הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
מעגל נפגעי פעולות האיבה התרחב מאוד מאז אותה שבת שחורה שחווינו בשבעה באוקטובר. בהתאם לחוקי המדינה, נפגעי פעולות איבה זכאים להכרה, טיפול, קצבאות, הטבות ומענקים שונים, בהתאם למצבם ולנכות שתיקבע להם.
אולם, בין הנפגעים הרבים היו גם אנשים שהאירועים תפסו אותם בזמן העבודה, כמו עובדי המסיבה נובה, עובדי חברת חשמל ועוד.
מה הן הזכויות של עובדים שנפגעו בפעילות איבה במהלך עבודתם? וכיצד עליהם לעמוד על זכויותיהם? עו"ד תומר בכר, מומחה לדיני נזיקין וייצוג נפגעי איבה, מסביר למולי ארי בתכנית "מחוץ לפרוטוקול".
"ראשית", אומר עו"ד תומר בכר, "נבחין בין נפגעי פעולות איבה לבין עובדים שנפגעו. למעשה, נפגעי פעולות איבה מגישים את התביעות שלהם מול ביטוח לאומי במסלול אחד ואילו נפגעי עבודה מגישים את התביעות שלהם במסלול אחר. אצל נפגעי פעולות איבה במהלך עבודה, מדובר בעצם בשתי תביעות המוגשות במקביל – אחת על תאונת עבודה והשנייה על פגיעה מפעילות איבה. שני המסלולים הללו פעמים רבות מתאחדים במקרים שבהם פעולת האיבה הייתה תוך כדי עבודה. חשוב מאוד להבין מה מקבלים במסלול הזה ומה מקבלים במסלול השני כי יש המון הבדלים בין המסלולים. ישנם נתונים שונים, של הנפגע עצמו, המשפיעים על הזכויות שהוא יקבל בכל מסלול, כלומר בכל תביעה שיגיש. הנתונים הללו כוללים את השכר שהוא מרוויח, חומרת הפגיעה ואפילו את העבר הרפואי של אותם נפגעים. על מנת שניתן יהיה להחליט איזה מבין המסלולים עדיף מבחינת גם גובה הפיצוי, גם שאר הזכויות מסביב, חשוב להגיש את התביעות במקביל".
לדברי עו"ד בכר, המדינה מאפשרת לאותם עובדים שנפגעו להגיש את התביעה בשני המסלולים במקביל ורק בהמשך להחליט, בהתאם לנתונים שיתקבלו, באיזה נתיב לבחור. "ביטוח לאומי", מוסיף עו"ד בכר, "בודק ובוחן את הנסיבות בשתי התביעות ולאחר מכן, לאחר שלב ההכרה מגיע שלב הוועדה הרפואית. מתקיימת ועדה רפואית אחת שבודקת את שתי התביעות יחד. במסגרת הוועדה הזו, בעצם, מזכיר הוועדה ממלא שני פרוטוקולים – של נפגע עבודה ושל נפגע איבה, כאשר בנשי הפרוטוקולים כמובן הממצאים זהים, התלונות זהות וכן הלאה. הדבר היחיד ששונה, או יכול להיות שונה, זה קביעת אחוזי הנכות. כשמדובר על נפגעי עבודה, סעיפי הנכות הם לפי הסעיפים המופיעים בחוק הביטוח הלאומי ואילו אצל נפגעי פעולות איבה סעיפי הנכות הם סעיפים המופיעים בחוק הנכים של נפגעי משרד הביטחון. אין זהות בין שני החוקים האלו ובין שני הסוגים של הנכויות".
יש הבדל בגובה הפיצוי?
עו"ד תומר בכר: "בוודאי, יכול להיות הבדל משמעותי. מי שנפגע בפעולת איבה אין שום רלוונטיות, למשל, לגובה השכר שלו. כולם מקבלים את אותו הדבר. נפגעי איבה שגובה הנכות שלהם עומד על 10%, יקבלו כולם סדר גודל של 57 אלף שקלים. לא משנה אם הנפגע השתכר 100 אלף שקל בחודש או שהיה מחוסר עבודה לגמרי. אצל נפגעי עבודה, אותם 10 אחוזי נכות יכולים להוביל לפיצוי גבוה יותר משום שהם תלויים בגובה השכר של הנפגע. כאן, מי שהרוויח יותר גם יקבל יותר פיצוי כי הוא שילם יותר ביטוח לאומי ורכש ביטוח גדול יותר. לכן, צריך לדעת איך לקרוא את הנתונים ובמה לבחור".
עו"ד בכר מציג כדוגמא את רון קריבוי, מי שעבד כסאונדמן בנובה ושוחרר רק לפני ימים ספורים משבי חמאס. "זוהי דוגמא למי שבוודאי יהיה מוכר בשני המסלולים גם יחד. בסופו של דבר אחרי שיקבעו את גובה הנכות שלו הוא יצטרך לבחור איזה מסלול כדאי לו יותר. חשוב להבין ולזכור כי הבחירה לא צריכה להיעשות לפני התהליך, אלא רק לאחר קביעת הנכות. רק אז למעשה אנחנו יכולים לדעת ולמדוד איזה פיצוי מגיע בכל מסלול ואיזה זכויות יתווספו. עד שלא נקבעת הנכות הצמיתה אנחנו לא יכולים לדעת מה עדיף".
מה לגבי מתנדבי מד"א או זק"א שנפגעו במהלך עבודתם? האם גם הם מוכרים כמי שנפגעו במהלך עבודתם?
עו"ד תומר בכר: "בהחלט. בעניינם של אותם מתנדבים הוקם מסלול שלישי בביטוח לאומי שנועד בדיוק לנושא הזה. החוק מגדיר אותם במפורש ככאלה שאם הם נפגעו תוך כדי מילוי תפקידם הם זכאים לפיצוי. זה אומנם מסלול שונה אך הוא מאוד דומה למסלול של נפגעי העבודה מבחינת הזכויות של אותם עובדים שנפגעו. בסופו של דבר, הפיצוי של כל מתנדב שנפגע מחושב לפי גובה השכר שלו באותו הזמן. המסלול הוא מאוד דומה למסלול של נפגעי עבודה".
עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר