הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
"הגרוש שלי גויס למילואים בתחילת המלחמה, ב-7 באוקטובר", מספרת י'. "מאז, למרות שיש לנו משמורת משותפת, אני כבר שלושה חודשים מגדלת את הילדים לבד, בלי סיוע כלכלי ומזונות נמוכים מאוד, משום שדמי המזונות חושבו על פי המשמורת המשותפת עליה הסכמנו. כבר שלושה חודשים שאני מגדלת את הילדים שלנו לבד, לוקחת אותם למסגרות, מאכילה, מטפלת, משכיבה לישון. העול הוא עצום והנזק הכלכלי הוא קטסטרופלי. בהתחלה הייתי בשוק, כמו כולם. ידעתי והבנתי שהוא צריך להיות שם, במילואים, כדי להגן עלינו, אבל זה נמשך ונמשך. הוא מקבל את המשכורת שלו באופן מלא, ואני קורסת כלכלית".
"המונולוג של י'", אומרת עו"ד ענבר לב, מומחית לדיני משפחה וירושה, "הוא מונולוג של אישה שמתמודדת עם משבר לא פשוט, בצל המלחמה ומקרים כמו שלה רק הולכים ומתרבים".
מעל 80 ימים חלפו מאז פרצה המלחמה, וההלם המוחלט שאחז בישראלים מתחלף כעת בשגרת חירום ובניסיון הישרדות - נפשי, משפחתי, כלכלי ותעסוקתי. רבים ורבות נמצאים במצב שבו, לאחר שהגרוש או הגרושה גויסו למילואים, הם נאלצים להתמודד לבדם עם עול גידול הילדים, על כל המשתמע בכך, הן בפן המעשי והן בפן הכלכלי.
"העולם של דיני המשפחה", מסבירה עו"ד לב, "מגיב למלחמה. לאחר שעברו כבר 3 חודשים, גם מצב הרוח הלאומי השתנה, וגם הסכסוכים העלו שלב והעצימות הולכת וגדלה. נראה שיש פחות סבלנות להבין את הצד השני".
"במקרה של י' שני הצדדים אומללים, גם האישה שנמצאת בבית וגם הגבר שנלחם במלחמה. יש כאן שטח פעילות שאינו מוכר לבתי המשפט, אך נתון לגמרי לשיקול דעתם הבלעדית של השופטים. במרבית המקרים שבהם אישה פונה ומבקשת להגדיל את המזונות בגלל המצב שנוצר, היא נדחית בבית המשפט משום שלא ניתן לשנות פסק דין למזונות על סמך מלחמה שיכולה גם להסתיים מחר. עומדת בפני האישה האפשרות להגיש תביעה חדשה ולהוכיח שינוי נסיבות מהותי. אבל מדובר בטרחה ובהוצאת כספים לא פשוטה – תשלום לעורך הדין, אגרה לבית המשפט וכן הלאה, וכל זה כדי לגלות בעוד 3 חודשים שהמלחמה הסתיימה, אבל הזמן והכסף הלכו".
עו"ד לב מבינה את הקושי שבו נתונים האישה או הגבר שנותרו מאחור לגידול הילדים. לדבריה, ההשלכות הן לא רק מגידול הילדים הלכה למעשה, אלא מדובר בשינוי לוח הזמנים שהוגדר, ושלפיו חושבו ימי ושעות העבודה. "אנשים", היא מוסיפה, "תכננו את הזמן שלהם בהתאם להסדרי השהייה, ולאחר הגיוס למילואים הכל השתנה ונוצר מצב שבו הם סופגי נזקים כלכליים על בסיס יומיומי. מצד שני, יש כאן אדם במילואים. אני לא מקנאה בשופטים ועליהם להפעיל שיקול דעת בהכרעה. למשל, במידה והתיק עדיין פתוח ורק נפסקו מזונות זמניים נוצרת הזדמנות לשנות אותם בעת הזו".
אל משרדה של עו"ד לב מגיעים מקרים רבים כאלו. לדבריה, מקרה שבו ייצגה לא מזמן עסק בסיטואציה הזו. כאן, ההזדמנות שנוצרה לדרוש את שינוי המזונות, נבעה מכך שהגבר לא גויס אלא התנדב לשירות והוא אינו משרת כלוחם אלא כעובד מנהלתי. "עם כל הצער והכאב שבדבר", היא אומרת, הגשנו בקשה לשינוי דמי המזונות. תמיד מקנן החשש שיאמרו שאנחנו מתעמרים לכאורה בחייל במילואים, ובכלל, זה מצב שאינו נתפס כיום כפוליטיקלי קורקט".
האם לשופט במצב כיום יש בכלל סבלנות לשמוע?
עו"ד לב: "האם הוא בא סנטימנט אחר? זה תלוי, כי כולנו אנשים. אם מדובר בחייל מילואים בתוך עזה, ברור שיסלקו את הבקשה, יגידו שיש לשים דברים בפרופורציות ולדון ולהתחשבן בכל בסוף הדרך. כשמדובר במקרה של מתנדב שיושב מנהלתית בבסיס צפוני, אז ההתייחסות היא מעט שונה. בביהמ"ש לענייני משפחה יש לשופטים שיקול דעת גדול ואנושי".
יחד עם זאת, מדגישה עו"ד לב כי לפני כל פנייה בנושא לבית המשפט, ביתר שאת בתקופה לחוצה וחריגה זו, חשוב לנסות לפתור את הסוגיות בצורה עצמאית, בניסיון של הצדדים להבין, להכיל ולקבל. "כשאני מגישה בקשות מהסוג הזה", היא מדגישה, "אני מגיעה לאחר שמציתי את כל הניסיונות האפשריים. אני לא אייצג אף אישה שהבעל שלה במילואים בצו 8 חובה בתוך עזה – זה יידחה על הסף, חבל על האגרה שתשקיע בזה, קל וחומר שכר הטרחה. מעבר לכך, זה גם עניין מוסרי. לי לפחות יש את המוסר וגם את האחריות כלפי הלקוח, לא להוביל אותו להליכי סרק. אבל כשמדובר בסיטואציה הזו של אב שהתנדב, שעובד עבודה מנהלתית ולא ממש צריכים אותו במלחמה, ובצד השני ניצבת אישה שסופגת נזק כלכלי כבד, האיזונים נוטים לטובתה. במקרה הזה הבקשה הוגשה, וגם כאן לאחר שמוצו כל הניסיונות לשיח. הבקשה, מבחינתי, היא הדרך לאפשר לאישה את הזכויות המגיעות לה כי יש פה חוסר צדק".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר