הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
בשנים האחרונות הפכו מערכות יחסים פתוחות, הן במסגרת נישואין והן מחוצה לה, לדבר נפוץ. ככל ששכיחות התופעה הולכת וגוברת, כך היא מאלצת את מערכת המשפט השונות להתמודד עם אתגריה במסגרת פרידה וגירושין. לדברי עו"ד ענבר לב, המתמחה בדיני משפחה וגירושין, היא מבחינה בעלייה ניכרת במגמה הזו, ובאופן די מפתיע, גם בפתיחות מצד בתי הדין למשפחה ובפרט בתי הדין הרבניים.
"מערכת יחסים פתוחה", אומרת עו"ד לב, "מאפשרת קיום רומנים בהסכמה, לא עם בני הזוג שאנחנו נשואים להם. מבחינה פיזיולוגית האדם הוא לא מונוגמי, ולא מסוגל להיות עם בן זוג אחד כל חייו. אני לא מדברת על מה שהוא עושה בפועל, אלא בביולוגיה שלו וזה מבוסס במחקר. אז מה גרם לנו בהיסטוריה להיות עם בן זוג אחד? אם נלך אחורה נראה שבתקופת התנ"ך למשל, לגברים היו הרבה נשים, זה היה דבר ידוע מוכר, אך הזכות הזו הייתה שמורה רק לגברים. זה לא אומר שהצורך לא היה קיים אצל נשים".
אז מתי זה הפך לשכיח?
עו"ד לב: "בשנות ה-2000 הצורך הזה מקבל ביטוי בפועל, כי יש יותר מקום לנשים שיכולות להביע דעתן, ונראה שכולם רוצים יחסים פתוחים. העניין הוא באופן שבו אנחנו מתייחסים למוסר. תמיד היו בגידות, היה רצון שקיבל ביטוי בפועל – בבגידה, גם אצל נשים וגם אצל גברים. עד לשנים האחרונות היה הצורך הביולוגי ומנגד היה המוסר שעצר אותנו מלבצע זאת, היו חוקים ואפילו הדת מנעה את".
"אם נדבר על הסוגייה הזו של מערכות יחסים פתוחות לזוגות נשואים, אנחנו רואים שזה הולך וצובר תאוצה כי אנחנו באים מאיזה מקום פסיכולוגי שאנחנו חיים פעם אחת, שרוצים ליהנות מהכל, זה לא אומר שאני לא אוהבת את בן הזוג שלי ולא אומר שהוא לא אבא או בעל טוב. ממה שאני חווה בהליכי גירושין של זוגות שאינם במערכת יחסים פתוחה, הבגידות הן כבר לא הזרז לגירושין כמו בעבר. אז, ראינו מקרים רבים שבהם גבר בוגד והאישה קמה והולכת. אנשים מתחילים להפנים שבגלל בגידה חד פעמית לא מפרקים את כל המוסד הזה, שהוא מוסד כלכלי, מוסד נפשי לילדים, מוסד נוח שיש בו גם אהבה. כלומר, שאם היה ריגוש קטן אז לא בהכרח נגמרה האהבה".
מה ההבדל בין בגידה למערכת יחסים פתוחה?
עו"ד לב: "במובן האישי, ברגע שבן הזוג לא מסכים שהאישה תפתח מערכת יחסים נוספת ומקבילה, המשמעות היא בגידה, בגידה באמון, שקר מבחינה מוסרית. אם זה בהסכמה אז אין בעיה מוסרית".
ההבדל בין בגידה לבין מערכת יחסים פתוחה בא לידי ביטוי גם בעת הפרידה. "המונח בגידה משפיע על הליך הגירושין רק במערכה אחת והיא בבית הדין הרבני, והוא נוגע רק לסוגיה אחת שהיא נושא הכתובה", אומרת עו"ד לב.
"האישה", היא מוסיפה, "לא יכולה להיפגע ברכוש שלה במסגרת הנישואין אם הוכח שהיא בגדה, לא בביה"ד הרבני ובטח שלא בביהמ"ש למשפחה. כלומר, המשמעות של בגידה לא בהסכמה נוגעת רק לסוגיית הכתובה ורק בביה"ד הרבני. בביהמ"ש למשפחה גם אם היו 100 בגידות, או 100 נשים, לא ייפגעו הזכויות הכלכליות, או הסדרי הראייה עם הילדים, שום דבר. בביה"ד הרבני זה נוגע רק לנושא הכתובה. זאת, משום שלפי ההלכה כתוב שאם זנתה היא לא זכאית. נטל ההוכחה לעילת גירושין זה על מבקש הגירושין, אם הוא מבקש בעילת בגידה – עליו להוכיח אותה כדי למנוע ממנה את סכום הכתובה".
ומה במקרים שבהם היא בגדה בהסכמה, במסגרת יחסים פתוחים, גם אז לא תקבל כתובתה?
עו"ד לב: יש מגמה חדשה שאני חווה בביה"ד הרבניים בשנתיים האחרונות. אני רואה כי מערכת ביה"ד הרבני מגינה על נשים והדיינים סובלניים יותר. יש דיינים רבים שהם חדשים ולוקחים סמינריונים במשפט האזרחי. כמעט כולם משליכים את חוק יחסי ממון להליך הגירושין אף שהם לא מחויבים בכך. המגמה החדשה הולכת וצוברת תאוצה והם מבינים איפה הם חיים ושיש נישואים פתוחים. פעמים רבות כשמגיעות סוגיות בטענה לבגידה, והאישה מוכיחה שזה היה בהסכמה, הם לא ימנעו כתובתה, כי הוכחתי שזה היה בתמיכתו ועל פי רצונו. זאת אומרת שהראש פתוח למגמות חדשות. יש להם שיטות יצירתיות, ויש להם סבלנות בניסיון לאחד את המשפחה אך כשרואים שאין סיכוי אז הם עוצרים".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר