הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
"מגיעים אלי לאחרונה מקרים רבים של זוגות שמתקשים להתמודד עם הפגיעה הנפשית ומבקשים להיפרד, כי אינם יכולים עוד", כך אומרת עו"ד ענבר לב, המתמחה בדיני משפחה ובגירושין. עו"ד לב מתייחסת לתופעה שרק ותלך ותגבר בתקופה הקרובה, על רקע אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת בעזה. רבים מהלוחמים והנפגעים באירועים חזרו לביתם, בניסיון לחזור לשגרה, אך סממני הפוסט טראומה שבים ועולים. לדברי עו"ד ענבר לב, הסוגייה של פוסט טראומה בקרב אחד מבני הזוג אינה מדוברת מספיק, והיא מייצרת קשיים רבים בקשרים המשפחתיים, ולא פעם מובילה גם לפרידה.
אומרים שהמדינה כולה נמצאת בטראומה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. אף שעדיין לא ברור לנו כמה סובלים מפוסט טראומה בשל האירועים, נראה שהן אירועי הטבח והן הלחימה שהגיעה לאחר מכן, מייצרים ועוד ייצרו נפגעים רבים. רבים מהם אינם מודעים לכך כבר עכשיו, שכן פעמים רבות הסממנים מגיעים רק בהמשך, אבל ההשלכות ישפיעו על התא המשפחתי כולו.
"פוסט טראומה זה לא משהו שאפשר לאבחן בדקה הראשונה כשמתרחש אירוע, אלא זה תהליך", אומרת עו"ד לב. "קוראים לתופעה פוסט טראומה כמסגרת, אבל יש לכך המון נדבכים של מחלות נפש מתפתחות. אם נמקד את עצמנו רק במילה פוסט טראומה, אז התופעה כוללת בתוכה סימפטומים רבים שמטילים צל על האדם עצמו שחווה את זה ועל סביבתו הקרובה. חלקם יכולים להיות אלימים וזו הסיבה שחשוב לדבר על הנושא הזה".
לדברי עו"ד לב, בתקופה האחרונה הגיעו למשרדה מקרים רבים של נשים, שבעליהן שבו מהמלחמה הלומי קרב, פוסט טראומטיים והמציאות בבית הפכה בלתי נסבלת עד כדי כך שהן מבקשות להתגרש. "הן חוות אלימות על בסיס יומיומי והן לא מסוגלות להתמודד עם זה. לא בגלל שהמערכת עצמה לא מטפלת בפוסט טראומטיים אלא משום שהטיפול הוא ארוך, והתוצר החיובי של הטיפול מגיע רק לאחר שלבי טיפול ארוכים ויש נשים שלא מסוגלות להתמודד עם זה. האלימות מתגברת, לא רק אלימות פיזית אלא גם רגשית ויש גם ילדים קטנים בסביבה שחווים את האלימות הזו, והתפרצויות זעם קשות. אותן נשים שחוות זאת יכולות אולי לספוג זאת בעצמן אך לא רוצות שהילדים ייחשפו לכך. על כן הן מבקשות להתגרש".
יש ייחודיות בגירושין על רקע פוסט טראומה?
עו"ד לב: "ישנם כמה הבדלים בין הליך גירושין רגיל לבין הליך גירושים מאדם המאובחן כפוסט טראומטי. העניין המהותי נוגע להסדרי הראייה עם הילדים. כמובן, ככל שהילדים יותר קטנים, הסוגייה הזו משמעותית, רגישה ומורכבת יותר. במקרה המתנהל במשרדי בימים אלו מדובר באדם שחווה פוסט טראומה בעקבות פעולת טרור. הוא נפצע קשה מאוד כאשר אשתו עם תינוק קטן בבית ובחודשי הריון מתקדמים.
היא טיפלה במסירות בפציעות הפיזיות שלו ולאחר שהחלים מהן הוא נדרש לטפל בפציעות הנפשיות שלו. היא חוותה ממנו התפרצויות זעם קשות בזמן שיש לה שני תינוקות בבית, תינוקות שהיא מגדלת לבד כי בעלה אינו מסוגל. היא חוותה אלימות קשה מאוד. חפצים שנזרקו לעברה, דחיפות ועוד. היא החליטה שהיא אינה מסוגלת עוד להישאר עם הגבר וכיום אנחנו מנהלים בעניינה הליך גירושין. בשלב הזה הוא אינו רשאי לקבל את הילדים אליו ללינה בשל מצבו הנפשי".
ילדים זקוקים לקשר עם אבא
עו"ד לב: "תמיד טוב שלילדים יש גם אמא וגם אבא, זו הדרך המיטבית לילד לגדול בה, גם אם ההורים מתגרשים, אבל צריך לשמור על בריאותם ועל חוזקם הנפשי והפיזי. כאשר מדובר בתינוקות וכאשר ההורה אינו מסוגל לטפל בהם כמו שצריך, אז צריך לצמצם עד כמה שניתן את ההסדרים עם אותו הורה, שאין לו מסוגלות. זה לא משנה מאיזו סיבה. במקרים קיצוניים כאשר אין יכולת בכלל, אין מסוגלות בכלל לשהות עם הילדים לבד וגם לא לדקה, אז כדי לשמור על הילדים, אותו הורה שהוגדר כמסוכן פוגש בילדים במרכז קשר, אך זה פתרון זמני. מרכז קשר יכול לתת מעטפת לחצי שנה בלבד וצריך פתרון גם להמשך הדרך."
כיצד מתייחסים בתי המשפט לנפגעי פוסט טראומה?
עו"ד לב: "בתי המשפט רואים לנגד עיניהם, בכל הנוגע לענייני הילדים, את טובתם. להביא את האבחון בפוסט טראומה כטיעון וכצידוק למעשים לא מייצר סלחנות אצל השופטים. הם מסתכלים על דבר אחד בלבד – טובת הילד. לכן הם בוחנים מה הם הסימפטומים והאם הם מזיקים לילדים".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר