הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
זוגות גרושים ממשיכים להיות גרושים, מן הסתם, גם בתקופות מלחמה. כאן, המציאות הביטחונית הקשה, שמשליכה עלינו גם פיסית וגם נפשית, מוסיפה סוגיות מאתגרות אף יותר. עו"ד יפעת לב ארי, המתמחה בדיני משפחה, עונה על שאלות מהותיות שצצות אצל זוגות רבים בתקופה זו.
"אקדים ואומר", פותחת עו"ד יפעת לב ארי למולי ארי בתוכנית מחוץ לפרוטוקול, "בתחום של דיני משפחה, כל מה שקורה עכשיו, המציאות ההזויה הזו, זה משהו שלא יודעים איך להתמודד איתו, אין פסיקה ואין תשובות בספרות המקצועית. לכן, כל הסוגיות שצצות בימים אלו בין בני זוג שהתגרשו ויש להם הסדרי שהות ומזונות, עליהן להיות שזורות כחוט השני בתום לב. מעבר לכך, וזו כנראה העצה החשובה ביותר, כדאי לנסות ולתקשר עם הגרוש או הגרושה, גם עם אלו שבימי שגרה אין אפשרות לעשות זאת. זו מציאות שונה, והיא זמנית, ורצוי ומומלץ, ובעיקר בשביל רווחת הילדים וטובתם בימים של חרדות, להתגמש, לבוא לקראת ולנסות לייצר תקשורת טובה".
אם הילדים היו בסופ"ש אצל אביהם בת"א והוא מסרב להחזיר בטענה שיאצלו יותר בטוח, יש מה לעשות?
עו"ד לב ארי: "אם הילדים שלי נמצאים בת"א ואכן זה יותר בטוח, אני מציעה בעצה מקצועית ואפילו אישית, תסתדרו ביניכם. אף שיכול להיות שהאב ינצל זאת בהמשך הדרך ניצול ציני לטובתו, זה כבר סיפור אחר, ונדע להתמודד עם זה בהמשך. בזמן המלחמה, אם באמת יותר בטוח לילדים או לטובת הילדים כדאי לעשות זאת. הרעיון הוא פשוט להסתדר, להתגמש ולהתפשר. משפטית אם האב לא מחזיר אותם לכאורה זו עילה של הפרת הסדרי שהות, אבל במקרה הזה שאנו נמצאים בו רצוי מאוד לנסות ולהגיע לפשרות כמה שאפשר".
גרושתי רוצה לקחת את הילד לחו"ל בטענה ששם יהיה לו יותר בטוח, אני לא מעוניין, כיצד עלי לפעול?
עו"ד לב ארי: "לגבי הוצאת ילד לחו"ל, התשובה היא חד משמעית לא. האם אינה יכולה להוציא ילד לחו"ל – ואגב לא בטוח שזה יותר בטוח שם. בכל מה שקשור לקטינים ולהוציא ילד מחוץ לגבולות המדינה, לא משנה אם זה זמן מלחמה או שלום, לא מוציאים ילד ללא הסכמת ההורה השני".
גרושתי מתגוררת באשקלון בדירה בלי מקלט ובלי ממ"ד, אני מבקש שהם יעברו אלי, האם יש לי דרך לאלץ אותה?
עו"ד לב ארי: "דרך המלך היא לפנות לביהמ"ש ולבקש בקשה לסעד זמני שעניינו כי בזמן המלחמה הקטינים יעברו לאותו מקום שהוא יותר בטוח. האם ניתן לעשות את זה כמחטף, כמשהו דרך החלון האחורי אז לא. במידה וההורים יכולים להגיע להסכמה ביניהם אז מה טוב. במידה ואין הסכמה ניתן לפנות בתביעה לערכאה משפטית ולבקש סעד זמני דחוף אם אכן יש סכנה לילדים והצד השני לא מסכים לשינוי".
הגרוש במילואים כבר 3 שבועות והילדים אצלי כל הזמן, זה אומר הוא יצטרך להוסיף לתשלום המזונות כי הנטל הכלכלי משמעותי יותר?
עו"ד לב ארי: "הנטייה היא לחשוב בזמן מלחמה שזה מצב שלא יחלוף, אך כמובן שהמצב הזה לא יישאר לנצח והוא זמני. כמו בשאלה הקודמת, יש פה, לכאורה ועל פניו, מקום לפיצוי, כי הילדים נמצאים אצל האישה בזמן שהגבר נמצא כל הזמן בצו 8. מצד שני, אם תוגש תביעה להגדלת מזונות בעניין הזה, ביהמ"ש יבחן את תום הלב שבהגשת התביעה הזו, יכול להיות שעד אז כבר יגמר מצב החירום. אם יוגש סעד זמני להגדלת מזונות באופן זמני, ביהמ"ש יבחן אם יש תום לב בהגשת הבקשה, אם אכן הצדדים לא יוכלו למצוא איזה פתרון מוסכם אחר ובכל מקרה הגדלת מזונות כרוכה בשינוי נסיבות מהותי. הוכר כבר בפסיקה הישראלית שמלחמה היא לא שינוי נסיבות מהותי, אנחנו ישראלים שחיים על חרבנו, מאז קום המדינה יש לנו כל כמה שנים סבב של מצב ביטחוני ומצב חירום, לכן אין כאן עניין של שינוי נסיבות".
הגן של הילד לא ממוגן – שני ההורים הגרושים עובדים – איך אפשר לחלק בצורה חוזית או אחרת כך שישיגו אותו מס ימי עבודה?
עו"ד לב-ארי: "אם הגן לא ממוגן והילד בבית, אז ההכרעה הטובה וההגיונית ביותר של שני ההורים זה לחלק ביניהם בצורה שווה את זמני השהות. במידה ואין הסכמה, ביהמ"ש לענייני משפחה בתקופת הפגרה דן בסעדים של חירום, סעדים זמניים, ולכן אם לא הגיעו להסכמות אפשר לפנות לביהמ"ש. יחד עם זאת, אני ממליצה אולי לפנות לעו"ד שהוא מגשר, שיוכל לבנות איזה מנגנון שיתאים לתקופת החירום שלא ידוע כמה זמן תימשך".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר