בצו על תנאי שהוציא בג"ץ בעתירת האגודה לזכויות האזרח נדרשת המדינה להסביר מדוע אינה מאפשרת להורים לקבל ייצוג משפטי בהליכים המתנהלים בוועדות שדנות בטיפול בילדים בסיכון. ועדות ההחלטה מקבלות החלטות הרות גורל לגבי קטינים ומוסמכות, בין השאר, להמליץ לבית המשפט על הוצאת קטינים מביתם ומחזקתם של ההורים, באופן זמני או לצמיתות.
עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח מסבירה: "לאחר שנים ארוכות של סחבת שהשפיעו על עשרות אלפי הורים וילדים, אנו מקווים שהחלטת בג"ץ תפרוץ את הדרך לשינוי ותאפשר להורים ייצוג משפטי בוועדות ההחלטה. חשוב להבין כי מדובר בהחלטות שחורצות גורלות - האם להוציא ילד ממשפחתו, האם לפתוח בהליכי אימוץ. עמדתם של ההורים קריטית לקבלת החלטות לטובת הילד, אך בפועל מרבית ההורים מתקשים מאוד להביע את עמדתם כיוון שמדובר באנשים פגיעים ומוחלשים מאוד".
רק כמחצית מההחלטות מתבצעות לכאורה בהסכמת אותם הורים, אבל גם הם לרוב אינם מיוצגים בוועדות. המשפחות שהטיפול בילדיהן נדון בוועדות הן בין המשפחות העניות, המודרות חברתית והפגיעות ביותר, כאשר חלקם הגדול של ההורים הם אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות, נפשיות ופיזיות וחלקם מתמודדים עם התמכרויות.
פעמים רבות ההורים בעלי השכלה פורמלית חלקית, חלקם אינו דובר עברית ובקרבם מהגרים רבים. למרות ההחלטות הקריטיות, ולעתים הבלתי הפיכות, שמתקבלות בוועדות, המדינה לא מאפשרת להורים להיעזר בייצוג משפטי בהליכים הנערכים בהן, גם אם ההורה מאושפז או עצור, גם אם הוא קטין, גם אם יש לו מוגבלות או שהוא לא שולט בעברית, וגם אם הילד כבר הוצא מן הבית בצו חירום ובכפייה.
"להחלטות הוועדות יש גם השפעה נרחבת על תוצאותיהם של הליכים משפטיים בבתי המשפט לנוער ולענייני משפחה, ועל כן האיסור על ייצוג משפטי במסגרתן פוגע קשות גם בזכות הגישה לערכאות", מדגישים באגודה לזכויות האזרח.
עתירה קודמת של האגודה שדרשה להסדיר בחוק את פעולת ועדות ההחלטה נמחקה בשל תזכיר חוק בנושא שפרסם משרד הרווחה לפני חמש שנים, אבל החוק לא קודם מאז וההתגמשות היחידה בעקבות העתירה עד כה הייתה מוכנות לאפשר נציגות של ההורים בוועדה כמשקיפים בלבד.