בג"ץ מקיים הבוקר (שלישי) דיון בעתירות שהוגשו נגיד תיקון פקודת המשטרה שזכה לשם "חוק בן גביר". הדיון מתקיים היום, כשנה לאחר הדיון הקודם שבסופו הוציאו השופטים צו על תנאי נגד החוק.
מפכ"ל המשטרה אמר בפתח הדיון: "באתי לכאן בחשש כבד לעתידה של משטרת ישראל כמשטרה מקצועית א פוליטית בלי מעורבויות כאלה ואחרות הכוונה שלי הייתה פה לייצג את משטרת ישראל אני לא בא פה בתור פרסונל כרגע מול שר כזה או אחר אלא פשוט להציג את עמדתנו כמשטרה והמשמעויות וההשלכות של מה שהחוק הזה הגדלת הסמכויות עשויות להשפיע על הדמוקרטיה במדינת ישראל. ביקשתי להציג את דבריי בפני בית המשפט המכובד אני מכבד את החלטתו את המסר שלי אני אעביר מילה ומילה גם לבית המשפט ויפורסם בהמשך".
זה מה שהוביל את המפכ"ל לשבור את הכלים רגע לפני הסוף
בישראל מעריכים: הצלחנו למנוע את איום הפלישה של חיזבאללה
השופט כשר שאל את עו"ד הלמן אם יש שר שמתמודד , כשהדגל שלו הוא מלחמה בעבירות מסוימות - האם השר יכול לחשוב שזו המדיניות שהוא רוצה ואין לו מה לעשות? הלמן השיב: כל חקירה פלילית נועדה להעמדה לדין פלילי. הסמכות להעמיד לדין היא לא של השר. היועמ"שים מאפשרים לדרג המדיני לממש את מדיניותו".
התיקון קובע כי המשטרה נתונה למרות הממשלה, וכי השר לביטחון לאומי הוא ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה. העותרים טוענים כי תיקון החוק מאפשר לבן גביר להיות "מפכ"ל-על", כך שהמשטרה לא תהיה עצמאית, ועל כן יש לבטל את החוק.
היועמ"שית, מסכימה עם העותרים וסבורה כי על שופטי בג"ץ להורות על ביטול החוק. לאחרונה, המפכ"ל כתב ליועמ"שית מכתב בו הוא פירט אירועים בהם, לטענתו, השר בן גביר התערב באירועים קונקרטיים בעבודת המשטרה. השופטים הסכימו כי המכתב יוכנס לתיק בית המשפט.
עו״ד יצחק ברט מטעם הכנסת: "אילו ההליך היה מתנהל בוויכוח בכיכר העיר הייתי שואל את חבריי כמה שאלות, ויכול להיות שהיינו מגיעים להסכמה. יכול להיות שהפער בין הצדדים קטן ממה שנראה, אך לא מדובר בוויכוח אלא בהליך משפטי ולכן אני רוצה להעיר מספר נקודות.
הנקודה הראשונה היא אין בישראל סמכויות סטטוטוריות שמעניקות סמכות לדרג פוליטי. אני מייצג מספר שנים את המדינה בבג״ץ ולא כיניתי את השרים 'דרג פוליטי'. פה בהליך היועמ"שית מכנה אותם כך. כשהכנסת מעניקה סמכות לשר, היא לא מתייחסת אליו בתור דרג פוליטי והיא לא יוצאת מנקודת הנחה שהשיקולים שהוא ישקול הם פוליטיים".
מ״מ הנשיא פוגלמן העיר לברט: "פה מדובר במטריה אחרת. מדובר במשטרה".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף את המכתב ואת התנהלות היועצת המשפטית לממשלה. אתמול, בן גביר אף שלח ליועמ"שית מכתב הטוען כי היא ניסתה להערים על שופטי בג"ץ ולפגוע בשלטון החוק: "המפכ״ל איבד את החשק לעבוד ומתרשל בתפקידו - מכתבו מגמתי. את והוא חותרים תחתי בניסיון להשפיע על החלטת בג"צ".
כזכור, במכתבו החריף של המפכ"ל, יעקב שבתאי, ליועמ"שית נכתב כי ניסה למנוע אבטחה וליווי של שיירות הסיוע ההומנטירי לעזה ואף "ניגש לשוטרים ולקצינים בשטח והבהיר להם את התנגדותו לפעילות זו". בעניין אירועי הר מירון כתב המפכ"ל כי: "מאמצעי התקשורת התברר לי כי השר שוחח עם ממ"ז צפון ועם מפקד מג"ב וסיכם עם מפקד מג"ב על 'השעיית' חלק מהשוטרים המעורבים. ישירות מול המפקדים וללא תיאום איתי וללא ידיעתי".
יו״ר מפלגת העבודה לשעבר, חה״כ מרב מיכאלי בפתח הדיון: "כשמפלגת העבודה בראשותי הגישה את העתירה נגד קלקול פקודת המשטרה, היו מי שאמרו שאנחנו מגזימים, שזה לא הדבר שצריך לעתור נגדו. גם אנחנו שעתרנו, לא שיערנו את עומק ההשחתה והשימוש לרעה שיעשה השר לבטחון לאומי בסמכויות שלקח לעצמו באמצעות שינוי החוק. מאז, אנחנו רואות ורואים משטרה שהפכה למשטרת בן גביר על מלא, שמפרקת במכות מובילות ומובילי מחאה ומול משפחות חטופות וחטופים שמתנגדים לממשלה, עוצרת צלמים ועיתונאים. אנחנו רואות שר שעוקף את המפכ"ל כדי לפעול נגד החלטות ממשלה ופוגע בבטחון לאומי. אנחנו רואות כמה העתירה הזאת מוצדקת ועד כמה שופטות ושופטי העליון נדרשים לבטל את החוק הזה".