הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
אירועי השבעה באוקטובר טלטלו את חיי כולנו והם מוסיפים לעשות זאת בכל יום. למעשה, ניתן לומר שהמדינה כולה, על מרבית תושביה, מצויה בימים אלו בטראומה של ממש, והעתיד עדיין איננו ברור. עם זאת, מובן שהמדינה לא יכולה להגדיר את כלל האזרחים במדינה כנפגעי טרור ופעילות איבה, אך מי כאן זכאי לפיצוי ואת מי הוא יכול לתבוע?
עו"ד חיים פרנק מומחה לנזיקין מסביר בתוכנית מחוץ לפרוטוקול כיצד יש לפעול.
"ראשית", אומר עו"ד פרנק, "יש להגדיר מה זה בכלל נפגע פעולות איבה? ההגדרה הזו כוללת כל אזרח או תושב במדינת ישראל שנפגע פגיעה גופנית או נפשית ואותם אנשים זכאים להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. חשוב לציין ולהדגיש גם את הפגיעה הנפשית, משום שיש וגם בגינה תוכרו שנפגעי פעולות איבה".
כאשר מדובר בפגיעות פיזיות בשל פעילות טרור, הטיפול הוא מיידי וגם קל מאוד להוכיח כי האדם הפצוע נפגע מפעילות איבה. אך מה לגבי פציעות נפשיות שלא פעם מתעוררות מאוחר יותר, לפעמים גם שנים לאחר המקרה?
לדברי עו"ד פרנק, ניתן לקבל הכרה מהמדינה על פגיעה נפשית בהמשך הדרך, אך חשוב לתעד את המקרה כמה שיותר סמוך לאירוע. מי שנכח וחושש מפגיעה נפשית על רקע אירוע טרור או מלחמה, חשוב שיפנה לטיפול רפואי בהקדם, הן על מנת לטפל בעצמו והן על מנת לתעד את המקרה.
"חשוב", מוסיף עו"ד פרנק, "לתעד את החששות, את החרדות, לספר לרופא מה הוא מרגיש וממה הוא סובל. במידת הצורך יש לקבל טיפול פסיכולוגי או של פסיכיאטר, ולא לשכוח לתעד כל דבר. התיעוד הוא חיוני בעת הגשת התביעה לביטוח הלאומי, וככל שיש יותר תיעוד, יהיה קל יותר לאשר את התביעה. הגוררם המאשר את מי שבסופו של דבר מאשר את התביעה זה לא המוסד לביטוח לאומי אלא רשות מאשרת במשרד הביטחון, היא יכולה לבוא ולבדוק האם אותו אירוע קרה או לא".
"כדי שביטוח לאומי יכיר בפגיעה כפגיעה נפשית", מוסיף עו"ד פרנק, "צריך להיות אירוע ישיר שקרה לאותו אדם, שכתוצאה ממנו נפגע פגיעה נפשית. אנחנו כולנו חווינו את האירוע, אבל אם ניקח את אותם תושבי עוטף עזה, הם נפגעו בצורה משמעותית מאוד, גם בפגיעות נפשיות שיכול להיות שהם עדיין לא מודעים אליהם. אותם נפגעים עליהם להגיש את התביעות האלו לביטוח הלאומי כדי כן לקבל את הסיוע שמגיע להם. זה לא רק תגמול כספי, אלא גם עזרה, טיפול פסיכולוגי וכל מיני כלים נוספים בניסיון להחזיר אותם למסלולם".
הזכרת את עוטף עזה, הם חוו פגיעות ישירות, מה לגבי שאר הארץ? הדין אותו דין?
עו"ד פרנק: "הדין הוא אותו הדין. גם מי שנפגע בפעולות איבה בחו"ל, אזרח ישראלי, יתכן ויהיה זכאי לתגמול מהמוסד לביטוח לאומי. חשוב לדעת שיש כמה מסלולים ולהבין את ההבדלים ביניהם. יש עובדים, למשל מי שעבד במסיבת נובה ונפגע, יכולים להגיש גם כנפגעי עבודה וגם כנפגעי איבה. חשוב מאוד להגיש את שתי התביעות במקביל, אף שמדובר בשתי תביעות נפרדות, למוסד לביטוח לאומי, ובסופו של דבר - לבחון מה התביעה העדיפה, כלומר באיזו תביעה נקבל פיצוי גבוה יותר. החוק מתיר לנו את הברירה הזו לבחור את התביעה העדיפה וכדאי לנצל את זה. יכול להיות מצב שבתביעה להכרה כנפגעי איבה הנפגע יקבל פיצוי משמעותי יותר מאשר כנפגע עבודה וההפך, זה תלוי בנתונים האינדיבידואליים של אותו האדם".
ומה לגבי פגיעות עקיפות בגוף בעקבות אירועי המלחמה? מה דינו של אדם ששבר את רגלו בעת שרץ לתפוס מחסה בממ"ד בעת אזעקה? האם גם כאן, אף שמדובר בנזק עקיף, מדובר במי שיוכר כנפגע עבודה?
לדברי עו"ד פרנק, מדובר במי שחד משמעית הוא נפגע של פעולות איבה. "גם כאן, כמו במקרים אחרים, חשוב שוב לתעד את המקרה כמה שיותר סמוך לאירוע ולבצע את התיעוד בצורה הנכונה. פנו לרופא, עדכנו אותו וודאו שכל הפרטים יירשמו, לאחר מכן יש לפנות לביטוח הלאומי ולהגיש את הטפסים על מנת לאשר את התביעה".
ימי המלחמה הובילו את עו"ד פרנק לתרום מניסיונו ומזמנו עבור מי שנפגעו.
כעת, המשרד פועל 'פרו-בונו', בהתנדבות, בייצוג של נפגעי פעולות איבה מול רשויות המדינה בדרך להכרתם ככאלה. עו"ד פרנק מסביר, כי אף שניתן להגיש את התביעות האלו לבד, כלומר ללא ייצוג משפטי, וגם להצליח, "יש מקרים מסובכים שכדאי מאוד להתייעץ עם עורך דין בתחום. לפעמים אתה יכול לקבל פיצוי, למרות שמגיע לך פיצוי גבוה יותר", הוא אומר.
פירמת עו”ד חיים פרנק ושות’ מתמחה בנזקי גוף.
עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר