הדיון במשפט נתניהו יתחדש היום (רביעי) עם עדות החוקר עידן אדירם. אתמול השלים את עדותו החוקר גיל ראכלין. ראכלין טען בין היתר כי מהימנותה של אם הבית שני קוסקס בביתו של מילצ'ן הספיקה לו ולא דרש לטענת ההגנה בתיק תימוכין נוספים לחזק את עדותה.
עוד טענו בהגנה שנחקרו גורמים מסוימים כמו קוסקס, הדס קליין והנהג יונתן חסון אשר השתייכו לתפיסה מסוימת בנוגע לתיק 1000 ולא נעשתה לטענת ההגנה בדיקה עם גורמים נוספים שיכלו להפריך את התזה במסגרת כתב האישום בין היתר של קו אספקה רציף. הדברים קיבלו משנה תוקף כאשר הנהג ויקטור סרגה בתחילת השבוע העיד ומנה פעמים בודדות בהם העביר בקבוקי שמפניה אל הזוג נתניהו וזאת כאמור כפי שטוענת ההגנה עומד בניגוד לטענת שרשרת אספקה רציפה ונכבדת.
במקביל, שלוש סוגיות דיוניות שעמדו לאחרונה על הפרק קיבלו אתמול החלטות של השופטים במסגרת התיק המרכזית שבהם היא שמיעת עדות של עד במסגרת תיק 4,000. בימ"ש קיבל את עמדת התביעה ואישר להעיד את העד זאב רובינשטיין - עדות שעיקרה הצגת התכתבויות שהיה צד להן מול העד ישועה. בימ"ש אישר הגשת מספר התכתבויות מייל של העד ינון מגל עם אילן ישועה (4000), שלא נשאל עליהן בחקירה, לעצם אמירת הדברים (אבל לא לאמיתות התוכן). בימ"ש אישר גם הגשה של הפקה מחודשת של הקלטות נתניהו-מוזס בתיק 2,000 (עניין טכני).
במסגרת ההחלטה נכתב: "האחת, התנגדות של ההגנה להגשת מוצגים ת851/ ו- ת,852/ שהם תצורת המקור של קובצי השמע אשר הוקלטו ונשמרו בטלפון הנייד של ארי הרו. משאין מחלוקת כי מוצגים אלה זהים בתוכנם למוצגים שהיו בחומרי החקירה, אשר נמסרו להגנה, מקובלת עלינו טענת המדינה כי מדובר בעניין טכני בעיקרו, אשר לא כרוכה בו פגיעה בהגנתו של מי מהנאשמים. לפיכך ההתנגדות להגשת המוצגים נדחית".
עוד נכתב: "השנייה, עניינה התכתבויות של העד ינון מגל. אין מחלוקת על כך שמדובר בהתכתבויות של העד עם אילן ישועה. לטענת ההגנה, ההתכתבויות לא הוצגו לפני ינון מגל או אילן ישועה, ולא התקבלה התייחסות שלהם להתכתבויות, ולפיכך אין להתיר את הגשתן כראיה לאמיתות תוכנן. עמדת ההגנה בעניין זה מקובלת עלינו. מאחר שאיש מהצדדים להתכתבות לא אישר את תוכנם של הדברים, לא ניתן לקבל את ההתכתבויות כראיה לאמיתות התוכן. במהותן ההתכתבויות הן אמרות חוץ, אשר קבלתן כראיה לאמיתות התוכן מותנית בהתקיימות חריג מתאים בדיני הראיות, ואין טענה לחריג כזה. לפיכך, ההתכתבויות תתקבלנה כראיה לעצם אמירת הדברים ולא לאמיתות תוכנן".