שבועיים בדיוק אחרי שישראל סיימה לטעון את טיעוניה בפניו, תינתן היום החלטתו של בית הדין הבינלאומי לצדק. ההחלטה היום היא החלטת ביניים בבקשת דרום אפריקה להורות על סעדים זמניים בקשר לפעילות צה"ל ומדינת ישראל ברצועת עזה. ההחלטה תינתן על ידי 15 שופטי בית הדין הקבועים ושני השופטים. שמינו הצדדים. בהם הנשיא בדימוס פרופסור אהרון ברק שמינתה ישראל.
דריכות בישראל לקראת פרסום פסק הדין בהאג היום
בגלל התבטאויות פסולות: האמת המשפטית של ישראל עלולה להסתבך בהאג
למרות שמדובר בהחלטה על סעדים זמניים, להחלטה היום יכולות להיות השלכות מדיניות ומשפטיות ארוכות טווח ועל כן קיימת דריכות רבה לקראתה.
כבר בראשית הדברים חשוב לציין, כי ההחלטה שתינתן היום נטולת שיניים ובית הדין הבינלאומי לצדק חסר סמכויות אכיפה כדוגמת ערכאות שיפוטיות של מדינות שיכולות לדוגמה להורות על צו ביזיון בית משפט. הגוף הבינלאומי שיכול לאכוף את החלטותיו של בית הדין היא מועצת הביטחון של האו"ם. במקרה של החלטה נגד ישראל. זו תצטרך להסתמך על הוטו האמריקאי שימנע החלטה נגדה על ידי מועצת הביטחון. החלטה אשר לה יכולות להיות כמובן משמעויות דרמטיות בהרבה.
אז למה בכל זאת חשובה ההחלטה? ולאיזה תרחישים מתכוננת ישראל?
ישנם שני תרחישי קיצון. שני אלה נראים לפי דעת כל המומחים כבעלי סבירות נמוכה. הראשון הוא שבקשת דרום אפריקה תידחה לחלוטין ובית הדין לא יורה על כל סעד זמני. על אף ש"הצדק" המשפטי ובוודאי המוסרי נמצא כאן לצד ישראל, החלטה זו אינה צפויה ולו בשל העובדה שבית הדין הבינלאומי נחשב כבעל הטיות פוליטיות ולפחות חלק מהשופטים מחליטים בו לפי שיקוליה המדיניים של מדינת מוצאם.
כך לדוגמה, תמיכה של השופט שמונה מטעם דרום אפריקה בעמדת ישראל נמצאת בסבירות נמוכה עד מאד. לאור, ההטיה הפוליטית של חלק משופטי בית הדין, ולאור העובדה שמאחורי הקלעים הרבה פעמים "נרקמים" דילים בין השופטים החלטה שדוחה לחלוטין את הבקשה אינה סבירה. מהצד השני גם החלטה שקובעת שעל ישראל להפסיק לחלוטין אינה סבירה וזאת בין היתר מן הטעם שיהיה לשופטים קשה מאד לעגנה משפטית.
תרחישי הביניים בהם יינתנו סעדים "פחותים" בעוצמתם בעלי אופי הומניטרי כזה או אחר מבין הסעדים שביקשה דרום אפריקה צפויים על כן ברמת סבירות גבוהה בהרבה. בהקשר זה, לטיב ואופי הסעדים כמובן משמעות רבה. לא פחות מכך חשובה התפלגות השופטים באשר לתמיכה בעמדת ישראל לעומת התמיכה בעמדה שהציגה דרום אפריקה. השאלה כאן היא לא רק "כמותית" אלא גם "איכותית" בזהות המדינות שיתמכו בכל אחת מן העמדות. אמנם בבית הדין כל הקולות שווים, אבל החלטה של השופטת מטעם ארה"ב שמשמשת כנשיאה כנגד ישראל עלולה לדוגמה להקשות מאד על הממשל האמריקאי להפעיל את זכות הוטו.
גם לנימוקי השופטים, למרות שאלה בוודאי לא יעניינו את הציבור הרחב ואת דעת הקהל העולמית שבעיקר תושפע מהתוצאה עצמה, יש משמעות עמוקה לא רק על ההחלטה המידית, אלא גם לגבי ההחלטה בתביעה העיקרית של דרום אפריקה להכיר במעשיה של ישראל כרצח עם. לנימוקי השופטים משמעות גם לגבי צעדים שמדינות שונות יכולות לבחור לנקוט לפי דיניהן המקומיים מכוח סמכות אוניברסאלית או פרסונאלית.
נסביר. סמכות אוניברסאלית היא סמכותן של מדינות לפעול לאכיפת הדין בגין פשעים בינלאומיים המהווים עבירה בעלת חומרה מיוחדת. פשע השמדת עם נחשב אחד מפשעים אלה במקרים שכאלה מדינות מסוימות, ובהן ישראל, יכולות להעמיד לדין בגין פשעים שכאלה וזאת ללא כל זיקה למדינתן. החלטה מנומקת של בית הדין שממנה ניתן להסיק מסקנה שכזו יכולה להוביל ליוזמות שכאלה במדינות שונות בעולם, דבר שכמובן יאיים על בכירי המערכת המדינית והביטחונית של ישראל. מדינות אחרות יכולות לפעול על בסיס העובדה שחלק מבכירי המערכת הביטחונית הם בעלי אזרחות כפולה ובהן של אותה המדינה או שחלק מהעזתים שנפגעו הם כאלה.
השלכה נוספת של ההחלטה היום נוגעת לאווירה הציבורית בעיקר במדינות התומכות בישראל בראשן כמובן ארה"ב אך לא רק. אווירה זו, בפרט במהלך שנת בחירות, בארה"ב ובמדינות נוספות יכולה להשפיע על אופן והיקף מעורבותן ותמיכתן של מדינות אלה בישראל. רק השבוע התבשרנו שאיטליה הפסיקה את היצוא הביטחוני לישראל כבר מאז תחילת הלחימה באוקטובר. החלטה נגד ישראל שממנה ישתמע כי פעולותיה מהוות השמדת עם, או פשעי מלחמה יכולה להוביל מדינות נוספות לסנקציות ואמברגו שכזה. בשל כל אלה הדריכות בירושלים גבוהה לקראת השעה 14:00 בצהריים.
יובל ששון, שותף במשרד עוה"ד מיתר מומחה למשפט בינלאומי