הבוקר (ראשון) הוגשה לבג"ץ עתירה בשם ראש תנועת האיחוד הירושלמי והמועמד לראשות העיר ירושלים, עו"ד יוסי חביליו, יחד עם יוכי רפפורט, חברת התנועה, אשת מילואימניק המשרת מתחילת "חרבות ברזל" במילואים ברצף ויחד עם סיעת האיחוד הירושלמי.
לא פיצח את השיטה: עשרות ארגזי פיצוחים נגנבו, הנהג נעצר
ידעו את גילן הצעיר: שני נערים מהשפלה מואשמים בעבירות מין בבנות 12
במסגרת העתירה, מפנים העותרים לדבריו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, שאף יצג את ישראל בדיונים בהאג וקבע בהתייחס לגיוס חרדים בפסק דין שנתן בעבר כי "האפליה בקשר ליקר מכל, החיים עצמם היא הקשה שבאפליות, האדם מוכן לתן חיו לאבטחת מולדתו, הוא אינו מצפה לכל טובת הנאה מכך ומצפה רק לכך שגם ינהגו כמוהו".
המועמד לראשות העיר ירושלים, עו"ד יוסי חביליו, מסר למעריב כי "בעיצומה של המלחמה, כאשר יש מי שמוסרים את נפשם מהציבורים החילוני, הדתי והמסורתי למען ביטחונה של מדינת ישראל, העובדה שאין שיוויון בנטל מקוממת מאוד. מועמדים מהרשימה שלנו משרתים במילואים ברצף מה7 באוקטובר. באותו הזמן, יש מי שלא משרתים כלל. עם ישראל זקוק כעת יותר מתמיד לשירות משותף ותרומה של כל האוכלוסיות למען ביטחונה, עוצמתה והגנתה של מדינת ישראל. לכן בקשתנו לבית המשפט היא לחייב גם את הציבור החרדי להתגייס. אני מודע לכך שיש כמה מאות גברים חרדים שהתגייסו לשירות מקוצר. נדרש פתרון ברמה הלאומית".
הטענה המרכזית בעתירה היא שהחלטת הממשלה "שלא ינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי ישיבות ומוסדות לימוד חרדים" אינה חוקית באשר היא מנוגדת לחוק ולפסיקת בתי המשפט.
במסגרת העתירה מציינים העותרים מדוע הם חושבים שיש להם ערך מוסף בסוגייה שהיא כלל ארצית. בעתירה מציינים העותרים כי האוכלוסייה החרדית בירושלים היא הגדולה ביותר בישראל ומשכך, רואים העותרים ורואה חביליו כאיש ציבור מכהן בירושלים, את החשיבות לגיוס של אוכלוסיה זו במיוחד בירושלים.
עוד מוסיפים העותרים כי גיוס חרדים יכול להשפיע באופן משמעותי על ביטחונה של ירושלים, במקום שחיילים יגויסו לשמור על בתי ספר ומוסדות חרדים, כשהחרדים עצמם לא נושאים בנטל, יהיה נכון יותר לגייס חרדים.
בעתירה כותבים העותרים: "במהלך מלחמת חרבות ברזל כאשר נוצר חשש בטחוני בירושלים וכן במקומות נוספים בישראל, גויסו למילואים בצו 8 תושבים, במסגרת פרויקט "בני המקום". כאשר המגויסים נשלחו לשמור על שכונות המגורים שלהם, או בסמוך להן, וכן על מוסדות חינוך ברחבי ירושלים".
עוד הוסיף חביליו: "מקומם ביותר שחיילים גויסו לשמור על שכונות חרדיות ו/או מוסדות חינוך חרדיים, במסגרת פרויקט בני המקום, כאשר בני המקום עצמם שהם תושבי השכונות החרדיות או המשפחות של התלמידים והתלמידות בבתי הספר, לא נשאו בנטל משום שהם לא מגויסים לצה"ל. אפילו נאמר לנו שבשכונות החרדיות יש צורך להציב חיילים רבים יותר, בשל כך שאין בשכונות אלה חיילים סדירים או משרתי מילואים. זה אבסורד שהמלחמה רק מעמיקה ומחריפה. אנו מבקשים מבית המשפט שיתערב ויתן צו ביניים ויקיים דיון בנושא העתירה".
רס''ן בדימ' יעלה ביטון דה לנגה מרשימת ״האיחוד הירושלמי״ אמרה כי ״היום יותר מאי פעם, שותפות הגורל בין כל חלקי העם צריכה לעבור מאוהלה של תורה לאוהל הסיירים הצבאי על כל המשתמע מכך. אין מוצדקת מהעתירה שהגשנו הבוקר, בימים אלו של מלחמה כבדת ימים ודמים, שבה לפי כל הדעות וגם הלכתית, ׳אפילו חתן יוצא מחדרו וכלה יוצאת מחופתה׳ להגן על המדינה ותושביה כולם״.