הקריירה של נצ"מ עודד שמלא, ראש מטה במערך האווירי של משטרת ישראל, החלה לנסוק, בנקודה המשמעותית של חייו עת התלבט, האם להמשיך בשירותו הצבאי כטייס תובלה בחיל האוויר או לעבור לאחת מחברות התעופה הגדולה במטרה לפתוח קריירה אזרחית כמו שעשו לא מעט מחבריו לטייסת.
שיחת רעים עם חברו, הובילה לשינוי המשמעותי שעשה, לאחר ששמע כי בראיון ברדיו עלה שמשטרת ישראל נערכת להקמת מערך מסוקים לסיוע בטיפול בפשיעה ובהצלת חיים. "ישר הבנתי שזו המשימה של חיי", סיפר בפודקאסט של מעריב שעוסק בענייני המשטרה. "לפני כן לא הכרתי את המשטרה והיום אני גא להיות חלק ממנה ומאמין גדול ביכולותיה".
לדבריו, "אז אותה שיחה אני במערך האווירי של משטרת ישראל , שעובר מהפכה בשנים האחרונות ומגדיל את עוצמתו ומעורבותו בכל הנושאים הקשורים לטיפול המשטרה".
נצ"מ שמלא, גם מעביר מסר לעבריינים וארגוני הפשיעה. "היום, בניגוד לעבר יש לנו הרבה מאד שעות טיסה, אלפי שעות טיסה בשנה באמצעות כלי טייס בלתי מאוישים, בעיקר רחפנים. אנחנו נמצאים באוויר ולרוב לא יודעים שאנחנו שם וזה מסייע ליחידות המשטרה ולמעקבים אחרי יעדים".
אנחנו עוד נגיע לשלב הזה אבל נתחיל עם מהותו של מערך האווירי במשטרת ישראל. מהן היכולות שלו? מה חלקו בתוך פעילות המשטרה?
"אני אנסה להגיד את זה בקצרה, כי היריעה היא מאוד רחבה, אבל היום כל פעילות משטרתית משמעותית, יש מעליה כלי טיס. לצורך העניין הזה הוקמה היחידה האווירית בשנת 1992", אמר. "אזכיר ואומר כי התחלנו את היחידה הזאת עם שני מסוקים ושני טייסים, והיחידה הזאת הלכה וגדלה לאורך השנים, גם בגיוון של כלים נוספים, גם במסוקים גדולים יותר, וגם בבניית מערך כטב”מ מאוד מפואר, שהוא בעצם מערך הכטב”מ הכי גדול היום באזרחות, המונה יותר מ-400 כלים בפריסה הארצית".
המערך קיים כבר 32 שנים אבל במהלך השנים הכפלתם פי שלושה בלבד את מספר המסוקים, היום אתם עם שישה מסוקים , האם זה מספיק להיקף הפעילות של המשטרה? או שמא לא מדובר בצמיחה משמעותית?
"אז אני אנסה רגע להסביר משהו שהוא חשוב. אני לא מודד את עצמי ואני מתכוון למערך האווירי כמובן , במספר הכלים שיש לי, אלא במספר שעות הטיסה שאני מבצע, ובתרומה שלי למשטרה. אם בהקמת היחידה טסנו בערך 200 שעות עם כל כלי כזה, היום אנחנו טסים בערך 600 שעות עם כל כלי כזה, וגם המשימות היום הן הרבה יותר מאתגרות מאשר היו בעבר.
"אם בהקמת היחידה, למשל, טסנו רק ביום עם מצלמת יום, או עם משקפת לפעמים, היום יש לנו מצלמת יום, מצלמת לילה, טסים בכל שעות היממה, בפעילויות הרבה יותר מאתגרות".
אז בוא ניגע קודם כל בפעילויות. מה החלק שלכם? מתי בעצם מזמינים סיוע של מסוק?
"אז כל אירוע שבו זמן תגובה הוא חשוב מאוד, או שיש בעיות של קשר עין כדי להחזיק את האובייקט לאורך זמן, יהיה שם כלי טיס באוויר. ניקח דוגמה פשוטה, כשיש לנו מרדף בתוך העיר, אז מספיק שהרכב יצליח להימלט מהשוטר מרחק של שניים, שלושה רמזורים, ועכשיו יש בעיה של שמירת קשר עין.
"גם יש בעיה מבחינת ראייה לבית משפט, וגם מבחינת איך אני משיג את הרכב ויודע לתפוס אותו. הבעיה היא כפולה, כשאנחנו מדברים למשל בכפרים במשולש, כשאותו רכב החליט להיכנס לחצר בית. יכול להיות שהרכב המשטרתי יהיה שני מטר ממנו, אבל הוא לא יודע שהוא נמצא מעבר לגדר, ופה בא היתרון של המימד הנוסף האווירי של המשטרה, שאני אבא מלמעלה ובעצם מקבל תמונה שלמה על כל מה שקורה למטה".
נצ"מ שמלא, משתף אותנו כי במהלך השנה המערך האווירי מבצע למעלה מ- 2,500 משימות וזו כמות לא מבוטלת חשוב לציין. הוא מתייחס לסוגיה שלפיה הציבור בישראל נחשף למערך האווירי של המשטרה בעיקר במרדפים אחרי גנבי רכב או בביצוע אכיפה כנגד עברייני תנועה בעיקר בכבישי הדרום וחושף את כלל הפעילויות בהם מזניקים את המערך האווירי.
"אתחיל קודם כל בהצלת חיי אדם. חשוב להבין שהמשטרה, אחד התפקידים המרכזיים שלה זה הצלת חיי אדם, שמירה על הנפש והרכוש של כל אזרח במדינה. לכן אנחנו עושים מאות גיחות בשנה בחיפוש אחר נעדרים", הוא מוסיף: "חלק מהאירועים הללו מתפרסמים, מגיעים לתקשורת, חלקם לא יגיעו לתקשורת, אבל עדיין מבחינתי כטייס או כמערך אווירי, אני יודע שהצלתי חיים".
ראש מטה במערך האווירי של המשטרה משתף בחיפוש שעליו פיקד אחר נעדרת בשנות ה-70 לחייה באזור עכו. "היא הלכה באיזשהו וואדי שלא הייתה אמורה להיות בו ובקטע מסוים אפסו לה הכוחות ופשוט היא התיישבה בתוך הוואדי. הוואדי הזה היה מרחק של כ-20 מטר מגדר של מפעל עם אנשים שעובדים בו ומרחק של בערך 200 מטר מכביש עם אנשים שנוסעים בו. ולמרות זאת הכוחות לא הצליחו לאתר אותה", הוא משחזר.
"היה שם סבך של שיחים. המסוק הגיע מלמעלה, מהר מאוד הצליח לאתר אותה. אגב, הצלחנו לאתר אותה כי היא נופפה בשארית כוחותיה אל המסוק. זה קלט את העין של הטייס ובעצם זה היה הצלת חיים. היא הייתה שם קרוב ל-24 שעות" .
על החיפושים שבוצעו בשנה האחרונה גם במירון וגם בצפת אחר נעדרים קטינים, שהעלו חרס הוא אומר. "זה נכון לא היו תוצאות. אני לא יכול להגיד שאנחנו מוצאים את כל מי שמחפשים, אבל גם בצפת חיפשנו. למרות הסיכונים שיש לנו שם עם החשיפה לגבול הצפון.
