לוחמת מג"ב אוריאן בן כליפא, שהורשעה בתקיפת הצעירה הערבייה חלא סלים ונגזרו עליה שמונה חודשי מאסר על תנאי ו-2,000 ש"ח קנס, מערערת לבית המשפט העליון על הרשעתה.
בערעור בבית המשפט המחוזי, השופטים הציעו לבן כליפא למשוך את הערעור ולהודות במיוחס לה - והם יסייעו לה בהמלצה למג"ב להחזירה לתפקיד לחימה. בן כליפא סרבה, והבהירה כי לא תודה בדברים שלא עשתה.
בכדי להגיש ערעור לבית המשפט העליון, לאחר ערעור בבית המשפט המחוזי, יש לקבל לכך רשות מבית המשפט. הרשות ניתנת במקרים בהן מתעוררת שאלה עקרונית.
בבקשת רשות הערעור, עו"ד פרץ רצון המייצג את בן כליפא, כתב: "המקרה שלפנינו מעלה שאלות משפטיות עקרוניות, בעיקר בתקופת המלחמה בה אנו נמצאים, בהתייחסות המשפטית לאנשי ביטחון (שוטרים, חיילים, סוהרים ועוד) המקריבים את חייהם למען ביטחון מדינת ישראל. אנשי ביטחון שבמסגרת משימותיהם נאלצים להתמודד עם אירועים מורכבים שפעמים חורגים הן בשיקול הדעת והן בשימוש בכוח במסגרת תפקידם, ללא כוונה פלילית וללא מניע אישי למעט עמידה במשימתם".
פרץ הדגיש כי "השאלה העקרונית המתעוררת הינה, כיצד יכולה לעמוד קביעה משפטית, לפיה שוטר, לוחם או כל איש ביטחון המבצע פעולה מבצעית אליה נשלח על ידי מפקדיו, במטרה לבצע את המשימה המבצעית (במקרה שלנו, ביצוע מחסום ומניעת חיכוך בין אוכלוסיות עויינות), מוצא את עצמו נאלץ להיכנס לעימות פיסי עם אזרח שאינו מקבל את הוראתו. ובסופו של יום האזרח שלא שעה להוראות השוטר יוצא זכאי, ואילו השוטר מוצא את עצמו מורשע בעבירת תקיפה רק בשל ביצוע משימתו הבסיסית אליה נשלח בשם המדינה".
אוריאן בן כליפא אמנם הוחזרה לשירות פעיל, אך היא משמשת כפקידה ולא כלוחמת בשל הרשעתה. כעת, בן כליפא מצפה משופטי העליון כי יזכו אותה וייאפשרו לה לחזור ולהילחם בשורות מג"ב.
עו"ד פרץ רצון המייצג את בן כליפא מסר למעריב: "לבקשת רשות הערעור לעליון יש משמעות שעשוייה להשפיע על כלל שוטרי משטרת ישראל ולוחמי משמר הגבול. השאלה המשפטית שצריכה להיבחן היא מדוע איש ביטחון שפועל במסגרת תפקידו למען מדינת ישראל, גם אם טעה בשיקול הדעת, עלול למצוא עצמו עומד לדין פלילי. כך נהגה אוריאן בן קליפא כאשר נשלחה למשימה על ידי מפקדיה בשם מדינת ישראל ולבסוף מצאה עצמה עומדת לדין פלילי".
