בית המשפט המחוזי בבאר שבע בהרכב שלושה שופטים שבראשם סגן הנשיאה השופט אריאל ואגו הרשיע הבוקר (שני) את ולדימיר ספיטלינקוב ברצח בת זוגו. בתאריך 18.10.20 רצח הנאשם את בת זוגו אירנה גריבנב במכות פטיש במטבח ביתם. לאחר מכן הנאשם עלה על גג הבית כמה פעמים, למטרת ניסיונות אובדניים והורד משם ע"י המשטרה למחרת הרצח. מיד לאחר מכן נשלח ספיטלינקוב לאשפוז פסיכיאטרי, כשעה לאחר מכן התגלתה גופת הנרצחת. בחקירת משטרה הודה ספיטלינקוב בביצוע המעשה. כתב האישום הוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום.
תביעה בסכום של 4 מיליון ש"ח בשל רשלנות רפואית בלידה
ברמלה ובירושלים: המאבק בהחזקת הנשקים והאמל"ח עולה מדרגה
הנאשם שיוצג ע"י עו"ד אלכס גאוסקין טען שהרצח בוצע תחת השפעת מחלת נפש פסיכוטית, תולדה של הדיכאון בו שקע בתקופה שקדמה לרצח. בית המשפט התלבט בשאלה, האם בשעת המעשה היה ספיטלינקוב חולה נפש ואם קיים בעניינו הסייג הפוטר אותו מאחריות פלילית מחמת אי שפיות הדעת?
כתב האישום הוגש בנובמבר 2020 וייחס לנאשם עבירת רצח בכוונה. האירוע התחיל בחילופי דברים בין בני הזוג, בהם ע"פ כתב האישום הטיחה המנוחה בספיטלניקוב שאינה רוצה לראותו עוד וכי הוא "מכוער", בהמשך לכך הוא הביא פטיש והחל להכותה בכל חלקי גופה עד שהתמוטטה. לאחר מכן הניח בסמוך לראשה כרית וכיסה אותה בשמיכה.
בין ההגנה לתביעה הייתה הסכמה על כך שהנאשם כשיר נפשית לעמוד לדין, הנאשם גם לא כפר במעשה שיוחס לו, אך טענת ההגנה הייתה שלא היה אחראי למעשיו בשל מצבו הנפשי בעת ביצוע העבירה. דהיינו, המחלוקת בין הצדדים הצטמצמה לשאלת אחריות הנאשם למעשיו ולמצבו הנפשי בזמן שהיכה את המנוחה בפטיש.
חוות הדעת הפסיכיאטרית שהציגה ההגנה כללה את התרשמות המומחה מתחושותיו הקשות של הנאשם ממה שהוא ראה כעלבונות מתמידים והשפלה מצד בת זוג. הנאשם חש שהמנוחה רוצה להיפטר ממנו, מכיוון שהצורך היחיד שלה בו הוא כדי להרוויח כסף ולקיים יחסי מין, שאותם לא הצליח לקיים אחרי התקף לב.
בחקירה נגדית אישר הפסיכיאטר, עד ההגנה המומחה, כי ההסבר לפיו פעל הנאשם עקב כעס שאינו ממקור פסיכוטי, אינו בלתי אפשרי וכן אישר שטענות הנאשם על כך שאינו זוכר את רגעי הרצח עצמו, יתכנו כמניפולציה. בית המשפט כנראה התרשם שאכן כך, בעיקר על הבסיס של העדות שנתן ספיטלניקוב במשטרה שכן כללה את הפרטים מהאירוע.
הכרעת הדין מבקרת בלשון חריפה את חוות הדעת הפסיכיאטרית שהציגה ההגנה ואת עדות המומחה שכתב אותה בבית המשפט. בין השאר כתב ביהמ"ש את הדברים הבאים: "יש קשיים משמעותיים בתוכן חוות הדעת דנן, וכי בחקירות הנגדיות ניתנו למומחה הזדמנויות הולמות להסביר את הקשיים ולהשיב על הקושיות, ללא הועיל. רבות מתשובות המומחה לא שכנעו כלל, ואף חזקו את הרושם שאין ממש בחוות הדעת".
בית המשפט הוסיף וכתב בהתייחס לעד המומחה: "ההתחמקות ממתן תשובה לשאלות טובות, כמו גם העקשנות הבלתי משכנעת, פגמה ברושם אודות מהימנות המומחה". מהדברים הללו עולה, שהעדות המשמעותית ביותר שהייתה לרשות ההגנה, התרסקה, לא עוררה את הספק המתבקש ובטח שלא שכנעה את השופטים שקבעו שמוטל צל על מהימנותה.
בנוסף, בית המשפט נתן משקל לכך שהנאשם לא העיד בפניו ונמנע בכך מלחשוף עצמו לחקירה נגדית ואף קבע שזה פועל בעוצמה כנגדו, משום שזה מתפקידו של הנאשם להביא ראיות שיעוררו ספק סביר בשאלת שפיותו. בסיכום הכרעת הדין קובעים השופטים אינפלד, ואגו וחזק כי הנאשם לא הצליח לעורר ספק שמא חל סייג אי שפיות הדעת בעניינו והתזה הזו שהעלה נשללה באופן חד משמעי. נכון לעכשיו, המורשע ממתין לגזר דינו וביהמ"ש המחוזי בבאר שבע כבר הוכיח בתחילת החודש במקרה אחר, שהוא לא מקל ראש בעבירות אלימות בין בני זוג.
לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות מברכת את בית המשפט על שדחה את טענות לאי-שפיות של ולדימיר ספיטלניקוב הנאשם ברצח אירינה גרינבנב ז"ל.
לדבריה, "השימוש בטענות של אי-שפיות או מצב פסיכוטי, כתגובה לרצח, הפך לתופעה מדאיגה שכל מטרתה היא לאפשר לרוצח לא לקחת אחריות למעשיו ולחמוק מעונש, תוך ניצול ציני של מערכת המשפט".
"חשוב להדגיש שרובם המכריע של הסובלים ממחלות נפש אינם אלימים ואינם מהווים סכנה לחברה", אמרה צינמן וקראה לרשויות "לקבוע קריטריונים ברורים לאי שפיות. שכן טענה זאת צריכה לשמש רק במקרים חריגים ומוגדרים היטב, כאשר קיימות ראיות פסיכיאטריות חד-משמעיות הקובעות שהנאשם לא היה מסוגל להבין את מעשיו".