"אנחנו, כל טיסה שנוציא, אנחנו מתחקרים לאחור להבין מה היה. יש אירועים שגילינו שהיינו אמורים למצוא את הנעדר כי הבן אדם היה במקום שאפשר לראות אותו. יש הרבה מאוד אירועים שאנחנו מבינים בדיעבד שהבן אדם היה או במקום בלתי נראה לשמיים, זאת אומרת, בתוך מבנה, מתחת לשיח, או בכלל שהוא היה במקום אחר, שלא סרקנו. אבל אנחנו לומדים, ואני יכול להגיד שיש לנו שיפור משנה לשנה בתוצאות האלה".
כמו לכל אגפי משטרת ישראל גם למערך האוויר בכלל ולנצ"מ שמלא בפרט יש משקעים ותובנות מאירועי השבעה באוקטובר. "השבעה באוקטובר תפס את כולנו בהפתעה גמורה, כמובן, גם האירוע עצמו וגם הגודל של האירוע", סיפר. "אני יכול להגיד שבחוויה האישית שלי, התחלנו בבוקר, אשתי ואני לקבל טלפונים והודעות מחברים בקיבוץ בארי שאומרים לנו שהם נמצאים בתוך הממ"ד עם סכינים כי יש מחבלים בקיבוץ.
"זה נראה לנו מאוד מוזר, ומיד כמובן התחברנו לתקשורת והתחלנו לקבל טלפונים, ואז אנחנו מקבלים עוד ידיעות שכבשו בסיסי צה"ל וכל מיני דברים שלא מסתדרים עם ההיגיון הישר. נראה לנו עקום", שיחזר. "מהר מאוד, כמובן, התעשתנו, הוצאנו מסוקים לדרום, ואני יכול להגיד שהמסוקים של המשטרה החזיקו רצף ממש בשני מוקדים בדרום, שבעצם שם עשינו הכוונות. אם זה לשוטרים ואם זה לחיילים, להבין איפה המקומות הבעייתיים, כמובן שהאירוע היה ענק".
"אני חייב לציין שבמקביל הפעלנו רחפנים של המשטרה בכל הגזרה, כאשר כל מקום שזיהינו שהוא בסכנה גבוהה מדי לטיסה נמוכה, שלחנו לשם כטב”מ שעשה עבודה מצוינת של הצלת חיים, אם זה באיתור מחבלים ואם זה באיתור אנשים שאפשר להוציא אותם חיים מהשטח. בשלב הזה השתלבנו גם בפעילות של כוחות צהל לרבות חיסול של מחבלים".
גם הציבור הרחב מחזיק ברחפנים, הם לא מפריעים לפעילות שלכם?
"יש היום במדינת ישראל עשרות אלפי רחפנים, שלצערנו לא כולם מקפידים לשמור את החוק, ויותר מזה, רובם לא מכירים בכלל את החוק. אני מדבר על האנשים הפרטיים שמפעילים רחפנים. עד היום הם טסים בגובה מאוד נמוך, ואני יודע להסתדר איתם.
"אני יכול להגיד לך שבתקופת המלחמה, למשל, רשות תעופה אזרחית (רת"א), הוציאה חוק שהיה אסור להפעיל את הכלים האלה, היה לנו הרבה יותר קל לפעול בשמיים, וגם הרבה יותר בביטחון לפעול בשמיים. אני יכול להגיד לך כטייס, אם פעם חיפשתי ציפורים, היום אני מחפש גם את הרחפנים, שלא יסכנו אותי כשאני טס בגובה נמוך. השמיים השתנו לנו בהחלט".
המערך האווירי משתנה מבחינתך גם בגלל הפעילות של האזרחים שהם משתמשים בכלים האלה.
"לגמרי, אנחנו צריכים להתחשב בהם ולראות איך חיים יחד, וזה תהליך שעובר, אגב, לא רק בישראל, זה בכל העולם. מנסים לראות איך חיים ביחד בצוות כולם, כשהיום המנגנונים האלה הם לא מספיק טובים".
נצ"מ שמלא, חושף לראשונה כי המערך האווירי מפעיל רחפנים כמעט בכל שעות היממה במוקדים לא מבוטלים ובחיפוש אחר יעדים של המשטרה בתוך המרחב הציבורי.
בפעילות היומיומית, אתה עושה את השימוש ברחפנים האלו. לצורך מה בעצם משטרת ישראל צריכה את הרחפנים כל הזמן באוויר? זה מעין עין כחולה אחרי האזרחים?
"ממש לא, אלא אם הייתי עבריין, הייתי מאוד חושש מהרחפנים האלה. אם אני בן אדם תמים, תמשיך לחיות את החיים שלך, אני לא אחפש אותך ולא אבדוק מה אתה עושה. אבל הרחפן בכל זאת מתעד הכל, הוא לא מעין עוקב אחרי אנשים, גם אזרחים תמימים. הרחפן מתעד הכל, אבל הוא לא שומר את הכל.
"אני יכול לתת דוגמה, למשל, בימי הקורונה, השתמשנו ברחפנים האלה כדי לזהות אנשים בבתים. בתקופת הבידוד, אם אתה זוכר, שאנשים היו בבתים, ופעם היינו מעלים שוטרים במדרגות, עם כל הסכנה לחשיפה לקורונה, שצריכים להגיע לדירה של בן אדם ולזהות".
כשאתה עושה מעקב טלפוני, אתה בודק, מקבל צווים. האם פה זה לא מעין איזו רוגלה חדשה אווירית?
"ממש לא, השתמשנו בייעוץ המשפטי, וקיבלנו אישור להסתכל עם המצלמה לבן אדם, לזהות אותו במרפסת, שאנחנו מסבירים לו בטלפון. זה בטריטוריה הפרטית שלו. לגמרי, לכן אנחנו מדברים איתו בטלפון, אומרים לו לצאת החוץ על המרפסת, אני מעלה רחפן שהוא יודע, הוא רואה שזה בן אדם ונוחת".
זה לצורך הקורונה. השאלה היא בשוטף. כשאתה מעלה בעצם במרחב הציבורי אחרי אזרחים מעקב. זה לא סוג של מעקב צמוד מדי? זה לא היה נהוג במדינת ישראל, במשטרת ישראל.
"כשאני צופה ברחוב, אם זה במצלמת רחוב או אם אני צופה ברחוב ממצלמה אווירית, זה לא אומר שאני עושה זיהוי חד-ערכי מהבן אדם. זאת אומרת, אם הבן אדם הוא תמים הולך ברחוב, אז ראיתי אותו במצלמה עובר והוא לא מעניין אותי.
"אני לא יודע מיהו, אני לא בודק מיהו, הוא לא נושא העניין שלי. לעומת הזאת, אם על העבריין, שאני עובד עליו, זה מאוד מעניין אותי הזהות שלו וגם עם מי הוא נפגש. עבור אזרח תמים זה בדיוק כמו ניידת שעומדת בקרן רחוב ועבר ליד האזרח. הרחפנים אוספים מיד., גם הרחפנים, גם מסוקים, משתמשים בתיאור לצורך ראיות לבתי משפט, ואני יכול להגיד לך שזה מאוד מקצר את ההליכים בבתי משפט".
אתה יכול להצביע על איזושהי תפיסה גדולה, שהייתם חלק ממנה דווקא של נשק?
"אני לא יכול לחבר את זה לתיקים של בתי משפט, את מה שאנחנו מדברים פה היום. אבל אני כן יכול להגיד לך שכל פעילות גדולה שפורסמה בתקשורת, היה שם כלי אווירי. וכל אחד ילך עם זה אחורה בזמן.
"בהחלט יש לנו חלק מאוד נכבד בהצלחה של סגירת המעגל, מה קורה מעבר לגדר בטווח הקרוב, ובטח מה שקורה, אחת שהיה אותם כלים, אותם אנשים חצו את הגדר, עד הקטע שהם נעצרו. רובם לא יודעים שהיינו באוויר מעליהם. זה אני יכול להבטיח".