשע שהעונש עליהן מעל שבע שנים ועבירות נוספות מסוימות, מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, איתור נעדר ואכיפת איסורי כניסה למקום ציבורי מגודר או אכיפת צווי הרחקה ממקום ציבורי.
המערכת צפויה לזהות אנשים שהוכללו במערכת, ויש תמונה מזוהה שלהם. לכן, אנשים שאין למשטרה עילה להכליל אותם במערכת, יצולמו אך לא יזוהו. תצלומים שלא זוהו יישמרו למשך 72 שעות. נקבע כי המשטרה תוכל לעשות שימוש רק אם יש "סבירות גבוהה" לכך שהפעלת המצלמה נדרשת לצורך מבצעי קונקרטי, והשימוש ייעשה באישור קצין בדרגת נצ"מ. מידע על אנשים שזוהו יישמר למשך שנתיים.
בנוסף, נקבע הסדר עונשי בהצעת חוק, לפיו אדם שהגיע אליו מידע דרך מערכת הצילום המיוחדת, ישמור אותו בסוד, ואם יפר את חובת הסודיות או יעשה במידע שימוש - יוטל עליו עונש מקסימלי של שלוש שנות מאסר.
עורכי הדין אורי קינן, רועי עזרא, הסניגור הפלילי אסף טל, רוני אלפסי, צביקה גלזר ואיתי אנשל השתתפו בדיון שעסק בהצעת החוק בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול", בהנחיית מולי ארי, והתקשו להסכים אם מדובר בחוק טוב, או רע.
לדברי עו"ד טל, המעקב של המדינה אחרינו קיים גם היום בכבישי ישראל בהם מותקנות מצלמות עין הנץ. "המצלמה הזו", הוא שואל, "נותנת לך פרטיות? היא לא בודקת באופן תמידי זה נכון, אבל אם תדרוש נתונים מסוימים היא תינטר, אבל היא לא שונה".
"לטעמי", אומר מנגד עו"ד רועי עזרא, "מדוב בעוולה חמורה יותר, כי הכוח שניתן למשטרה כאשר המפכ"ל בזמנו שלמשטרה אין את היכולות האלה, והתברר שכן יש, ועכשיו יש ועדת חקירה לעניין הזה. לדעתי, לכל הפחות צריך להמתין למסקנות הוועדה ורק אז בכלל לתכנן איזה שהם תהליכים".
על כך השיב הסניגור אסף טל: "באים אזרחי מדינת ישראל, זועקים לאכיפה ולמשילות ושיתפסו את העבריינים. הנה יש טכנולוגיה מתקדמת שאני מבין את החשש אבל המצב בישראל קטסטרופלי מבחינה חברתית ומחייב צעדים ממשיים, אין מה לעשות".
"יש פה פגיעה בחירויות וצריך להבין את זה", מדגיש עו"ד אנשל. "צריך לקבוע מה מתעדים וכמה זמן נשמר התיעוד. מתעדים מי שהיה בהפגנה? את מי?".
"תזכור", מוסיף עו"ד טל, "שבעקבות שמירת מידע ודי-אן-איי הצליחו לפענח פשעים מלפני עשרות שנים".
על כך הקשה עו"ד אנשל ושאל מה אם ייעשה בכך שימוש לדברים אחרים כמו בגידה בין זוגות נשואים.
"הבעיה", מבהיר עו"ד קינן, "היא שלכל אזרח במדינה יש את הזכות להיעלם – לא לעבור עבירה ולהיות אדם נשכח. כלומר, זכותו להיות איפה שהוא רוצה מבלי שיפקחו עליו. אבל יש מתח בין הרצון לפתור עבירות פליליות לבין הצורך לאפשר לאדם את הזכות להיות אלמוני. אני חושב ומסכים עם המחיקה החוזרת של הנתונים כל מספר ימים, שמירת דאטה זה מדהים ולא הגיוני שהמידע עלי כאדם שומר חוק וחופשי שיתועד איפה הייתי ומה עשיתי. תארו לכם שבגוף מסוים ביחידת המשטרה ישב שוטר שיוכל להוציא עליך מידע איפה היית בכל דקה ודקה. והוא רוצה לעשות מסחר במידע הזה. לנתונים הללו יש סיכוי לזלוג, איך ניתן לשמור על המידע הזה?".
עו"ד עזרא מסכים: "עד שלא יפתרו את בעיית האבטחה החמורה ביותר, אני לא סומך שהמידע של הזיוהי ביומטרי לא יימחק ולא יזלוג לגופים שאנחנו לא יודעים מי הם. הלכו על הפתרון הקל והמהיר ביותר, המסוכן ביותר שגם לא בטוח שיעזור".
"הזכות לפרטיות", מוסיף עו"ד אנשל, "היא זכות על במדינה דמוקרטית. יש כלים אחרים להיאבק בפשיעה ולהתמודד עם עבריינות ולא כאלה דקרוניים ולא דרך כניסה לחיים של אנשים". אך עו"ד טל השיב: "מי שאין לו מה להסתיר לא מפחד".
"צריך להפעיל שיקול דעת מסוים", מסכמת עו"ד רוני אלפסי, "אבל כשנפתור את בעיית האבטחה והשמירה על המידע אז זה בהחלט כלי שיכול לעזור לנו כחברה".
עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר