הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע לאחרונה שזוגתה של אישה אשר הסתייעה בחבר משותף על מנת להורות ולהביא לעולם תינוקת לא תוכר כי אמה המאמצת. השופטת קבעה במקרה זה כי אין מקום להכרה בהורות הסכמית שאינה מעוגנת בחוק.
החלטה זו מאפשרת הזדמנות להבין ולו במעט מהי בכלל הורות פסיקתית? ובאילו מקרים נדרש בעצם צו בית משפט המכריז על אדם מסוים כהורה לילד?
עו"ד עיינה אונגר לטין בראיון מיוחד למולי ארי העורך הראשי של אוביטר מסבירה:
לדברי עו"ד עיינה אונגר לטין, המתמחה בדיני משפחה ובדיני ירושה, צו הורות פסיקתי הוא צו שיפוטי המכונן קשרי הורות בין בן או בת זוג של הורה ביולוגי לילדו של ההורה הביולוגי, במקרים בהם הוריית הילד נעשתה בכוונה משותפת ותוך תכנון משותף של בני הזוג.
"צו הורות פסיקתי", מסבירה עו"ד אונגר לטין, "זה צו הניתן במקרים של זוגות מאותו המין למשל, כאשר לאחד מהם יש ילד ביולוגי והשני מבקש להפוך להורה של אותו ילד למרות שאין להם אותו מטען גנטי ולמרות שהוא לא למעשה ילד אותו. בני הזוג עורכים הסכם המאושר בביהמ"ש לענייני משפחה. השניים צריכים כמובן להוכיח שיש ביניהם מערכת יחסים שהחלה עוד לפני שהילד נולד. ההסכם, והצו שניתן על ידי ביהמ"ש קובע למעשה שהאב או האם, שהם לא הורה ביולוגי, לוקחים על עצמם את האחריות על כל החובות והזכויות של אותו ילד. הילד הופך לילד שלהם לכל דבר ועניין. חשוב להבין שזה לכל החיים – אי אפשר להתחרט אחרי שנה או שנתיים ולהגיד – 'טוב אנחנו נפרדים ולכן הילד הזה הוא שלך, הוא ילד ביולוגי, קח את האחריות עליו, אני לא רוצה', אין דבר כזה. הגיעו אלי במהלך השנים מקרים רבים לייעוץ של נשים או גברים שהם ההורים הביולוגיים ולאחר הפרידה מבן הזוג מבקשים לבטל את הצו. הם אומרים לי ' זה הילד הביולוגי שלי, למה לפרודה שלי מגיעות זכויות?'
ואני מסבירה שההסכם הזה הוא פסק דין חלוט, שאושר על ידי בית המשפט. אתם הסכמתם לכל והתחייבתם שאתם חולקים את הזכויות והחובות על הילד, אז הילד עכשיו משותף לשניכם ולא ניתן לשנות זאת".
אם כך, מדוע ביהמ"ש סירב לקבל את בקשת בנות הזוג לתת צו הורות פסיקתי?
עו"ד עיינה אונגר לטין: "זהו אכן מקרה מאוד חריג, כי מדובר היה בשתי בנות זוג, שהן ידועות בציבור, ויש להן שני ילדים משותפים, שתיהן רשומות כאימהות של הילדים. הילד השלישי נולד בסיוע של חבר משותף שאיתו הן הגיעו להסכם. על פי ההסכם, הגבר לא יהיה אחראי לא בחובות ולא בזכויות לגבי התינוקת הזו והוא שלעצמו גם חתם על הסכם שאין לו שום מחויבות, אם זה מזונות או אם זה לראות את הילדה וכו'. בהמשך המקרה הגיע לבית המשפט בבקשה להפוך את האם הלא ביולוגית לאם מאמצת, אך זה לא אפשרי כי זה בניגוד לחוק האימוץ. על פי חוק האימוץ ברגע שיש שני הורים ביולוגיים אז בעצם לא ניתן לבקש אימוץ. זה לא שביהמ"ש לא רצה לסייע להם ולעזור להם, אלא שהיו שם עוד נקודות שהתייחסו לשאלה האם אתה ניתן לשלול מראש את האבהות של הגבר? בנקודה הספציפית הזו לא היה ניתן לקבוע לפי חוק האימוץ כי הם לא עמדו בתנאי האימוץ".
האם עצם העובדה שהילד נולד לתוך מסגרת משפחתית של בני או בנות זוג קבועים, לא מהווה איזושהי הכרה חד משמעית בזה ששניהם הורים?
עו"ד אונגר לטין: "לא, זה לא מספיק. אם בני זוג מנהלים מערכת יחסים ואחד מהם מחליט שהוא קם והולך ואין לו כל צו שיפוטי של הורות פסיקתית אז הלכה למעשה גם אין לו שום חוות כלפי אותו הילד אלא אם כן הוא רשום כהורה שלו במשרד הפנים. הרישום במשרד הפנים, צו הורות פסיקתית זה לא דבר שנעשה כלאחר יד. אומנם, ביחס לעבר מדובר בהליך די פשוט. עד לפני מספר שנים, כדי להירשם כהורה היה צריך להגיש בקשה, ובהמשך היו ממנים עובד סוציאלי שהיה בודק את כלל המערכת המשפחתית. היום כבר לא עושים את זה. מספיק שיש הסכם ומעיד על כך שאתם מנהלים מערכת יחסים זוגית אמיתית וכנה ואתה הופך להיות הורה. העובדה שלא חותמים על הסכם מקשה כמובן גם על מי שלאחר פרידה רוצה חלק בחיים של אותו הילד. במקרים כאלו, במידה וההורה אינו רשום ככזה, הוא אכן יכול לפנות לית המשפט ולבקש זכויות וחובות כלשהן. הוא יכול לטעון שיש לו איזו זכות פסיכולוגית עם אותו הילד ובמידה והשופט משתכנע, הוא יכול לקבל זכויות ראייה וגם לשלם מזונות".
משרד עו"ד עיינה אונגר לטין נוסד בשנת 1999 ומתמחה בתחום המעמד האישי על כל רבדיו תוך שימת דגש על מתן מענה אישי וייחודי לכל לקוח לפי צרכיו ומטרותיו הייחודיים. בראש המשרד עומדת עוה"ד עיינה אונגר לטין העוסקת בתחום דיני המשפחה מיום הסמכתה ומזה כ- 26 שנים ברציפות
עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר