הסערה התורנית: על פי טיוטת פסק הדין בבג"ץ בעתירות לפסילת ביטול עילת הסבירות, שפרסם בשבוע שעבר העיתונאי עמית סגל ('חדשות 12') מסתמן כי רוב של 15 שופטי בית המשפט העליון בעד פסילת החוק, זאת כש־8 מהם עתידים לתמוך בפסילה. אך מהו חוק הסבירות? "מעריב" עושים לכם סדר.
חוק הסבירות הוא התיקון השלישי לחוק יסוד השפיטה, המסדיר את סמכויות הרשות השופטת במדינת ישראל. עילת הסבירות היא עילה במשפט המינהלי. העילה נקבעה במקור משפט האנגלי בפסק דין ונסברי, בו נאמר כי "אם החלטה שנוקטת רשות בעניין שבסמכותה היא כה בלתי סבירה, עד שלא ייתכן שרשות סבירה כלשהי הייתה מקבלת החלטה כזאת אי פעם, אזי בית המשפט יכול להתערב". בפסק דין דפי זהב, השופט ברק קבע כי עילת הסבירות היא עילה עצמאית, ובשנים לאחר מכן בית המשפט העליון הרחיב את העילה שוב ושוב.
בתיקון חוק יסוד השפיטה, הוחלט לקבוע כי בית המשפט העליון "לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין כאמור". המילה החלטה הוגדרה כ"כל החלטה, לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות". מאז פסילת עילת הסבירות, בג"ץ דן בהחלטות שונות של הממשלה, כמו בעתירה נגד פיטוריו של יו"ר הדואר, גם ללא עילת הסבירות.
מהו חוק יסוד?
לאחר שבהקמת מדינת ישראל לא נחקקה חוקה, עברה "החלטת הררי", שקבעה כי הכנסת תחוקק חוקי יסוד ואלה יהיו פרקים בחוקה. בשנת 1995 השופט ברק קבע בפסק דין מזרחי כי חוקי היסוד התגבשו לידי חוקה והם בעלי "מעמד חוקתי על חוקי". מתוקף כך, ברק אמר כי הכנסת מוסמכת לקבוע חוקה, אך אינה יכולה לקבוע חוקים הנוגדים את החוקה – שהיא בעלת מעמד עליון על החוקים. מאז, בית המשפט העליון החזיק בסמכות לפסול חוקים הנוגדים חוקי יסוד.
מדוע פסילת חוק יסוד על ידי בג"ץ הוא כל כך דרמטי?
בג"ץ קבע בפסק הדין בעניין חוק הלאום כי באופן עקרוני יש לו סמכות לפסול חוקי יסוד, אך הוא לא עשה שימוש בסמכות כה מרחיקת לכת עד לרגעים אלה. לפי טיוטת פסק הדין שפורסמה, כעת בג"ץ הולך לעשות שימוש בסמכות זו לראשונה בהיסטוריה. הנקודה הדרמטית היא כי עד כה סמכות בג"ץ לפסילת חוקים נשענה על כך שאת החוקה קבעו נבחרי הציבור, והם הגבילו את עצמם לגבי החוקים שהם יכולים לחוקק. השופט ברק עצמו אמר בעבר כי במידה והמחוקק מעוניין, שישנה את חוקי היסוד. כעת, בג"ץ יפסול תיקון לחוק יסוד – כאשר לחברי הכנסת, נבחרי הציבור, אין שום דבר לעשות עם זה.
נקודה לסיום:
פסק דין יכול להינתן על חודו של קול ויהיה תקף ככל פסק דין. עם זאת, במקרים שכאלה, יש הבדל גדול בין פסק דין שמתקבל פה אחד או ברוב קולות – לפסק דין שמתקבל ברוב דחוק ועל חודו של קול. לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל בית המשפט העליון הולך לקחת לידיו את הסמכות לפסול חוקי יסוד, והוא עושה את זה ברוב הכי דחוק, למרות הרכב השופטים הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל בדיון אחד – כל שופטי בית המשפט העליון. יש לציין שאלמלא דעתם של השופטות אסתר חיות וענת ברון שפרשו מכס השיפוט לפני כחודשיים וחצי, תוצאת פסק הדין הייתה מתהפכת. קצת מוזר לקרוא את החלטת הנשיאה חיות לפסילת חוק יסוד לראשונה בנימוק כי החוק לא התקבל בהסכמה רחבה – כאשר לעצם ההחלטה על פסילת חוק יסוד אין הסכמה רחבה, אפילו בבית המשפט העליון בעצמו.