הרצח בשבוע שעבר של מארינה מלינובסקי, בת ה–35 מחולון, עורר את זעמה של ליאת אלעזר, בת 50 מרמת גן, בעיקר בהתייחסות של הציבור והתקשורת לעיסוקה של הנרצחת.
דובר המשטרה: "סוכלו למעלה מ-200 מקרי רצח, אבל הפשיעה במגזר עדיין גואה" | פודקאסט מעריב
הלוחמת שלא עוצרת גם ברמדאן: "רואה בעצמי מפקדת מג"ב הראשונה" | פודקאסט מעריב
אלעזר, שבעצמה עסקה בזנות מאז שהייתה בת 18 וחצי והצליחה לחלץ את עצמה לפני 15 שנים מהתהום העמוקה שאליה נשאבה עם השנים, מקימה זעקה וזעזוע על עצם הרצח ובעיקר על ההתייחסות לנשים בזנות. "אישה בזנות היא מנוצלת. היא מגיעה לזנות ממקום נמוך מבחינת ערך ודימוי עצמי ברוב המקרים. היא לא יצאנית, ממש לא. הלקוחות הם זנאים, לא שום דבר אחר. הם מנצלים את מצב האישה והם צריכים לשבת בכלא כמו גם בעלי המכונים או המעסיקים של נשים בזנות".
בראיון עם מעריב, חושפת אלעזר, שאביה היה שוטר, כי היא עצמה הגיעה לזנות מתוך סקרנות וכמובן כשהדימוי העצמי שלה היה בשפל. "אישה בזנות לא מעריכה את עצמה בכלל. היא אומרת לעצמה מה אני שווה בכלל . אני גדלתי בבית שהאבא שוטר והאמא שמרנית בטירוף כזו שלא מסכימה שילכו עם חולצה קצרה או שיער פזור. רצתה שאתחתן בגיל 18 שאשמור על הבתולין. אבא סיפר לאמא על הזנות ויום אחד הוא לקח אותנו לתל ברוך להראות לנו נשים בזנות וזה סקרן אותי".
זה מה שגרם לך להפוך לאישה בזנות?
"זה היה טריגר משמעותי. הייתי סקרנית. ברחתי מהטירוף של הבית ומצאתי את המקלט ברחוב. כשהייתי שם זה כבר היה בלתי נשלט. כשזה התחיל אני כבר בהישרדות. התחלתי במכון ומשם עברתי לרחובות בבורסה ברמת גן. לא הכרתי מי היו בעלי המכון כי היו שם פקידים 'קופים' וכל יום אני מבינה בדיעבד שנוצלתי ועברתי טראומה מינית. בגיל 35 הצלחתי לחלץ עצמי מהזנות".
יש פחד?
"הפחד קיים מידי יום כי את הולכת עם גבר זנאי למקום נסתר ואת לא יודעת איך המפגש הזה יסתיים. אבל מדחיקים את הפחד כדי לשרוד. אישה בזנות חווה טראומות כמעט מידי יום. את נדרשת לקיים יחסים עם 10 עד 20 לקוחות ביום וזה ניצול נפשה של האישה. כשהצלחתי לברוח מזה, נאלצתי להתמודד עם פוסט טראומה ועברתי טיפולים".
אלעזר פעילה היום במספר ארגונים ועמותות שמנסים להרים את זעקתה של אישה בזנות, מנסים להיאבק להרים את קרנה של אישה בזנות ולאסור את הצריכה של זנות.
"זנות זו פגיעה אנושה בנפשה של האישה. אסור לאף אחת להגיע למצב הזה. זה טראומתי. מי שהולך לנשים בזנות הוא עבריין הוא מנצל את הנשים במצוקה והוא חייב לקבל את העונש שלו וסרסורים בכלל חייבים ללכת לכלא. אני לגמר תומכת בחוק".
אלעזר משתפת כי בתקופה שבה נחשבה כאישה בזנות, היא חוותה עבירות אונס כמעט מידי יום, עברה אירועי תקיפה ושוד והמשטרה לא עשתה מספיק מבחינתה.
למרות עמדתה החד משמעית, פעילותה בהרצאות גם בקרב שוטרים כדי להבין את מקומה של האישה בזנות, היעדר ביטחון אישי , בעיקר חששה מאי יכולתה להתמודד עם החיים בחוץ והסביבה, היא לא נפגשה עם גורמי חקיקה כדי להקשיח עוד יותר את התנאים ובעיקר להגביר את האכיפה. "אני מסייעת לאלו שנפגשות ופעילות בתחום. היום יש המון ארגונים ועמותות. אני עצמתי חילצתי את עצמי וכתבתי שני ספרים בהם אני חושפת לא מעט על התופעה ועל ההישרדות".
אלעזר חזרה לחיים והיא היום עובדת כסדרנית בסופר למרות שסיימה לימודי עיצוב גרפי ועריכה לשונית. "זו בחירה שלי. אני אוהבת עבודה פיזית" היא מסכמת.
בפנייה אל הנשים בזנות היא מציינת. "אתן שוות יותר, לא נברתן כדי לספק את הגחמות של גברים. לכל אחת יש את הכישרון והיתרונות שלה כדי לתרום לעצמה ולחברה".
