דרמה משפטית: שופטי בג"ץ קיבלו היום (שלישי) פה אחד את פסק הדין בעתירה נגד אי גיוס חרדים בפועל והמשך מימון הישיבות, עת שפקע החוק שמסדיר את דחיית גיוסם. התגובות מכל קצוות הקשת הפוליטית לא איחרו לבוא. גורם חרדי בכיר אמר כי זוהי "החלטת פרווה. לא תוביל למשבר קואליציוני".
הנגבי מיישר קו עם הגרי: "אי אפשר להעלים את חמאס כרעיון"
9-0: שופטי בג"ץ פסקו פה אחד בעד גיוס חרדים לצה"ל | פסק הדין המלא
ממפלגת 'הליכוד' נמסר: "הפתרון האמיתי לבעיית הגיוס הוא לא פסיקת בג"צ שתהיה רלוונטית לתקופה קצרה בלבד, אלא השלמת חוק הגיוס ההיסטורי שנמצא כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בועדת החוץ והביטחון של הכנסת. תמוה שבג"צ, שנמנע במשך 76 שנים לכפות בפסק דין את גיוס בני הישיבות, עושה זאת דווקא עכשיו, ערב השלמת חוק הגיוס ההיסטורי וכשגיוס החרדים האחרון היה הגבוה אי פעם".
החוק גובש ע"י מערכת הביטחון כשבני גנץ היה שר הביטחון ועבר בקריאה ראשונה בתמיכת בנט, לפיד וליברמן. עכשיו פתאום בנט, לפיד, ליברמן וגנץ מתנגדים לחוק כי הם אינם מעוניינים בגיוס חרדים אלא בהפלת הממשלה. בניגוד לטענתם החוק צפה תרחישי מלחמה ונערך להם, ובכל מקרה נעשות בו התאמות המתחייבות מהמצב הקיים. החוק מעלה באופן ניכר את שיעורי הגיוס של הציבור החרדי, קובע סנקציות כלכליות מוסדיות על אי עמידה ביעדים, ומכיר בחשיבות לימוד התורה".
העיתונאי עמית סגל: "התמונה מתבהרת - בג"צ אומר בפועל שילך עם גיוס 3000 השנה בכפוף לכך שההחלטה תהיה תקינה. לכן המטרה החרדית תהיה להעביר חוק בערך סביב המספר הזה, עם גידול מסוים בשנים הקרובות, והכרה במעמד תורתו אומנותו ליתר. זה יאפשר את החזרת התקציב למי שלומד. אם החוק יעבור - המשבר נדחה ל-2025. אם החוק לא יעבור אז הדרמה הגדולה. יגידו החרדים ונתניהו - מה אתם רוצים, זה צורכי הצבא. יהיה חודש (פחות יום) מעניין. כפי שאמר לנו בכיר חרדי: 'הרף של כ-3,000 זאת החלטה שנוכל לחיות איתה'".
נציג הממשלה בדיון, עו"ד דורון טאובמן, טען בדיון שנערך ב-02.06.2024 כי הממשלה לא מונעת מהצבא לגייס חרדים, וכי גם לשיטת הצבא יש יכולת לגייס עד סוף שנת 2024 רק 3,000 חרדים מתוך 63,000 המשתמטים. בנוסף, טען טאובמן כי לצורך שלילת תקציב עבור בחור ישיבה יש צורך בתנאי ראשון שהצבא ישלח לו צו גיוס, ותנאי שני כי אותו בחור יבחר שלא להתייצב בבקו"ם לאחר קבלת הצו.
השופט יצחק עמית זעם על עמדתו של טאובמן, לפיה ניתן לא לגייס חרדים במידה והצבא בוחר שלא לעשות זאת: "כל הניסיון לעשות הבדל בין הממשלה לצבא הוא משחק מילים שנועד לעקוף את הלכת רובינשטיין שקבעה כי יש לקבוע פטור מגיוס בחקיקה", אמר עמית.
יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, כתב בחשבון הטוויטר שלו: ״יש שופטים בירושלים. לאחר שנים של מריחות ושל ניסיונות להגיע לפשרות ולהבנות, בית המשפט העליון קיבל החלטה שעושה צדק עם הציבור שנושא בנטל. בשנה בה איבדנו חטיבה שלמה של חיילים שנפלו במערכה או נפצעו קשה, בשנה בה מילואימניקים שירתו מעל 200 יום, אין הוכחה מוצדקת יותר לכך שצה״ל צריך עוד כוח אדם, עוד אנשים שיכנסו תחת האלונקה. אני מברך את בית המשפט העליון על החלטה זו, היא מהווה צעד משמעותי בדרך לשינוי היסטורי".
תנועת דורשינוי: "אנחנו קוראים לשר הביטחון להורות לצה״ל להוציא צווי גיוס מידיים לכל מי שבג״ץ קבע שצריך להתגייס. פסיקת בג״ץ מהיום מדגישה את המובן מאליו: דור שלם קורס תחת הנטל, בזמן שצעירים חרדים הרגישו פטורים מלקחת חלק בעול הביטחוני של המדינה. כמילואימניקים, כאנשי משפחה, כסטודנטים וכעובדים, לא נשתוק יותר ולא נסכים יותר לאפליה".
התנועה לאיכות השלטון: "אנו מברכים על החלטת בג"ץ, המהווה ניצחון היסטורי לשלטון החוק ולעקרון השוויון בנטל. פסיקת בית המשפט העליון מחזקת את עמדתנו כי לא ניתן להמשיך במצב הקיים של אפליה בגיוס לצה"ל, וכי הגיע הזמן לשוויון בנטל. החלטת בית המשפט מחייבת את הממשלה ואת שר הביטחון לפעול באופן מידי לגיוס תלמידי הישיבות בהתאם לחוק, תוך שמירה על עקרון השוויון. אנו קוראים לממשלה ולשר הביטחון ליישם את ההחלטה ללא דיחוי, לקיים את פסיקת בג"ץ ולפעול באופן מידי לגיוס תלמידי הישיבות".
השופט פוגלמן על החלטת המשלה שלא לגייס חרדים: "הלכה למעשה, משמעותה של החלטת הממשלה האמורה היא כי ציבור תלמידי הישיבות בכללותו לא יתגייס לשירות ביטחון. השאלה אם הדבר נובע ממתן דחיית שירות באופן פורמלי (כבעניין רובינשטיין), או מהחלטה שלא לנקוט בהליכים לשם גיוסם של תלמידי הישיבות (כבענייננו), אין בה כדי להעלות או להוריד מההלכה הברורה והמפורשת שנקבעה בעניין רובינשטיין – שלפיה אין לרשות המבצעת סמכות לקבוע מדיניות גורפת בהתייחס לגיוסם של כלל תלמידי הישיבות, משמדובר בהסדר שנתון לסמכותה של הכנסת".
ח״כ נעמה לזימי בנוגע לפסיקת בג״ץ: ״הגיעה העת לשינוי פרדיגמה. זו היא עת הכרעות לחברה הישראלית. אני מברכת על פסיקת בג״ץ ההיסטורית, שקובעת פה אחד ובאופן חד משמעי כי לא ניתן להשלים עם הפרת החוק המתמשכת מצד המדינה שאינה מגייסת חרדים, בעודה משלמת להם כדי להמשיך ללמוד. כולנו מבינים שאחרי ה-7 באוקטובר צרכי הביטחון של מדינת ישראל מחייבים שינוי פרדיגמה מוחלט בסוגיות עומק בחברה הישראלית, כולל סוגיית השירות הצבאי, ולא יתכן שנטל השירות יוכבד עוד ועוד על כתפי הציבור המשרת והעובד.
שוויון בנטל הוא הצעד הראשון אל עבר איחוי הקרעים בחברה הישראלית. שלילת ההטבות הכלכליות לישיבות ולאלו שאינם מתגייסים בניגוד לחוק היא צעד מתבקש וחשוב. כפי שאנחנו רואים בחודשים האחרונים, חלקים גדולים בציבור החרדי התעוררו והבינו את גודל השעה ואת החובה לסייע למדינת ישראל בעת מלחמה, וזה הזמן שגם ממשלת ישראל תבין זאת".
יו״ר המחנה הממלכתי בני גנץ: ״אחיי החרדים, זה לא בג״ץ, וזה לא אתם. זה ראש הממשלה והשרים בממשלתו שלא חיפשו פתרונות לגיוס ולשירות המדינה, אלא פתרונות לתחזוק הקואליציה. לא מאוחר להגיע להסכמות, שישרתו את המדינה, ויביאו לשירות ישראלי. השירות הוא צורך ביטחוני וגם חובה מוסרית, לא במקום עולם התורה, אלא כדי שנוכל להמשיך להתקיים במדינה של כולנו - חרדים, ערבים, חילונים וכל חלקי החברה, ביחד. הגיע זמן מתווה שירות ישראלי בהסכמה רחבה".
יו״ר יהדות התורה והשבת, שר הבינוי והשיכון הרב יצחק גולדקנופף בתגובה לפסיקת בג״ץ: ״החלטה צפויה ומאוד מצערת ומאכזבת. מדינת ישראל קמה על מנת להיות בית לעם היהודי שהתורה היא סלע קיומו. התורה הקדושה תנצח״.
יו״ר מפלגת העבודה אלוף במיל׳ יאיר גולן: ״ההחלטה שהייתה מובנת לכל אזרח משרת במדינת ישראל הייתה מובנת גם פה אחד לכל הרכב השופטים בבית המשפט הגבוה לצדק. מברך על החלטה צודקת של בג״ץ. איפה שאין ממשלה יש צדק. חובת השירות הבטחוני והאזרחי צריכה לחול על כל צעיר וצעירה ישראלי, ללא הבדל של דת גזע ומין. נמשיך להילחם על דמותה הדמוקרטית והשיוויונית של ישראל".
אבי מעוז בתגובה להחלטת בג"ץ: שופטי בג"ץ ממשיכים בדרכו של אהרן ברק, ולפיה ’מלוא כל הארץ משפט’, ופולשים לתחומים ציבוריים ששייכים באופן מובהק לנבחרי הציבור מהרשות המחוקקת והרשות המבצעת. זהו עוד צעד שפוגע בשיטת המשטר הדמוקרטית של מדינת ישראל, והפעם זו החלשה של המדינה והחברה בזמן מלחמה. הגיע הזמן לשים סוף לדיקטטורה של בג"ץ.
מאיר פרוש: "פסיקת בג"ץ מובילה בהכרח ל-2 מדינות כאן. אחת, זו המדינה שמתנהלת כפי שהיא, כעת. ומדינה נוספת בה בני הישיבות ימשיכו ללמוד תורה כפי שנהגו במדינה שבן גוריון הכריז עליה. אין כח בעולם שיוכל לכפות על אדם שנפשו חשקה בלימוד תורה, להימנע מכך".